געגועים...
געגועים אל העבר.. אל חלומות של פעם מזמן אל תקופה אחרת שונה ספר עם תרמיל ולא תיק של פוקימון או פו הדוב עם נצנצים בכיסים.. געגועים אל הטעם ההוא של סתיו עלי שלכת יורדים מכסים את האדמה והילדים קופצים אל השלולית ואת עומדת שם מחייכת כשהאמא זועקת מהחלון זעקה שבר נוראה... געגועים אל המורה שמסבירה ומפרשת כל משפט ומחייכת בהסח הדעת ושואלת אז מה נשמע בבית אמא כבר הבריאה והסבתא הכינה ריבה מתוקה.?? לא כמו היום שהמורה אפילו לא זוכרת מי אתה ואם הגעת אתמול לכיתה.. ולא תמיד רואה את הדמעה בקצה עינך שלא הבנת את מה שמסבירה היא כבר שעה שלמה.... געגוע אל פעם מזמן תופסת מחבואים קלאס אחרי הצהריים בארבע בדיוק אחרי הסיפרייה והשיעורים.. ומשחקי תופסת וחמש אבנים... והיום אבנים יש לאחמד בכיסים וקלאס כבר מזמן שכחנו איך משחקים כי מי יורד היום לבד לשחק בחצרות ובגנים כשכל רגע מודיעים לנו שיש חשש לפיגועים כבדים.... ומה נותר מפעם מזמן רק תצלום ישן המעיד על תקופה אחרת שאולי לא תשוב לעולם... גל לא פסימית רק יודעת שמה שהיה לא ישוב יותר..
געגועים אל העבר.. אל חלומות של פעם מזמן אל תקופה אחרת שונה ספר עם תרמיל ולא תיק של פוקימון או פו הדוב עם נצנצים בכיסים.. געגועים אל הטעם ההוא של סתיו עלי שלכת יורדים מכסים את האדמה והילדים קופצים אל השלולית ואת עומדת שם מחייכת כשהאמא זועקת מהחלון זעקה שבר נוראה... געגועים אל המורה שמסבירה ומפרשת כל משפט ומחייכת בהסח הדעת ושואלת אז מה נשמע בבית אמא כבר הבריאה והסבתא הכינה ריבה מתוקה.?? לא כמו היום שהמורה אפילו לא זוכרת מי אתה ואם הגעת אתמול לכיתה.. ולא תמיד רואה את הדמעה בקצה עינך שלא הבנת את מה שמסבירה היא כבר שעה שלמה.... געגוע אל פעם מזמן תופסת מחבואים קלאס אחרי הצהריים בארבע בדיוק אחרי הסיפרייה והשיעורים.. ומשחקי תופסת וחמש אבנים... והיום אבנים יש לאחמד בכיסים וקלאס כבר מזמן שכחנו איך משחקים כי מי יורד היום לבד לשחק בחצרות ובגנים כשכל רגע מודיעים לנו שיש חשש לפיגועים כבדים.... ומה נותר מפעם מזמן רק תצלום ישן המעיד על תקופה אחרת שאולי לא תשוב לעולם... גל לא פסימית רק יודעת שמה שהיה לא ישוב יותר..