געגועיי ליפו

געגועיי ליפו

יש משהו במקום הדחוף, הצפוף והקשה הזה שהיפנט אותי.
מידי יום תהיתי אם זו תשוקה חולפת
או אולי פנטזיה שהלבשתי על בנייני אבן וחנויות דחוסות.
אבל שנתיים זה תקופה שבה התאהבות משנה פנים
ונשארת איזו אהבה (או שלא כלום)

ריימונד קארבר הגיעה ב68 ובילה מספר חודשים ביפו,
חוויה שהסתיימה במפח נפש.
אבל מהתקופה הוא נותר שיר שלגמרי עושה חשק לחומוס (אחח פרובנציאלית שכמותי)


המסגד ביפו

אני רוכן מעבר לַמרפסת של צריח המסגד
ראשי מסתובב.
כמה צעדים מכאן האיש שזומם
לבגוד בי מצביע על
הנוף -
שוק כנסייה כלא בית זונות.
נהרגו, הוא אומר.
מילים מתפזרות ברוח אבל
הוא מעביר אצבע לרוחב גרונו
כדי שלא אטעה בו.
הוא מחייך.
מילות מפתח נזרקות לחלל האוויר -
טורקים יוונים ערבים יהודים
מסחר סגידה אהבה רצח
אישה יפה.
הוא מחייך שוב לנוכח הטמטום הזה.
הוא יודע שאני מסתכל עליו.
ועדיין הוא שורק בביטחון
כשאנחנו יורדים במדרגות
נתקלים זה בזה
נשימות וגוף משתרגים בחשכה
המתפתלת.
למטה, חבריו מחכים
עם מכונית. אנחנו מדליקים סיגריה
וחושבים מה לעשות הלאה.
הזמן, כמו האור בעיניו הכהות,
אוזל כשאנחנו נכנסים.
 

גניפר14

New member
לא יודעת למה. אבל יפו לא מדברת אליי.

אני בעיקר טיפוס של דברים חדשים. ולא ענתיקות.
מבינה את אלו שאוהבים את ההיסטוריה של המקום והנוף העתיק הזה.
לי זה לא עושה טוב.
כנ"ל לגבי קיסריה.
אוהבת רק מקומות חדשים נקיים ומצוחצחים. זו אני.
.
אולי אם היה קצת נקי שם. לא גו'קים וביוב זורם אולי היה מוצא חן בעיני.
 
אני חולת ביבים

לא יודעת למה.
אפילו כשאני חוזרת למושב הדבר שהכי מרגש חושית אותי זה הריח של הפרות. אבל אני תמיד שומרת מרחק. תמיד מתבוננת יותר משנותנת
שיתבוננו בי. אני אקפיד להכיר את המקום והאנשים הרבה יותר
משיכירו אותי. ההתבוננות מדליקה אותי.
קצת להיות רואה ואינה נראית. זו לא האסטטיקה של המקום שמהפנט אותי אותי. יש מקומות יפים יותר.
זה מרקם החיים, הקונפליקט, הזרות. האינטנסיבית החושית.

אבל אם זה הבית הפרטי שלי או בית המלון המועדף עליי
בוודאי שאעדיף כלים נאים, קרמיקות ושנדלירים
על פני חולדות מהצחנה.
 

wish2

New member
יש קסם בכל המקומות הישנים האלה

כשהייתי קטנה והייתי הולכת לשם ה ייתי מדמיינת שאני פתאום הולכת לאיבוד ומוצאת ארמון עם המון תכשיטים.
ככה הייתי גם עושה כשהיינו הולכים לחוף בתל אביב.
מדמיינת שאני אצלול לי ואמצא עולם אחר.
ואת מזכירה לי שיותר מידי זמן אני תקועה בעיר מלאה במפלצות תעשתיות ומגדלים.

אני רוצה ללכת לירושלים.
שמשהו נקי ידבק בי שם.
 
ירושלים היא אבן שואבת לכל הטירופים

נקי?!

ירושלים זו חוויה רב חושית ללא ספק.
היא יכולה להיות קדושה וטמאה. יפה וכעורה.
אבל לא מצאתי בה מטר רבוע אחד נקי (בהשאלה).
אבל זה עניין סובייקטיבי
 

גניפר14

New member
לא יודעת למה ,מראות עתיקים חשוכים וקודרים

עושים לי לא טוב בנשמה.
 
למעלה