געגוע

געגוע

יש אומרים שעם הגיל נסחפים לגלי הנוסטלגיה. זה נכון בחלקו, אבל יש הרבה מקרים בהם היה פעם טוב יותר מאשר היום. למשל שירותי הדואר בישראל. למשל, כיסוי אירועים גלובאליים באופן טוטאלי על ידי הערוץ הראשון זה של פעם.
כשהיה אירוויזיון, כשהיתה אולימיאדה, כשהיתה אליפות העולם בכדורגל
או "יורו" כמו שכעת, פשוט ראית הכל.


אין לי בעיה לגבי פיזור המשחקים בין שלושת הערוצים "החינמיים" לכאורה.
יש לי בעיה עם ערוץ פרטי שגובה תשלומי אקסטרה כדי לראות כ 50% ממשדרי ה"יורו" נכון להיום. זוהי סחטנות לשמה.
מרבית האוכלוסיה חובבת אירועים שכאילו.
אבל לגבות תשלום מאוכלוסיה חלשה תוך ניצול חולשתה לראות כדורגל?


נכון, הסכומים אינם בשמיים. אבל יש תושבים במדינת ישראל
שידם לא משגת אפילו לשלם רק 60 ₪ , כדי להנות מהעוגה בשלמותה.


אז מי אמר שכיום הכל טוב יותר מאשר היה פעם?

 
ב"ישראל-היום" 4.7.16

קול קורא – ישראל היום 4.7.16

שידורי היורו


אין לי בעיה לגבי פיזור שידור משחקי היורו
בין שלושת הערוצים החינמיים.


יש לי בעיה עם ערוץ פרטי שגובה תשלומי אקסטרה
כדי לראות 50 אחוזים ממשדרי היורו, נכון להיום.


אכן, הסכומים אינם בשמיים.
אבל יש תושבים במדינת ישראל שידם לא משגת לשלם
אפילו רק 60 שקל, כדי ליהנות מהעוגה בשלמותה.



בריל מרק, כפר סבא
 
למעלה