גרא ערב טוב,

may may.

New member
גרא ערב טוב,

רציתי להתייעץ איתך. אני ובעלי פרודים ובדרך לגירושים. בני בן ה - 5 טוען כל הזמן שאין לו אבא, אם אבא לא גר בבית. ואני שומעת לעיתים שיחות שלו עם חבר שלו, כשהחבר אומר לו:"אין לך בכלל אבא". יש לציין שהבן שלי מאוד אוהב את אבא שלו.וכן יש לי בן נוסף בן שנתיים וחצי. איך אני יכולה להגיב? פוחדת לטעות במילותיי ולהרוס. תן לי עצה. תודה.
 

גרא.

New member
בנך אוהב מאד את אביו,אבל כנראה מאד

כועס עליו על שנטש אותו,להרגשתו.לא ברור לי מדברייך,אם הסברתם לו שניכם, את ובעלך יחדיו מה קורה ביניכם,ולמה אבא עזב את הבית.כפי שנהוג במצבים כאלה,לפני הפרידה בפועל,חשוב ששני ההורים ישבו עם הילדים,במקרה שלכם שני בינכם.ובשיחה,להעביר להם את המסר כי אתם כבר לא אוהבים זה את זה,ולכן אתם נפרדים.(כדי למנוע הווצרות רגשי אשם אצל הילדים,שבגללם הפרידה).אבל למרות שאתם נפרדים,תמשיכו תמיד להיות ההורים של שניכם,תמשיכו לאהוב אותכם להפגש בימי הולדת,וכדומה.לבן החמש,ייקל להבין את המצב, מאשר אחיו הצעיר אבל,חשוב שגם הוא ישמע,ויבין,ככל שמסוגל לכך.כדי להקל על בן החמש בעיקר להתמודד עם הטראומה,ובכדי לא לטעות במילים,את יכולה להשתמש בספרוטראפייה כלומר,דרך הקראת ספור/שיר מתאימים שנוגעים בנושא,קל יותר לילד להזדהות עם רגשותיו של גבור הספור/שיר העובר חווייה דומה,וקל לו קצת יותר להתמודד עם רגשותיו,כשהוא יודע שאינו היחידי בעולם שהוריו נפרדו.בספרו של פרופ´ אדיר כהן "להפליג עם כוכב",תוכלי למצוא חומר מתאים.ויש כמובן גם ספרים נוספים,בכל חנות ספרים.
 

may may.

New member
ישבנו, דיברנו, הסברנו...

ובכל זאת... מה גם אביו לא נטש, אלא, עקב היותו אלים כלפנו, אני יזמתי את הפרידה ואת ההליכים. (אלימות רגשית ונפשית בעיקר). לעתים אני מרגישה רגשות אשם, שאולי אני "קרעתי" אותו מאביו, למרות שאני בטוחה שעשיתי את הצעד הנכון.
 

גרא.

New member
עדיין יש לבנך את תחושת הנטישה,גם

אם את שיזמת את הוצאתו מהבית.על רקע אלימותו הרגשית/נפשית של בעלך,ללא ספק הגבת ופעלת בצורה נכונה.מאחר והנזק שעלול היה להגרם,ואולי כבר נגרם בחלקו מאלימות האב,עלול היה להיות טראומטי הרבה יותר לכולכם,מאשר מחיר הפרידה.לא,את לא "קרעת" אותו מאביו,אלא מנעת בפרידה שיזמת,נזק נפשי גדול הרבה יותר.לכן אינך אשמה,אלא להפך,גילית אחריות ואכפתיות,ועשית מה שהתבקש.
 

limori

New member
שלום לך מי מיי אני לא פסיכולוגית אך אני

בהחלט חושבת שפעלת בצורה הגיונית ביותר. אני מאחלת לך ולילדיך נשואים שנים ומוצלחים יותר .
 
למעלה