השם אינו פנוי
New member
גרא, אשמח לעצתך
אני גרה עם שותפה שהיא החברה הכי טובה שלי כבר כמה שנים והנה אני בת 25 מכירה מישהו בפעם הראשונה בצורה רצינית לגמרי ממש עיניין של "חתונה" (אנחנו דתיות) וחברה שלי באה ממשפחה לא כל כך טובה שהתיחסו אליה לא ממש יפה כל החיים והיא בנתה את עצמה במו ידיה ועזבה את הבית ולא בקשר עם בני ביתה חוץ מסבא וסבתא שלה. העיניין הוא שהיא ממש מפחדת שאני אעזוב אותה "כמו כולם" (זה המשפט שלה) והיא ממש מהרגע שהיא באה הביתה היא בוכה ואומרת שאין לה למה לחיות או לקום ואין לה כח והיא בטוחה שאני אעזוב אותה אחרי החתונה ואשכח ממנה אמרתי לה שאין לי שמץ מה יהיה , ואין לי מושג בכלל אם אני רוצה להתחתן איתו, וגם אם כן שתיתן לי צ'אנס ולא תחליט מרוב שאני נוטשת כמו כולם. אבל היא פשוט בטוחה בזה כי המון המון אנשים , חלקם אפילו אני מכירה בעצמי, התיחסו אליה לא יפה, עלו על זה שהיא רגישה וטובת לב ועדינה כל כך ושיחקו בה איך שבא להם . אני לפחות מבטיחה להשתדל לא להיות כמותם. ליחצן אותה נכון לבן זוג שלי ולא לפגוע בה. אבל היא פשוט שבורה לגמרי וזה שובר אותי. אני לא רוצה לפגוע בה, אני לא רוצה שהיא תחשוב "צדקתי, כולם רעים!" אני יודעת שהחברות שלנו אחרת והדמעות והעצב שלה מפריעות לי כי כאילו היא עושה עליי פרצופים ומנסה לדחוף אותי בכוח כדי להוכיח "אמרתי לך" מה עושים? איך מרגיעים אותה? איך מבטיחים לה שזה לא נגמר ולא יגמר? היא באמת חשובה לי!
אני גרה עם שותפה שהיא החברה הכי טובה שלי כבר כמה שנים והנה אני בת 25 מכירה מישהו בפעם הראשונה בצורה רצינית לגמרי ממש עיניין של "חתונה" (אנחנו דתיות) וחברה שלי באה ממשפחה לא כל כך טובה שהתיחסו אליה לא ממש יפה כל החיים והיא בנתה את עצמה במו ידיה ועזבה את הבית ולא בקשר עם בני ביתה חוץ מסבא וסבתא שלה. העיניין הוא שהיא ממש מפחדת שאני אעזוב אותה "כמו כולם" (זה המשפט שלה) והיא ממש מהרגע שהיא באה הביתה היא בוכה ואומרת שאין לה למה לחיות או לקום ואין לה כח והיא בטוחה שאני אעזוב אותה אחרי החתונה ואשכח ממנה אמרתי לה שאין לי שמץ מה יהיה , ואין לי מושג בכלל אם אני רוצה להתחתן איתו, וגם אם כן שתיתן לי צ'אנס ולא תחליט מרוב שאני נוטשת כמו כולם. אבל היא פשוט בטוחה בזה כי המון המון אנשים , חלקם אפילו אני מכירה בעצמי, התיחסו אליה לא יפה, עלו על זה שהיא רגישה וטובת לב ועדינה כל כך ושיחקו בה איך שבא להם . אני לפחות מבטיחה להשתדל לא להיות כמותם. ליחצן אותה נכון לבן זוג שלי ולא לפגוע בה. אבל היא פשוט שבורה לגמרי וזה שובר אותי. אני לא רוצה לפגוע בה, אני לא רוצה שהיא תחשוב "צדקתי, כולם רעים!" אני יודעת שהחברות שלנו אחרת והדמעות והעצב שלה מפריעות לי כי כאילו היא עושה עליי פרצופים ומנסה לדחוף אותי בכוח כדי להוכיח "אמרתי לך" מה עושים? איך מרגיעים אותה? איך מבטיחים לה שזה לא נגמר ולא יגמר? היא באמת חשובה לי!
תודה רבה, אני שמחה שאתה פה כי המון פעמים עיצותך המחכימות האירו את עיניי שבוע טוב
