געגועים

[תמושקה10]

געגועים

חברה, איך משתחררים מההרגשה הנוראית הזאת? אשמח לשמוע מהוותיקים.
שבת שלום לכולם.

 

[ye44]

מחפשים

"

"

 

[mono760]

מוש מוש מתנחמים שיש גרוע יותר לגברים יש

פטנט אחר אבל הוא רק בין הרגלים
תארי לך מישהו שהיה פעם גבר מגורש מביתו ונאלץ לראות את
הילדים שלו בחלום עד שפקידת סעד מאשרת לו לראות אותם
פעם בשבועיים, אצלך זו הרגשה נוראית אצלו זה אכזריות לשמה.
אז איך יוצאים מזה יתכן וזה שמתחץי צודק מוצאים מישהו
ועושים את התרגיל של יוצאים ונכנסים עד שיוצא עשן לבן שחור.

 

[Dardar63]

מפרידים, בשלב הראשון

בין תחושת הגעגועים לאדם, והגעגועים לארועים, תקופה, רגשות..
כלומר,
אני מתגעגעת מאוד לאהבה שהיתה לי עם האקס, היה לי מדהים, מופלא. ואת הזיכרון הזה אני שומרת ונהנית ממנו מידיי פעם.
האהבה דעכה, ונגמרה. אבל זה לא מוריד מהזכרון הנהדר.
זה בהחלט מונע ממני להתגעגע לאקס...

זה כמו להתגעגע לילדות,
את נהנת מהזכרונות, אבל לא מרגישה את הכאב הנורא הזה לגעגועים למשהו או מישהו שלא ישוב..

בשנה הראשונה לאחר גירושי לא העזתי לפתוח מגירה אחת שהכילה מכתבי אהבה שכתב לי האקס כשהיינו רחוקים זה מזו...
אחר כך החלטתי שאני זורקת אותם,
למזלי לא עשיתי את הדבר הטיפשי הזה.
היום יש לי מגירה נוספת של כרטיסי , פתקי אהבה מעוד אקסים (

).
אלו אהבות שהיו לי. עכשיו כשאני מתגעגעת אני כבר לא כואבת , להפיך.

 

[Dardar63]

אה, ואל תתרגשי מהעורבים שעטו עליך, ראשונים.

אף אחד כאן לא סופר אותם.

 

[ye44]

כמו שכתבת

נשארת עם הזכרונות ניירות ומגירות כמה

שכך מסתיימים
חייך

תתחילי להפנים מספיק לאדם שמישהו אחד סופר אותו

אוהב אותו נושם אותו וחי אותו

משחרר אנדרופינים במוח
שרק יעשה לה טוב קחי

נגד מרמרת הכל יסתדר לך

געגועים לאקס מעניין מדוע הוא עזב אותך ?

 

[אופק דגנית]

מתעסקים במשהו אחר..

כל חלל שנוצר..
משהו אחר יכול למלא אותו..

נותר זמן פנוי וחוסר התעסקות שלך עם הבנות כי הם לא איתך= חלל
בילוי ספורט יכולת להנות מהשקט עשייה כלשהי..כל דבר שממלא את החלל

זה משהו שנלמד...ונרכש
בהתחלה הולכים לאיבוד..מרגישים חסרי מעש ויכולת ומתעסקים בגעגועים
זה נותן לנו מעט ביטחון ואחיזה

עם הזמן והחלל שמתמלא
תמצאי את עצמך פלות נוטה לחשוב על הבנות פחות להתגעגע ויותר להנות מהזמן החדש שנוצר.

 

[mono760]

איזה מקסים "עם הזמן החלל מתמלא"

כל המומחים והיועצים תמימי דעים שאתן לא צריכות לחיות בשביל הילדים
יותר נכון להגיד שאם הזמן אתן משתחרות מהחלל שתרם לכם זרע

 

[מצוטטת]

היא ממש לא נוראית

היא בעיקר מפחידה וקצת משתקת
כי לא באמת יש מתכון או מפת דרכים
לתת לך ולהסביר איך מתגלגלת ההרגשה.

רגשות , מעיקים בעיקר בהתחלה מתקרצצים לך
הנשמה, וזה מפחיד פחד מוות עד שנידמה שהם
הולכים להתקבע לך בנשמה לעולם - וזה וואחד פחד!

אז זה ה"צד האפל" של אותה הרגשה
שצריך למצות אותה עד מיאוס ולטחון אותה עד דק

אבל יש לה להרגשה הזו צד מואר וזרחני
וכשעם המיצויי של הצד הקודם חוזרים ועולים החיים
על מסלול חדש, והם עולים כי מועקות טיבן להתמוסס
ואז, נותר זיכרון בלבד ואולי קצת געגועים בטעם ש dardar63
כתבה לך, תחושת החיים חוזרת החיוניות גם, אפילו הגעגוע
נכנס באיזשהוא שלב עמוק למגירה .

 

[mono760]

הציטוט הנבחר בטעם דרדר(קוץ) 63

מכניסים את הגעגוע עמוק למגירה
משנים מקום מגורים איפה שכל קוץ
נראה כמו פרח 69 והכי חשוב
"על תשמי לב לעורבים שמסביבך
אף אחד לא סופר אותם".

 

[ערסlight]

ליידי געגע

אז חיית בבועה. אפילו יש מצב שהפסקת לראות את עצמך אדם [אלא חלק ממשהו] ואז... יש את תופעת הפנטום. [אלה שקטעו להם איבר אבל הם עוד מרגישים אותו.]
השאלה היא מי את במהות בכל הסיפור הזה. האם את האדם או אולי האיבר הגדוע.
יש את אלה שמתאבלים על מה שהיה ואחרכך קמים ומגלים שזה הדבר הטוב ביותר שקרה להם ויש גם כאלה שמסתבר להם שהם רק האיבר שכדאי לקבור לפני שהוא מעלה צחנה.
...רק נשאר לך לברר לעצמך מי את.