שלום
לפני שבוע הכל יהיה טוב, הייתי בהריון שבוע 11 פלוס לא הייתה סיבה להאמין שמשהו לא בסדר. הכל התחיל בבדיקת שקיפות עורפית, ברגע שהרופא הניח את המכשיר על הבטן נהיה שקט מוזר. השקיפות ממש לא תקינה. הלם מוחלט שקיפות של 7.2 חריגה, לקחו אותנו לחדר צדדי הרופא הסביר את המשמעות סיכון מוגבר לתסמונת דאון, ולמחלות גנטיות אחרות. במוסף סיכוי מוגבר למומים בעובר מומי לב מומי מוח וכו'. הייתי בהלם מוחלט שבורה לחלוטין בהתאם להמלצת הרופא קבענו בדיקת סיסי שליה בשביל לקבל תוצאה כמה שיותר מהר. יומיים אחרי זה עשיתי את הבדיקה שילמנו על הבדיקה המהירה כך שכמה ימים אחרי מתקשרים מהמכון הגנטי, צר לנו לבשר העובר עם תסמונת דאון. שוב בכי ומשבר. התלבטות יש לי בבית ילדים מקסימים האם אוכל לגדל גם ילד מיוחד?נטיתי להגיד שכן, אשמור עליו ואגדל אותו באהבה כמו יתר ילדי. התרגלתי למחשבה לאט לאט על גידול ילד מיוחד. שבוע אחרי, שוב יעוץ גנטי הסברים מה כרוח בתסמונת דאון ואז שוב בדיקת אולטרה סאונד, לראות מה מצב העובר. המצב התברר היה נורא. העובר סבל ממספר מומים גדול שלא נראה בשקיפות. השקיפות עלתה ליותר מ10 מ"מ. והכי גרוע העובר סבל ממום לב, שאי אפשר לחיות איתו מום קטלני. אני חייבת לציין שהצוות הרופאי היה ממש רגיש ומבין הם הסבירו לי שעובר לא יוכל לשרוד אחרי לידה, רוב הסיכויים שאפילו ימות תוך שבוע שבועיים ברחם כתוצאה מהמום. והכי טוב לסיים את ההריון. המון בכי למרות שידעתי שאין לו סיכוי, עדיין הרגשתי שאני הורגת אותו. דיברנו עם רופאים 6משפחה ופסיכולג. הגענו למסקנה שעדיף לסיים את זה בשבוע 13 ולא להגיע למצב שאצטרך לעבור לידה שקטה. אופציות נוראיות שתיהן. קבענו עם ועדה להפסקת הריון, אישרו לי גרידה בלי בעיה. עברתי יום של בכי ועצב. הרגשתי שאני באבלות של ממש . הגרידה עברה בשלום הכל נגמר. נשאר רק העצב והריקנות הנוראית. התחושה של אתמול הוא עוד היה חי בפנים והיום הוא מת.
וזהו נגמר. ממש קשה לי להמשיך. מנסה להתנחם בילדים הנפלאים שלי. ומקווה להחלטה להריון חדש ברגע שהרופא יאשר שאפשר לנסות, מרגיש לי לי שזה הדבר היחיד שבאמת ימלא את החור בלב.
מתגעגעת על העובר כ"כ
תודה על הקריאה
ל.
לפני שבוע הכל יהיה טוב, הייתי בהריון שבוע 11 פלוס לא הייתה סיבה להאמין שמשהו לא בסדר. הכל התחיל בבדיקת שקיפות עורפית, ברגע שהרופא הניח את המכשיר על הבטן נהיה שקט מוזר. השקיפות ממש לא תקינה. הלם מוחלט שקיפות של 7.2 חריגה, לקחו אותנו לחדר צדדי הרופא הסביר את המשמעות סיכון מוגבר לתסמונת דאון, ולמחלות גנטיות אחרות. במוסף סיכוי מוגבר למומים בעובר מומי לב מומי מוח וכו'. הייתי בהלם מוחלט שבורה לחלוטין בהתאם להמלצת הרופא קבענו בדיקת סיסי שליה בשביל לקבל תוצאה כמה שיותר מהר. יומיים אחרי זה עשיתי את הבדיקה שילמנו על הבדיקה המהירה כך שכמה ימים אחרי מתקשרים מהמכון הגנטי, צר לנו לבשר העובר עם תסמונת דאון. שוב בכי ומשבר. התלבטות יש לי בבית ילדים מקסימים האם אוכל לגדל גם ילד מיוחד?נטיתי להגיד שכן, אשמור עליו ואגדל אותו באהבה כמו יתר ילדי. התרגלתי למחשבה לאט לאט על גידול ילד מיוחד. שבוע אחרי, שוב יעוץ גנטי הסברים מה כרוח בתסמונת דאון ואז שוב בדיקת אולטרה סאונד, לראות מה מצב העובר. המצב התברר היה נורא. העובר סבל ממספר מומים גדול שלא נראה בשקיפות. השקיפות עלתה ליותר מ10 מ"מ. והכי גרוע העובר סבל ממום לב, שאי אפשר לחיות איתו מום קטלני. אני חייבת לציין שהצוות הרופאי היה ממש רגיש ומבין הם הסבירו לי שעובר לא יוכל לשרוד אחרי לידה, רוב הסיכויים שאפילו ימות תוך שבוע שבועיים ברחם כתוצאה מהמום. והכי טוב לסיים את ההריון. המון בכי למרות שידעתי שאין לו סיכוי, עדיין הרגשתי שאני הורגת אותו. דיברנו עם רופאים 6משפחה ופסיכולג. הגענו למסקנה שעדיף לסיים את זה בשבוע 13 ולא להגיע למצב שאצטרך לעבור לידה שקטה. אופציות נוראיות שתיהן. קבענו עם ועדה להפסקת הריון, אישרו לי גרידה בלי בעיה. עברתי יום של בכי ועצב. הרגשתי שאני באבלות של ממש . הגרידה עברה בשלום הכל נגמר. נשאר רק העצב והריקנות הנוראית. התחושה של אתמול הוא עוד היה חי בפנים והיום הוא מת.
וזהו נגמר. ממש קשה לי להמשיך. מנסה להתנחם בילדים הנפלאים שלי. ומקווה להחלטה להריון חדש ברגע שהרופא יאשר שאפשר לנסות, מרגיש לי לי שזה הדבר היחיד שבאמת ימלא את החור בלב.
מתגעגעת על העובר כ"כ
תודה על הקריאה
ל.