געגוע.

געגוע.

רגש שמלווה אותי בשנה האחרונה יותר ממה שליווה אותי כל חיי.
רגש שלא ידעתי שהוא כה עוצמתי,
רגש כזה שמשתלט על הנשמה,
רגש כזה שמלווה כל נשימה,

געגוע מטורף שלא נרגע לרגע...
חסר לי החיבוק,
חסרה לי נשיקת בוקר טוב,
חסר לי הקפה של הבוקר ביחד,
חסר לי סתם לשבת מולך לדבר על הכל ועל כלום,

א ת ה ח ס ר ל י !

אני תוהה עד כמה האהבה שלי מספיק חזקה כדי לעמוד הגעגוע הזה,
כמה אני חזקה מספיק כדי לעמוד הגעגוע הזה.
תוהה ולא מגיעה למסקנה.
 
לגישתי

לגישתי, אם הרגשות כל כך עזים, חייבים לעשות הכל כדי שזה יתממש.
זה הדדי? אז למה להתגעגע? למה לא לנסות שוב?
ואם זה לא הדיי, ואין סיכו, אז אל תכאבי,
תשחררי. מניסיוני, תמיד יש טוב יותר.
ובינתיים......חיבוק
 
תודה על החיבוק!

זה הדדי נראה לי ...
הנסיבות לא מאפשרות פגישות בתדירות סבירה בתקופה זו.
מקווה לשרוד את זה
 

giligil55

Member
את חזקה...


וגם אין לך ברירה ולכן תשרדי את זה...
 
למעלה