געגועים...

[סנאית צפונית]

געגועים...

חפשתי את וידויים מהלב ולא מצאתי ... אבל גם קשור לפורום. סיפור קצר: לפני 9 שנים הכרתי אדם מקסים ובפעם הראשונה הרגשתי שבאמת אני נאהבת שאני חשובה למישהו . הוא הקשיב לי ידע בדיוק מה עובר עליי רק ממבט בעניים . לימד אותי דברים שמעולם לא ידעתי . בילינו יחד נהננו כול כך . הלכנו לישון מחובקים והתעוררנו בבוקר מחובקים בצפיה ליום חדש ביחד . הייתי במערכות יחסים אבל איתו זה היה אמיתי טהור נקי . הייתי מאושרת קורנת . גם הוא אהב כול כך את החיים המשותפים שלנו . כול יום כול שעה היה כמו באגדות. אחרי שנשבענו אמונים תחת החופה הכול היה נפלא וטוב. אבל יום אחד אחרי כמה שנים הוא עזב אותי נטש נסע מכאן ולקח חלק ממני איתו ארז במזוודה את האהבה הרגש החמימות הכבוד השיתוף . והשאיר לי בארון כמה דברים בדידות קור כאב פגיעות . והדבר העיקרי הוא לקח איתו את הלב שלי. ומאז אני מחפשת אבל לא יודעת מה . אולי את אותו אדם שנסע מכאן . אני כול כך מתגעגעת אליו לזוגיות שלנו . אולי אני מחפשת את התשובה . אני משתדלת לענות לעצמי הרי לא יכול להיות שהכול טוב ופתאום ... אני יודעת רק דבר אחד שאני לעולם יתגעגע אל אותו אדם וזה לא משנה עם מי אני יחיה .הוא השאיר לי זכרון טוב של ימים נפלאים ואת העיקר שאהבה אמיתית באמת קיימת אבל היא כואבת . אני אוהבת אותו אהבה אמיתית וכנה והוא תמיד יחסר לי ואני תמיד ימשיך לחפש אותו...

 

[seeyou]

אז ראשמית את נחשבת נשואה?../images/Emo12.gif?

הרי לא יכול להיות ש"הכול טוב" ופתאום יום אחד אחרי כמה שנים של נשואים הוא עזב אותך בלי הסברים(תהליך גרושים?) יוסי תני יותר פרטים להבין את המצב ייתכן שזה היה נדמה לך שהכול טוב ביניכם ייתכן שהיה רק לך טוב והוא הרגיש "שבוי"? מטוב לא בורחים.

הייתכן שהכול בא מדימינך?

 

[reko]

אין מה להאמין לסיפור כזה קישקוש מקושקש.

אני לא מאמין.

 

[seeyou]

בכול סיפור יש גרעין של שקר../images/Emo13.gif.

"אמת" זה דבר יחסי. האמת שלו מול האמת של אחרים Two people can look at the exact same thing and see something totally different זה בגלל שכול אחד מפרש אחרת מה שהוא רואה

 

[סנאית צפונית]

reko

 

[סנאית צפונית]

reko יקירי אתה צודק בהכול...

העניין פה לא מי הצודק ברור שלטנגו צריך שניין לא ניסיתי להצתדק אני חושבת שלכול אחד יש את הסריטות שלו גם לי. אנחנו חיים יחד אחרי שנה של פרידה אז ברור לי שלא קמים יום בהיר אחד ועזבים ברור שקרה פה משהו . הוא חזר אליי מתוך בחירה של שנינו . אני רציתי להתגרש אך הוא הבין שהוא מאבד אותי ובקש לחזור . אני אוהבת אותו מנסה לתקן בעצמי דברים להשתנות למען שניינו אבל הבן אדם לא חוזר לעצמו הוא משתדל אבל זה לא אותו אדם שהכרתי אהבתי בו הכול למדתי ממנו דברים על החיים אך כיום הוא בדיוק מה שהוא עצמו אמר שהוא נגד אני רוצה להאיר אותו באור חזק אני לא מצליחה .

 

[סנאית צפונית]

אני נשואה

האיש שלי פיזית לא עזב אנחנו חיים יחד עדיין שאמרתי עזב התכוונתי שהוא פה אבל נהפך למשהו אחר נפרדנו לשנה ןמתוך בחירה של שנינו חזרנו להיותביחד אני ציפיתי שמ"הקאמבאק" הזה יצמח משהוא טוב חזק אבל משהו בו לא חוזר להיות הוא אני מתגעגעת לאיש שהכרתי . אני צמאה לקצת יחס חם ממנו אני מרגישה דיי לבד נכון גם אני לא טלית שכולה תכלת אבל אני לא יודעת מאיפה להתתחיל להרכיב את הפזל הזה ולהגיע לתוצאה טובה שלמה וברורה. היינו כבר בתהתילך אני רציתי אותו יותר ממנו רציתי להתגרש למרות שאני עדיין אוהבת כי הוא עזב את הבית יום אחד בלי להגיד היה מגיע רק לראות את הבנות ומה איתי? אני לא הייתי קיימת עד שהחלטתי והוא הבין שהוא עומד לאבד אותי ואז בקש שנחזור שהוא רוצה לחזור הביתה הסכמתי רציתי בשביל הבנות וגם בשבילי. משהו פה לא זז הצעתי שנלך לטיפול זוגי הוא לא כול כך מעוניין בקיצור אני עדיין כאן מקווה שיןם אחד הוא יחזור אליי אני מנסה לשנות גם בעצמי דברים כדי שיהיה לשנינו טוב. אני לא אומרת שסתם עוזבים ברור שקרה כאן משהו. .

 

[chenby]

אני מקווה שיום אחד את תחליטי לחזור אלייך

כי כשזה יקרה, את תגידי לו - יקירי, אני אוהבת אותך, עוף לי מהבית. אני ממליצה לך לכתוב את כל הפוסט הזה מחדש לעצמך ובמקום המילה בעלי - או האיש שלי או הוא - תכתבי אני.. תביני את המראה וכמה כל פעם שאת נותנת לעצמך לקבל יחס כזה, את למעשה עוזבת את עצמך. כשאת נותנת לו לחזור רק בשביל הבנות ולא בשבילך, את חוזרת למען הבנות ולא בשבילך.. וכל עוד את לא מתעסקת בחיים שלך, אין מי שיעשה את זה בשבילך, כמו שאת שמה לב. את נעולה ומתגעגעת לאדם שלא קיים יותר, הוא רק דומה לו.. את מחפשת חום ואהבה וחיבוקים ושמחה- אין לך את זה בבית וכל עוד את נעולה על לקבל את זה מאותו אדם שלא קיים, את מונעת מעצמך לקבל את זה מעצמך או מכל אחד אחר שקיים ויכול לתת לך את זה.. אבל כל עוד את לא רואה אותך אלא אותו, את לא במקום לתת את זה לעצמך - לכן קל לך להיות נעולה על מישהו שלא קיים.. ככה גם את לא קיימת אגב. מראה מ-ו-ש-ל-מ-ת.

 

[chenby]

רוצה לתקן את עצמי

ומפנה אותך לקרוא שוב ושוב את התגובה של גארוטה. כי אני מסכימה איתה בכל מילה. בעיקר אחרי שקראתי את התגובה שלך לREKO

 

[czar]

עצוב, ולמה הוא עזב?

 

[סנאית צפונית]

כנראה שהמשפט מפתח שלך במקרה שלי לא נכון

 

[BlackUnicorn]

מניסיוני, כשאנשים מדברים על אהבה מטורפת

ומסרבים להודות בפרידות, הם עברו מזמן את שלב ה"אהבה" ההגיונית. מה שהם כבר מדברים עליו זו אובססיה או יחסי תלות עם בן הזוג. לא שאני רוצה לקפוץ כאן למסקנות, אבל יש סיכוי שמה שאת מפרשת כאהבה מטורפת היה צורך למילוי סיפוקים וחללים רגשיים שלך? שרק הוא הצליח למלא? במקרה כזה, שבו את הופכת לתלותית בבן הזוג שלך, כל מערכת היחסים לא בריאה. כל מצב רוח קטן שלו משפיע ישירות עלייך, כי אין לך שום עצמאות בקשר הזה, רק תלות. אז מה הפלא? לא הבנתי כמה זמן עבר מאז שעזב (ואיך), אבל אני הייתי במצבך פונה לייעוץ מקצועי.

 

[גארוטה]

ההתרפקות שלך על העבר

והגעגועים לאיש שהוא כבר לא יהיה, לא עושים טוב לא לך, לא לזוגיות ובטח שלא לאיש שלך. את מתהלכת כמו אשה שהפכה לפתע עיוורת ומתרפקת על המראות שראתה לפני שהתעוורה ועצרה את חייה מלכת. החיים הם דינמיים, אנשים משתנים מסיבות כאלה ואחרות, ואני בטוחה שגם את היום לא אותה אשה שהיית פעם בצעירותך לפני שהתחתנת והבאת ילדים לעולם ועברת חוויות כאלה ואחרות, אבל משום מה קשה לך לקבל את השינוי הזה אצלו שיכול להיות שיש בשינוי שלו גם דברים חיוביים ולא רק שליליים, אך מכיוון שאת מצפה ממנו שיהיה האיש שהכרת והתאהבת בו, קשה לך לתת לו קרדיט על מה שהוא נהיה. זוגיות של השנה הראשונה היא לא הזוגיות של השנה החמישית או העשירית, ולא משנה כמה אהבה יש, הכל משתנה והחוכמה היא לדעת לקבל את השינויי באהבה ולא לשבת ולחשוב על מה היה ואיך אלא על מה יהיה... אם את רוצה לפתוח איתו דף חדש את חייבת לשחרר מתוכך את המשפט שכתבת: "...הוא תמיד יחסר לי ואני תמיד ימשיך לחפש אותו..." הוא לידך, חי וקיים אך שונה, תסתכלי עליו. שחררי את העבר ותחיי בהווה עם הפנים לעתיד.

 

[סנאית צפונית]

תודה לך גארוטה

העצה שלך ממש מעוררת בי משהו מאוד חשוב תודה לך.

 

[nowonder]

את כל כך עסוקה

בטלנובלה שציירת לעצמך שאת לא מצליחה להבדיל בין דימיון למציאות. החיים הם לא תרגיל בחיבור. המטפורות על "ארז מזוודה עם חלק ממני איתו", ו "נטש אותי" וכולי, הן שטויות. פשוט שטויות שנועדו לסחוט רחמים ואמפטיה. בעלך נמצא לידך. חי ונושם וקיים. הוא לא ברח. הוא לא נטש. שתתעוררי מהסרט שבו את חיה, אפשר יהיה לתת לך עיצות, הכוונה, רעיונות איך להתמודד עם השבר בזוגיות.