געגועים

געגועים

אנחנו מכירים כבר יותר מעשר שנים,אבל תמיד שמרנו על דיסטנס מסויים. אחרי הכל הייתה לך משפחה. משפחה כזאת שאוהבת אותך ואתה אוהב אותם. תמיד כשנפגשנו היית משחק עם הילדה שלי או מסתכל עליי בעיניים הגדולות שלך,מחפש קצת יחס חם ממני. אבל הייתה לך המשפחה שלך,היה לך את המקום שלך ואני הייתי רק אורחת של רגע בחיים שלך. לפני כמעט חודש פתאום נחתת אצלי בבית,עם כל הציוד שלך ארוז היטב. ביומיים הראשונים היית ממש בדיכאון,התגעגעת הבייתה ,למשפחה שלך. טיפלתי בך,הגשתי לך אוכל,יצאנו ביחד לטיולים לאור ירח,דאגתי לך,ליטפתי אותך,נתתי לך חום ואהבה בכמויות. התקרבת מאוד לילדה שלי בזמן הזה,היא אהבה אותך כאילו היית חלק מהמשפחה. שיחקתם ביחד,ניחמת אותה כשהיא בכתה או כעסה.באמת שהיה לכם קשר מקסים. נכנסת אל שתינו ללב. ואתמול,אתמול חזרת הבייתה עזבת אותנו וחזרת אל חיק המשפחה הישנה שלך. אני יודעת שככה נכון וככה צריך.יודעת, אתה לא באמת שייך לפה. ידעתי את זה כל הזמן.מהרגע שהגעת,שיבוא יום ונאלץ להיפרד,שיבוא יום ותחזור הבייתה. אתה יודע שהפיצקית שלי בכתה כשהלכת? גם הלב שלי נצבט כשחזרת הבייתה. אהבתי את הנוכחות שלך פה,למרות שלפעמים היה קצת מעיק לסדר ולנקות אחריך ולמרות שלפעמים הפרעת לי לישון בלילות או כעסת כשלא הייתי זמינה בשבילך. למרות הכל אהבתי אותך מאוד. עדיין אוהבת. אבל זהו,כנראה שהזמן שלנו ביחד נגמר. אין מה לעשות.יש לך משפחה משלך,חיים שלמים במקום אחר עם אנשים אחרים, שדואגים לך ואוהבים אותך. ואני?אני אף פעם לא הייתי באמת שלך. הייתי רק משענת לרגע של משבר. אני אתגעגע אליך כלב מתוק להתראות בפעם הבאה שההורים יסעו לחו"ל.
 
לפעמים הייתי רוצה להיות כלב!

ולפעמים אנחנו מתיחסים לכלבים יותר יפה מאשר האחד לשני! אריק המתוק
 
אריקו, כדי לרצות להיות כלב...../images/Emo107.gif

צריך גם מזל רב!!! ישנם אנשים שלא יודעים להעניק לבעלי החיים (ואולי הם לא אנשים) כשתרצה ממש ממש, אבל ממש... להיות כלב תבחר ראשית את הבעלים שהיית רוצה שיהיו לך
(סתם הומור של בוקר בלי העלבויות בבקשה
) בדולינה שרצה הבוקר לקנות ברווזים לילד
 

old friend

New member
שכחת ?

את הרייח את השאריות שלו את הפרצופים שמפריעים לאכול ??? אבל בהחלט הוא נראה כמו אחד ששייך לשם.
 
למעלה