געגועי ליוסי
שאלות ליוסי שריד עבור חה"כ יוסי שריד [email protected] שלום רב. לרגל הופעתך בוויינט ביום ראשון ה 3.11.02 הרשה נא לי להקדים ולשלוח לך לקט שאלות: (נשלח, לא התקבלה תשובה, ולא ענה על אף שאלה). ================ 1) האם יש בכלל פרטנר? (אחר, או לא אחר, לא משנה). איך נדע אם ערפאת באמת "סתם" טעה (כפי שאתם טוענים), או שהוא בפירוש הונה אותנו בהסכם אוסלו? האם יש מקום להעלות את השאלה לדיון ציבורי? אם כן, איך עושים זאת? ================ 2) באיזו רמת ודאות אתה יכול להכריז: "הסכם אוסלו לא היה מחדל"! אם לא מדובר ברמת ודאות של מאה אחוז, האם לא ראוי לערוך ועדת חקירה, או לפחות דיון ציבורי? האם כל הטעויות נלמדו? האם כל המסקנות הוסקו? מדוע לא עושים חשבון נפש? (למה בדיוק מחכים?... שנחזור שוב ושוב על אותן טעויות?...) חשבון נפש ציבורי סביב השאלה: הסכם אוסלו - איפה טעינו? האם לא היה הדרג המדיני שוב שבוי בקונספציה? האם אכן "הכיבוש" הישראלי של שטחים פלסטינים הוא הגורם לאלימות"? האם באמת הכל בגלל "הכיבוש", או שמא מדובר ב"מלחמת תרבות"?... האם אתה מוכן לפעול למען העלאת השאלה אל סדר היום הציבורי שלנו? ================ 3) מאחר והמאבק הפלסטיני הוא מאבק לאומי, והציבור הפלסטיני תומך בטרור, רוצה בו, גאה בו, מטפח אותו, נותן לו מחסה, שולח אותו לטבוח בנו. העם הפלסטיני רוצה במאבק הזה, מעוניין בו, ומסרב להפסיקו, למרות תוצאותיו הקשות גם מבחינתו. מדוע אם כן, באים הפלסטינים וגם אתם (מהשמאל), אלינו (אל מדינת ישראל), בטענות שהם סובלים ממנו?... בוודאי שעצוב לי מאוד כאשר ילדיהם נפגעים, נשיהם יולדות במחסומים, וחייהם קשים מנשוא. אבל מדוע עלי כאזרח ישראלי לשאת באחריות על תוצאות בחירתם שלהם?!?!... הם לא רוצים לסבול? שיחדלו לשחוט אותנו. הם מעדיפים להמשיך לטבוח בנו? בבקשה, אבל מה להם כי ילינו?... ממש לא ברור לי העניין הזה... ================ 4) העם הפלסטיני נורא כואב ומתאבל על טבח כפר קאסם וטבח סברא ושתילא, אך משום מה "שוכח" להתאבל על טבח ספטמבר השחור. המסקנה: מתיהם מעניינים אותם כקליפת השום, האבל משמש אותם כאמצעי ציני לנגח את מדינת ישראל, ותו לא. השאלה היחידה הנותרת היא: מדוע השמאל משחק לידיהם, ומשתף עימם פעולה במשחק הציני הזה? ================ 5) מה זה בעצם "שמאל" פוליטי היום? (יש היום יותר מדי "בלגן", תחום אפור. אף אחד כבר לא יודע "מי נגד מי"). לעניות דעתי השמאל גורס כי מאבקם של הפלסטינים צודק, הם נאבקים מאבק לגיטימי למען שחרורם מעול הכיבוש, ולכן שומה עלינו להכנע לכל תביעותיהם הצודקות. מאידך הימין גורס כי מאבקם אינו צודק, זוהי מלחמת תרבות שנועדה להוביל להשמדתנו, בדיוק כפי שכתוב באמנה הפלסטינית, ולכן אין לנו מנוס אלא להיאבק על קיומנו להביסם ולנצחם. אם שגיתי בהערכת המצב שלי, אודה לך אם תוכל לשים את האצבע על הטעות. האם תוכל לחדד את ההבדל המהותי היום שבין ימין ושמאל? ================ 6) האם לשמאל "יש גבול"? האם יש לכם קווים אדומים, שאם הם יחצו אתם תקומו ותודו: "סליחה, טעינו, ערפאת הונה אותנו, הפלסטינים רוצים להשמיד אותנו, אין ברירה, חייבים קודם להביס אותם". האם יש לכם קווים אדומים כאלו, או שמא אתם כה בטוחים בדרככם, שמבחינתכם האפשרות שאתם טועים היא פשוט "לא תעלה על הדעת"? (על דרך ההלצה אומר: אם הערבים "יזרקו אותנו לים" האם תאחזו בקרש צף, בידכם האחרת תנופפו בהתרגשות ותזעקו בתדהמה: "אבל השולחן, איפה שולחן הדיונים"?...) ================ 7) במה בעצם צדקתם?... להסביר למה נכשלנו, אין ספק אתם המומחים מספר אחד. אבל בעצם מכל האידאולוגיה הענקית שלכם, במה בעצם כן צדקתם?... האם האידאולוגיה שלכם לא קרסה? טוטאל! עם מה באתם, ועם מה נותרתם? ================ 8) איך אתה מסביר את העובדה היבשה של קורלציה של כמאה אחוזים בין מעשי השמאל ובין האינטרסים של האויב?... ================ 9) איכות שלטון. המדינה במצוקה נוראה, גם בטחונית גם כלכלית... ובגלל מה נפלה הממשלה? בגלל... הגימלאים. מדברים על המתנחלים, מדברים על הדתיים, על מה "שוכחים" לדבר? על שכר הבכירים... למה? אתה מופיע תדיר בפופוליטיקה. האם תהיה מוכן לפעול כדי להעלות גם את נושא שכר הבכירים הטבותיהם ותפנוקיהם לדיון על סדר יומנו? האם תהיה מוכן לשמור איתי על קשר כדי שנוודא שדיון כזה אכן יערך מתי שהוא? נ.ב. באחת מתכניות פופוליטיקה לפני כשבועיים במקום לעודד דיון בנושא איכות השלטון היסית והשתקת דיון שהחל להתפתח בכיוון, בטענה ש... "אתה לא אוהב הכללות"... האם "אהבותיך" הם נימוק מספיק רציני כדי לסתום את הגולל על כל דיון שהוא המזכיר את נושא איכות או תרבות השלטון?... (להזכירך: תרבות מהגדרתה היא דבר כללי...) תודה רבה.
שאלות ליוסי שריד עבור חה"כ יוסי שריד [email protected] שלום רב. לרגל הופעתך בוויינט ביום ראשון ה 3.11.02 הרשה נא לי להקדים ולשלוח לך לקט שאלות: (נשלח, לא התקבלה תשובה, ולא ענה על אף שאלה). ================ 1) האם יש בכלל פרטנר? (אחר, או לא אחר, לא משנה). איך נדע אם ערפאת באמת "סתם" טעה (כפי שאתם טוענים), או שהוא בפירוש הונה אותנו בהסכם אוסלו? האם יש מקום להעלות את השאלה לדיון ציבורי? אם כן, איך עושים זאת? ================ 2) באיזו רמת ודאות אתה יכול להכריז: "הסכם אוסלו לא היה מחדל"! אם לא מדובר ברמת ודאות של מאה אחוז, האם לא ראוי לערוך ועדת חקירה, או לפחות דיון ציבורי? האם כל הטעויות נלמדו? האם כל המסקנות הוסקו? מדוע לא עושים חשבון נפש? (למה בדיוק מחכים?... שנחזור שוב ושוב על אותן טעויות?...) חשבון נפש ציבורי סביב השאלה: הסכם אוסלו - איפה טעינו? האם לא היה הדרג המדיני שוב שבוי בקונספציה? האם אכן "הכיבוש" הישראלי של שטחים פלסטינים הוא הגורם לאלימות"? האם באמת הכל בגלל "הכיבוש", או שמא מדובר ב"מלחמת תרבות"?... האם אתה מוכן לפעול למען העלאת השאלה אל סדר היום הציבורי שלנו? ================ 3) מאחר והמאבק הפלסטיני הוא מאבק לאומי, והציבור הפלסטיני תומך בטרור, רוצה בו, גאה בו, מטפח אותו, נותן לו מחסה, שולח אותו לטבוח בנו. העם הפלסטיני רוצה במאבק הזה, מעוניין בו, ומסרב להפסיקו, למרות תוצאותיו הקשות גם מבחינתו. מדוע אם כן, באים הפלסטינים וגם אתם (מהשמאל), אלינו (אל מדינת ישראל), בטענות שהם סובלים ממנו?... בוודאי שעצוב לי מאוד כאשר ילדיהם נפגעים, נשיהם יולדות במחסומים, וחייהם קשים מנשוא. אבל מדוע עלי כאזרח ישראלי לשאת באחריות על תוצאות בחירתם שלהם?!?!... הם לא רוצים לסבול? שיחדלו לשחוט אותנו. הם מעדיפים להמשיך לטבוח בנו? בבקשה, אבל מה להם כי ילינו?... ממש לא ברור לי העניין הזה... ================ 4) העם הפלסטיני נורא כואב ומתאבל על טבח כפר קאסם וטבח סברא ושתילא, אך משום מה "שוכח" להתאבל על טבח ספטמבר השחור. המסקנה: מתיהם מעניינים אותם כקליפת השום, האבל משמש אותם כאמצעי ציני לנגח את מדינת ישראל, ותו לא. השאלה היחידה הנותרת היא: מדוע השמאל משחק לידיהם, ומשתף עימם פעולה במשחק הציני הזה? ================ 5) מה זה בעצם "שמאל" פוליטי היום? (יש היום יותר מדי "בלגן", תחום אפור. אף אחד כבר לא יודע "מי נגד מי"). לעניות דעתי השמאל גורס כי מאבקם של הפלסטינים צודק, הם נאבקים מאבק לגיטימי למען שחרורם מעול הכיבוש, ולכן שומה עלינו להכנע לכל תביעותיהם הצודקות. מאידך הימין גורס כי מאבקם אינו צודק, זוהי מלחמת תרבות שנועדה להוביל להשמדתנו, בדיוק כפי שכתוב באמנה הפלסטינית, ולכן אין לנו מנוס אלא להיאבק על קיומנו להביסם ולנצחם. אם שגיתי בהערכת המצב שלי, אודה לך אם תוכל לשים את האצבע על הטעות. האם תוכל לחדד את ההבדל המהותי היום שבין ימין ושמאל? ================ 6) האם לשמאל "יש גבול"? האם יש לכם קווים אדומים, שאם הם יחצו אתם תקומו ותודו: "סליחה, טעינו, ערפאת הונה אותנו, הפלסטינים רוצים להשמיד אותנו, אין ברירה, חייבים קודם להביס אותם". האם יש לכם קווים אדומים כאלו, או שמא אתם כה בטוחים בדרככם, שמבחינתכם האפשרות שאתם טועים היא פשוט "לא תעלה על הדעת"? (על דרך ההלצה אומר: אם הערבים "יזרקו אותנו לים" האם תאחזו בקרש צף, בידכם האחרת תנופפו בהתרגשות ותזעקו בתדהמה: "אבל השולחן, איפה שולחן הדיונים"?...) ================ 7) במה בעצם צדקתם?... להסביר למה נכשלנו, אין ספק אתם המומחים מספר אחד. אבל בעצם מכל האידאולוגיה הענקית שלכם, במה בעצם כן צדקתם?... האם האידאולוגיה שלכם לא קרסה? טוטאל! עם מה באתם, ועם מה נותרתם? ================ 8) איך אתה מסביר את העובדה היבשה של קורלציה של כמאה אחוזים בין מעשי השמאל ובין האינטרסים של האויב?... ================ 9) איכות שלטון. המדינה במצוקה נוראה, גם בטחונית גם כלכלית... ובגלל מה נפלה הממשלה? בגלל... הגימלאים. מדברים על המתנחלים, מדברים על הדתיים, על מה "שוכחים" לדבר? על שכר הבכירים... למה? אתה מופיע תדיר בפופוליטיקה. האם תהיה מוכן לפעול כדי להעלות גם את נושא שכר הבכירים הטבותיהם ותפנוקיהם לדיון על סדר יומנו? האם תהיה מוכן לשמור איתי על קשר כדי שנוודא שדיון כזה אכן יערך מתי שהוא? נ.ב. באחת מתכניות פופוליטיקה לפני כשבועיים במקום לעודד דיון בנושא איכות השלטון היסית והשתקת דיון שהחל להתפתח בכיוון, בטענה ש... "אתה לא אוהב הכללות"... האם "אהבותיך" הם נימוק מספיק רציני כדי לסתום את הגולל על כל דיון שהוא המזכיר את נושא איכות או תרבות השלטון?... (להזכירך: תרבות מהגדרתה היא דבר כללי...) תודה רבה.