געגועים בהריון

[טלטלית11]

געגועים בהריון

9 שנים חלפו מאז אמא נפטרה, בגיל 49. אחרי 10 שנים של מלחמות בסרטן הארור. מאז המשפחה (אבא ושני אחים) כל אחד בנה לו חיים אחרים שלא כוללים את השאר...
היום אני עוברת הריון קשה ומתיש, ובכל פעם שאני מרגישה קושי או עצב זה מייד מתקשר לי לאמא, לגעגועים אליה ולזכרונות הקשים מהייסורים שעברו עליה.
אני תמיד מתגעגעת אליה ותמיד היא חסרה לי אבל עכשיו זה מתגבר כל כך ... קשה לי לדבר על זה עם בעלי היקר יש לי הרגשה שזה לא יעשה טוב..
הרבה פעמים אני חולמת עליה , חלומות כל כך חיים , שהיא באה לבקר שהיא עדיין חולה אבל חיה...
קשה

 

[mykal]

וב שבאת הנה להתחלק בקושי,
אנחנו כאן נקשיב וננסה לעבור איתך את ההריון בשלום.
אז ראשית שלוחה לך ברכתי, להרגשה טובה, ללידה קלה ועם ידים מלאות.

הריון קשה--מה את חווה? צריכה לשכב?
אני לא כ"כ מבינה למה החלטת לא לשתף את הבל, בעיני הוא האדם הקרוב,
הוא אמור להקשיב ולתמוך.
האם את כן משתפת חברה קרובה? דודה? זה חשוב כדי לקבל את החיזוק.
מאחלת לך טוב, אם את רוצה לשאול או לבקש משהו אנחנו כאן.
בהצלחה ושבת נעימה.

 

[ענבר לבקוביץ]

שלום טלטלית

אנחנו מתגעגעים כל הזמן לאדם היקר שאבד לנו וזה מתעצם מאד ברגעים משמעותיים בחיים.
אני מרגישה אותך מאד בודדה, גם במקום שלכאורה אמור להיות מחבק ועוטף- הבית. כדאי לחשוב מדוע קשה לדבר עם בעלך ועם המשפחה, האם זה פחדים שלך או שניסית בעבר והתגובה שלהם היתה קשה.

אמא חסרה לבת בתקופת ההריון והאמהות. וזה גם מעלה סוגיות וחרדות באופן כללי סביב הורות וסביב פחדים טבעיים, להיות שם עבור ילדי (הרי איבדתי את אמי). אלו פחדים ומחשבות שלא תמיד חושבים עליהם באופן מודע, אבל נמצאים שם.
כל אישה (גם אישה שלא איבדה את הוריה), פתאום, לקראת הורותה שלה, תוהה על יחסיה עם הוריה.
כך שבאופן טבעי את מתגעגעת יותר לאמא, והיא חסרה לך כדמות לתמיכה ולחיקוי.
אם זה הריון ראשון, אולי יש דאגות, איזה אמא אהיה? מי יעזור לי?
מציעה לך לנסות לחשוב איזה גורמי תמיכה משמעותיים יש סביבך, כמו חברות טובות, קרובי משפחה אחרים. אולי לשקול פניה לאיש מקצוע איתו ניתן לשוחח ולעבד את הרגשות והחששות ולקבל תמיכה.
אשמח לסייע לך בשאלות נוספות.
שבת שלום

,
ענבר

 

[אשבל1]

בוקר טוב טלטלית

נשמע קשה כשהמשפחה לא נשארת מאוחדת, שהמוות של אמא לא "הדביק" ביניכם ונוצר ריחוק, אבל יחד עם זה יצרת לך משפחה אוהבת,שמתרחבת

,בעל שיקר לך , ואני סקרנית , כשכתבת "קשה לי לדבר על זה עם בעלי היקר יש לי הרגשה שזה לא יעשה טוב" , האם התכוונת שזה לא יעשה טוב לך או לו? כי זה חשוב שהוא ידע איפה המקומות הקשים שלך ואולי אף ידע לתת לך תמיכה, ומנגד אולי את מגוננת עליו מפני הכאב שאת חשה? אבל את זו שמכירה אותו ויודעת אם יש לו הכוחות לתמוך בך וחייבת לציין שהוא יכול להפתיע לטובה .

לגבי ההריון, אני מאוד מזדהה עם התחושות, כשההריון קשה ויש תחושה של חוסר שליטה על הגוף מתעוררות המחשבות שאת מספרת עליהן, אבל תנוחי, תקראי, תראי סרטים,, תסדירי נשימה, ואולי תקחי דולה שתלווה אותך ותוכלי לפרוק איתה את העצב והכאב, אני אתן כאן קישור http://www.dulot.co.il/lioracassifweissberg/show_top.asp?link=3 אם תרצי תוכלי להתייעץ איתה ולקבל המלצה על מישהי שקרובה אלייך.

תמיכה נשית יכולה מאוד לעזור ואת מוזמנת לקבל אותה תמיד כאן

, בהצלחה, ותרגישי טוב

ידוע לי שקיים ארגון "אם לאם" שאני יכולה רק להצטער שלא הכרתי אותו כשילדתי , אז הנה http://www.oranim.ac.il/sites/heb/c...munity/emlem/emlem-centers/Pages/default.aspx

 

[עדיהר1]

ל-טלטלית

מחבקת אותך, מאחלת הקלה בהריון, הקלה בעצב, הקלה באי האפשרות לדבר
על הגעגועים לאמך. אולי תדברי פה, בפורום...
שלך
עדיה

 

[רווית 77]

לטלטלית חיבוק ממני

גם לי עדיין כואבב, אפילו שעברו 7 שנים