געגועים..

only a girl69

New member
געגועים..

אני שוכבת במיטה, בדירת שירות שלי ובוכה..יש לי כשעה לאפס את עצמי להתארגן ולצאת לשירות לילדים המתוקים שלי..התקופה הזאת שבין ראש השנה ליום כיפור זו תקופה שתמיד גורמת לי לבכות..לפני שש שנים בת דודה שלי נפטרה..אפאחד לויודע מה זה היה החשש הוא דום לב..נערה בת 15 שפשוט לא התעוררה.. ההיתי בת 12 וחצי שזה קרה, אפעם לא האמנתי שאחיה יותר ממנה..היום אני בת 18.5 כבר לא ילדה או נערה..במשך כל השנה אני חיה רגיל עם זה שבת דודה שלי נעלמה..מרגישה בחסרונה כמובן אבל ממשיכה רגיל..בשבוע הזה שבו היא נפתרה בין ראש השנה ליום כיפור אני מרגישה מין ענן קודר שיושב מעלי..היא לימדה אותי המון היא הייתה דמות חיכוי עבורי ואז היא נעלמה..אם נאמר את האמת מאז שהיא נעלמה החיים שלי השתנו ב180° קצת אחרי שהיא נפטרה הסיפור שלי יצא החוצה..לפחות חלקו והכל השתנה..אבל בלי קשר לזה..השבוע הזה מרגיש לי לא טוב..אני מתפקדת רגיל..אבל באמת שקשה לעצור את הדמעות..היא הייתה הנערה הכי שמחה שהכרתי בחיים שלי..הכי צדיקה..הכי מוסרית...אני מתגעגעת..
 
התקופה הזו בשנה

היי יקרה,
כמה מצער לאבד בת דודה יקרה בגיל צעיר כל כך...
וכמה טבעי שהתקופה הזו בשנה מעוררת שוב את התחושות והזיכרונות.
בלי להכיר אותה, אני רק יכולה לנחש, שהיא היתה מבקשת ממך להמשיך בשמחת החיים הזו. וזו, אולי, הצוואה הגדולה ביותר שהיא השאירה לך.
מחזקת אותך בהתמודדות שלך.
רותם
 
למעלה