גיא רוה המתלהם - הנה לך הפסיקה המבוקשת!!!!
לא! אני מזמין אותך להראות
לי את שכתבת בחוק. את פשוט חיה בעבר. כפי שציינתי, בחלק מההסכמים אכן נכתב שזאת זכות. אם בהסכם כתוב שזאת זכות אז כך הוא הדבר. בהסכמים בשנים האחרונות, אצל עורכי דין שלא נשארו מאחורה, כתוב שאלו הם הסדרי הראיה וכו. לא כתוב זכות כי ברור שגם לאבא בתור הורה יש חובה. בקיצור, זה לפי מה שכתוב בהסכם והחוק באף מקום אינו אומר שלאבא זאת זכות. תקני אותי אם אני טועה, אבל אנא בכתובים
גיא רוה המתלהם - הנה לך הפסיקה המבוקשת!!!!
קודם שאתה מכפיש אנשי מקצוע, לך ובדוק את הפסיקות בעניין, אתה מדבר מהרהורי ליבך ועוצם עיניים מלראות את המציאות. הפסיקה קבעה בבירור כי הסדרי ראייה הינם
זכות ולא חובה!!! על פי הדין הקיים כיום, הקשר בין אב שאינו משמורן לילדו הוא זכות של האב ולא חובתו
כפי שהדגישה כב' השופטת גליק בעניין תמ"ש 3426/02 ס.י נ' ס.א : " הסדרי הראיה בין הורה לילדו
זכות היא ולא חובה" (
הדגשה במקור). המשפט אינו מכיר בהסדרי הראייה כחובת האב
לא כלפי ילדיו ולא כלפי האם המשמורנית. הגדרת המשפט הפורמאלי את הסדרי הראייה כזכות האב קימת גם בשיטות משפט אחרות . בדין וחשבון של
המועצה לבחינת ישום דיני המשפחה (1986) בולטת ההתמקדות בחובת האם המשמורנית להבטיח את הסדרי הראייה של האב עם ילדיו והתעלמות מחובותיו של האב בהקשר זה,
הוועדה מתעלמת לחלוטין מהתופעה של אבות שאינם מקיימים את הסדרי הראייה ומהעדר סנקציות משפטיות נגדם. נוסף על האמור לעיל קבע המחוקק בחוק הכשרות והאפוטרופסות שההורה הלא משמורן "זכאי" לראות את ילדיו וכי הורים גרושים "רשאים" לקבוע למי תהיה האפוטרופסות על הילדים, באשר למזונות נוקט החוק בלשון מחייבת, ע"פ הדין האישי החל על בני זוג יהודים החובה העיקרית למזונות הילדים קרי החובה לדאוג לצרכיהם הבסיסיים חלה על האב בשל היותו אב ובלי קשר ליחסיו המשפטיים עם האם,
בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) נקבע, "מזונות לילדים קטינים" אדם
חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו. קרי, החובה של המבקש בנוגע לקטין "מסתכמת" על פי החוק רק על מזונות אשר הוא חייב לשלם. המחוקק לא מצא לנכון להשית חובה של הסדרי ראיה והקפיד להשאיר עניין זה לקביעת בני הזוג.
יש עוד הרבה פסיקות בעניין, אך די באלו כדי להשביע את רצונך. להבא למד לבדוק את הפסיקות לפני שאתה משתלח באנשי המקצוע.
