גרא שלום וברכה.

עליגל

New member
גרא שלום וברכה.

יש לי ילד בן כמעט 12 הוא מאובחן כהפרעת קשב גבולית הנטיה שלו יותר לכיוון ההיפאר. הילד נבון ועד כתה ו הסתדר פחות או יותר בביה"ס. הוא רואה נוירולוג אחת ל6 חודשים ולוקח בלי רצון עם הרבה מלחמה חצי כדור ריטאלין ליום. בחודש וחצי האחרון חלה אצלו נסיגה התנהגותית הדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות מפריעה בעיקר בביה"ס, הוא מתחצף למורה לצוות למנהל, הוא כועס על כולם אבל מצבי הרוח משתנים מרצון והבטחה להיות כמה שאפשר בסדר, לאני שונא את הביה"ס הזה אני שונא את המנהל, אני שונא אותך (אני אמו) וכד´. בתוך התקופה הזו קרו שני דברים: 1. אני נסעתי ל10 ימים לחו"ל. 2. בעלי אניו בריא פיסית וסובל מהתקפי דכאון מדי פעם לפני הנסיעה היה התקף ומסתבר שגם בתקופה ששהייתי בחול. 3. אחד מילדי הגדולים טיפל במשפחה מדובר במישהו בן 20. הוא הועף מביה"ס ל5 ימים, היום חזר כולו רגוז וכעוס, יועצת ביה"ס דברה אתו על הבוקר עדיין אינני יודעת אייך התפתחו העניינים אני מקוה לשמוע מהיועצת עד הערב. מה עושים? למי פונים? ואייך פונים ככה שלא נופלים בתסמונת הwaiting list?בתודה מראש אמא מודאגת ועל סף יאוש.
 

גרא.

New member
עליגל,כל שינוי מובהק בהתנהגותו של

ילד,ף וודאי אצל בנך,מהווה איתות למצוקה כלשהיא המטרידה אותו.לגבי משפחתך מצבו של אביו, אינו חדש,וילדך מודע בוודאי להתקפי הדיכאון שלו.גם נסיעתך לעשרה ימים, שבעטייה,בעלך נכנס להתקף דיכאון חוזר, אינה כנראה הטריגר ששינה לרעה את התנהגותו של בנך..מה כן יכול להיות? יתכן שקרה משהוא בבית הספר,או באינטראקציה עם מורה אחד/אחת, או יותר, הוא בתחום החברתית,שלא הזכרת אותו משום מה..משתנה נוסף שעלול לגרום לשינוי הוא הקירבה לתחילת גיל ההתבגרות, שיתכן וכבר נותנת אותותיה עליו.אם כי סטטיסטית,ילד בן 12 עדיין אינו מתבגר.מכאן דומה, ניתן להבין שבעצם אי אפשר לפתור בעייה לפני שמגדירים אותה.שיחה עם היועצת אינה מספיקה.חשוב שהילד יעבור אבחון פסיכולוגי, אם אצל פסיכולוג/ית בית הספר,או באופן פרטי.ההבדל אינו דווקא באיכות ההתייחסות הפסיכולוגית, אלא במהירות שבה את יכולה לקבל את התשובה, או ההסבר להתנהגות, ומכאן גם לחפש את הפתרונות,והדרכים כיצד לעזור לו.בנוסף,חשוב לחפש מידע מבית הספר, ובבית הספר שיעזור לך להבין אם יש רקע כזה או אחר לשינוי הקיצוני שחל די בפתאומיות בהתנהגותו של בנך.
 

עליגל

New member
ראשית תודה על התשובה המהירה

אם אני מבינה אותך נכון הכי מומלץ זה שהילד יגיע לאבחון וטיפול של פסיכולוג? ומשם ללכת הלאה... האם עלי לחפש מישהו המתמחה בילדים עם הפרעות קשב או כל פסיכולוג הוא מתאים. האפשרויות העומדות בפני הן: לפנות לפסיכולוג שעובד עם קופת החולים שלנו, או לפנות למרפאת בריאות הנפש ילדים ונוער. מה עדיף? ושוב תודה.
 

גרא.

New member
עליגל,בסדר עדיפות יורד,תחילה כדאי

לפנות לפסיכולוג/ית של בית הספר,משום מעורבתו והנגישות שלו למערכת בית הספר.לאחר מכן,לפסיכולוג בקופת החולים, והאחרון,פסיכולוג במרפאה לבריאות הנפש.
 
למעלה