דעתי האישית על מצעד הגאווה
הייתי שמח להביע מעל במה זו את דעתי לגבי מצעד הגאווה.אני מאמין שכל אדם בעל אינטלגנציה תקינה,יוכל להבין זאת. בואו נבין על איזה זכות אנחנו מדברים? הידעתם שההומואים מונים לפי נתונים סטטיסטים לא יותר מ... חמשה אחוז מכלל האוכלוסיה העולמית? הלסביות אינן מונות יותר משני אחוז. כל זה לפי נתונים שמופיעים באנציקלופדיה העברית. א"כ בוא ונעשה חשבון פשוט. הטבע, כידוע אינו שווה אצל כולם. ישנם יותר אחוזים שנולדים בעלי תסמונת דאון, או בעלי פיגור שכלי. וכמו שאנו מבינים שאין לאף אחד זכות לשפוט את אותם ילדים אומללים שנולדו עם אותם חסרונות שהטבע חנן אותם, ויהיה זה אפי' פשיעה ללעוג להם וכו'. אותו דבר לאף אחד אין רשות לשפוט את אותם אנשים שנולדו עם אותם נטיות מיניות חריגות. אבל. הם לא נורמלים. מפני שאדם לא נורמלי, אינו אדם מפגר. הוא אדם שאינו בנורמה. אם ציבור אנשים יחליטו לנהוג מנהג מוזר, אז כל האנשים השפויים שבאותו ציבור, שאינם נוהגים באותו מנהג מגוחך שנוהגים בציבור שלהם. הם אינם נורמלים, מפני שאינם צועדים בתלם. עכשיו בוא נתאר לעצמנו שמחר כל אותם בעלי תסמונת דאון, שכל מי שיש לו קצת ידע בנושא, יודע שהם אוחזים מעצמם מאוד. יבואו ויבקשו לבצע את שטויותיהם ברחובה של עיר. איזה פנים יהיה לאותה עיר, שאנשיה משטתים ברחובותיה? כל אדם בביתו, עושה ככל העולה על רוחו, ואין אדם שמפריע לו. אבל לעשות זאת ברחובה של עיר? כל אדם שחי בעולמנו, חייב לקבל על עצמו מרות מסויימת. שהרי אי אפשר שכל אחד יעשה ככל העולה על רוחו. שאם מחר יעלה על דעעת אדם לשנוא את חברו, וקם ורצחו נפש. ע"כ חייב כל אדם למצוא לעצמו מסגרת מסוימת. וזה בעצם היתרון של האדם, מעל הבהמה. האפשרות לחיות בצורה מרוסנת. בדורנו יש לאדם ארבעה מסגרות לבחור בהם. א. הדת היהודית, (למי שהיא מחייבת אותו). ב. הדת המוסלמית. ג. הדת הנוצרית. ד. מערכת החוק והמשפט של כל מדינה ומדינה. על עקרון זה מושתתת הדמוקרטיה, על מערכת החוק ובית המשפט. א"כ נבוא ונבדוק. אין הכרה באף אחת ממערכות החוק הנ"ל, כולל מערכת החוק והמשפט במדינת ישראל. הכרה לחיי מין בין בני אותו מין, (למעט מערכות חוק ומשפט, במדינות בודדות בעולם). ואפי' בשלושת הדתות קיימת התגדות נחרצת לכך. א"כ מובן שאדם שמתנהג בדרך זו, הסיר מעליו כל רסן וכל התחייבות, אפי' למה שהדמוקרטיה מחייבת. א"כ איך יכול לבוא אותו אדם ולהתגאות בכך? ועוד בשם הדמוקרטיה? וכן, מה ימנע מאדם זה, שהיום בשביל נטיותיו המיניות מסיר מעליו כל עול, למנוע ממנו בעתיד לבצע את רצונותיו, אפי' כשהם ינגדו את כללי החיים האנושים? אדם זה אפשר אולי להגדירו כפושע מסוכן בפוטנציאל. ואפי' באותם מקומות שמערכת החוק והמשפט, מרגישה עצמה יותר חכמה מהקודמות לה. והחליטה לאשר זאת. נשאל שאלה אחרת. מה היה איכפת לאותם מחוקקים קודמים, מה אנשים יעשו בבתיהם? מדוע היו צריכים למנוע מאדם שזאת הנאתו, לבצע את צרכיו המיניים, עם בני מינו. עד שבמדינות מסויימות הדבר היו כרוך בעונשים? מה היה איכפת להם? אלא שחייבים אנו לומר, שכולם יודו לנו שהדבר מגונה הוא, ואפי' שאנו נמצאים היום בעידן מודרני, המאפשר לאדם לבצע את רצונותיו, ככל שיהיו. האם אפשר כבר להתגאות בכך? האם העולם השתנה בצורה כ"כ דרסטית בשנים האחרונות, שדבר שהיה עד לא מכבר "מוקצה מחמת מיאוס", נהפך לדבר המשמש כמוקד לגאווה אנושית? או שאנו התדרדרנו כ"כ, עד שאיננו מבחינים בין הדברים, בשבילנו הכל פרוץ ומותר. א"כ עד להיכן נגיע בתוך שנים ספורות? האם איננו צריכים לפחד, שנגיע למצב ששאדם שיש לו נטייה לקיים יחסי מין עם קטינים יוכל לבצע זאת, ובמסגרת החוק, וכן הלאה? הרי אם היינו אומרים לפני שנים ספורות, שבעוד כמה שנים בתי משפט יאשרו קיום יחסי מין בין בני אותו מין, היו מסתכלים עלינו כהוזים. מי אמר שלא נגיע גם לזה. היום זה ההומואים, מחר זה הפדופילים. מה ימנע זאת? האם הצורך לקיים את המצעד, ובירושלים דווקא, אינו אלא צורך רגשי של הרגשת גאווה. הרי צורך פיזי לא מנעו מאף אחד. אבל האם צורך רגשי זה, מותר שיבוא על חשבון אותם רגשות אחרים שמרגישים כאב על חילול ירושלים? הזאת דמוקרטיה? האופטימיים הגדולים ביותר של המצעד, אינם צופים לו יותר מחמשת אלפים אנשים. מתוך כמה מליוני תושבי מדינת ישראל, כמה אחוזים הם חמשת אלפים. היכן כל התומכים? חברי הכנסת במדינת ישראל, אינם חשודים על שמירת זכות השתיקה, בכל הקשור לזכות התגובה לירביהם. בפרט לא חברי הימין, לדברי ח"כ הערביים, וחברי השמאל, על דביר ח"כ החרדיים. ואילו בנושא זה, שמענו מחברי הכנסת של ש"ס התבטאויות מצמררות לגבי אותה אוכלוסיה, שמבקשת לקיים את המצעד. ח"כ הערביים הביעו את דעתם נגד המצעד. ואין פוצה פה. היכן כל אותם חברי כנסת? מה לכם נרדמים? תגיבו. אלא שחייב להיות שנבחרי הציבור, מבינים גם הם את האבסורד שבדבר, ואת ההתנגדות לכך, וייתכן שאפי' מזדהים עמה. ולמה אנו לא נבין זאת. ההיה בהסטוריה ארוכת התלאות של מדינת ישראל, שיחברו יחדיו כל שלשת הדתות. יהודים. נוצרים. ומוסלמים. מהשמאל הערבי, עד הימין הקיצוני. כולם בדעה אחת, לגבי נושא מסויים? הרי יש לנו כאן את רוב הציבור כולו. ואילו במדינת ישראל ובפרקליטות, עדיין לא מבינים זאת. האין זה היפך הדמוקרטיה, לקיים ארוע הפוגע ברגשות כל המגזרים הגרים באותו אזור? היכן כל יפי הנפש שדואגים לדמוקרטיה? אם זה אינו היפך הדמוקרטיה, א"כ דמוקרטיה מהי??? כמדומני שכל מי שניחן במעט כוח חשיבה הגיונית, יבין את הנאמר. אין כאן שום קריאה לפגוע חלילה במישהו, או נגד מעשה מסויים. אבל האי התחשבות בכאבם של רוב תושבי ירושלים, בשביל לרצות כמה אנשים, שהטבע ברא אותם שונים. זועק עד לשמים.
