געגוע לאמא

[ליבית22]

געגוע לאמא

יש בי עוד כח עכשיו
כשהלכת חייך לי ירח
נתן את אורו בחלון
והלילה כבר לא מפחדת
לבד להיות ולחלום
הנה שוב...

זה אתה שנוגע
אתה שבורח
תדע אין לי רגע
אפילו דקה לחכות
והשמש היום
מאירה לי לצאת
אל הים הגדול

יש בי עוד כח עכשיו
רק תניח הכל כבר נחתם ונסגר
והלב מתרפא
והגשם נפסק
אז חוזר שוב הריח
האביב שוב מגיע ושוב...

זה אתה שנוגע...

אמא נזכרתי עכשיו בשיר הזה כי חשבתי לעצמי, כמה כוחות יש בי מאז שעזבת, כשהייתי בת 15. עבר כל כך הרבה זמן ופתאום אני נזכרת בך. הזיכרון שלך תמיד איתי אך היה מודחק במשך כמה שנים. כלומר, ההכרה בכך שאת לא איתי ולעולם לא תהיי שוב עולה לתודעה. עברתי לפני שבועיים חוויית פרידה קשה. בעבר הייתי משתמשת בזיכרון שלך כנקודת השוואה לדברים קשים שקרו לי ומבינה עד כמה הם פעוטים ולא משמעותיים כמו האבדן שלך, אבל פה אני לא מצליחה. אני לא מפסיקה לבכות ולכאוב ולהתגעגע. אין בי כוחות. ממש כמו שהיה לי בתקופות הגעגוע אליך בשנים הראשונות. כל כך הייתי רוצה שתהיי פה ותנחמי אותי. חושבת לעצמי אפילו, אולי אם היה מכיר אותך היה נשאר? היה מכיר את האמא הנפלאה שלי, מלאת החיים וחסרת הדאגות. החמה, הדואגת, המצחיקה. האוהבת. אני כל כך מתגעגעת אליך. לפעמים אני אומרת לעצמי שאת מסתכלת עלי מלמעלה. אני כבר לא ילדה קטנה (אוטוטו 30) וגם לא מאמינה באלוהים או משהו אבל בא לי לפעמים להאמין שיש סיכוי קטנטן שאת באמת למעלה מסתכלת עלי, אולי אפילו שומרת. אולי מזמנת לי מצבים בחיים שיחשלו אותי. זה עוזר לי להרגיש בטוחה המחשבה הזו. לפעמים אני מרימה את הראש לשמיים ומחייכת, שוב מתוך אותו סיכוי קטנטן שאת אכן שם צופה בי. מגיע לך חיוך אם כן. מגיע לך לדעת שלא שכחתי אותך ושאני יודעת שאת תמיד תהיי שם איתי.
,

 

[אשבל1]

עוזרת לך לשמור על זכויות יוצרים:

מילים ולחן: עידן רייכל

ליבית יקרה, פרידה כואבת היא אבדן נוסף, ההתמודדות איתו מציפה את הכאב של הפרידה שחווית מאמך, את הגעגוע, מחבקת אותך, ומאוד מזדהה עם התחושות והסימנים הקטנים של התקווה שאמא עדיין אי שם שומרת עלינו ,

 

[ליבית22]

לאשבל

תודה על העידוד. זו פרידה ראשונה שלי מחבר. תמיד הייתי זו שקוטעת את הקשרים ולא ההיפך. אני מאמינה שלכן הקושי הוא רב יותר.
תודה גם על החיבוק

 

[אשבל1]

כן, גם פרידה בפני עצמה היא קשה .

 

[Osi2133]

עשית לי צמרמורת..

אומרים שהזמן מרפא אבל זה כזה לא נכון. אני איבדתי את אמא שלי לפני חצי שנה וככל שהזמן עובר זה יותר ויותר קשה. הגעגועים מתעצמים מיום ליום.
אמא שלך משגיחה עליך מלמעלה תהיי בטוחה בזה
היא יודעת כל מה שעובר עליך והיא מתפללת למענך!
היא שומרת עליך והיא איתך בכל צעד וצעד!!

 

[ליבית22]

זמן

אוסי, אני מצטערת לשמוע על אמא שלך. זה אכן טרי מאוד במקרה שלך.
אני מבינה את מה שאת מרגישה. בתקופה שקרובה לאבדן הזכרונות אינם מרפים ונראה כאילו הזמן ממש לא מרפא, אבל ככל שיעברו השנים את תראי שזה דווקא נכון. הזכרונות על אמא יצופו לעתים יותר רחוקות כי את תחזרי ותתרגלי לחיים בלעדיה. אין ברירה. מה שכן, החוסר שלה תמיד יורגש. במיוחד בתחנות המשמעותיות בחיים (אצלי זה היה בגיוס, בקבלת התואר וכו'....מאמינה שזה יורגש גם בחתונה בעתיד).
תודה לך על העידוד, זה ממש חימם לי את הלב לדעת שיש עוד מישהי שמרגישה כמוני

 

[שרה15555]

מסכימה איתך

איבדתי את אימי לפני 4 חודשים ושלושה שבועות והזמן רק מעצים את הכאב והגעגועים. גם מבחינתי זה רק נעשה יותר קשה, אני לא מפסיקה לבכות. לא יודעת איך להתמודד בלעדיה. לא מוצאת נחמה.