גנדי הזהיר
ראוי לזכור מי הזהיר ומי צדק - לזכר המנהיג שלא פחד מאף אחד ועמד שנים רבות על צדקתו] מליאת הכנסת, 09/09/1993 ח"כ רחבעם (גנדי) זאבי גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנוכחים, הטרור הערבי ניצח והיהודים מתקפלים. ממשלת ישראל הרופסת והמפוחדת נכנעה לאבנים ולבקבוקי תבערה. רבין, שר הצבא, נפל ברוחו מפני פרחחי האינתיפאדה והוא מוותר על יהודה, שומרון ועזה, ומחר הוא יוותר על הגולן, ומחרתיים על ירושלים, כי מי שהתחיל לתת ממשיך לתת. הלקח הגדול ביותר שלמדנו מהעימות הממושך עם הערבים הוא, ששיטת פעולה שהצליחה בידם - הם יחזרו עליה. מודוס אופרנדי שהוכיח את עצמו פעם - הם יתמידו בו. מאחר שבנשק הטרור הם הצליחו לקבל את יריחו את עזה, וגם את שכם וחברון - הם ימשיכו לאחוז בנשק הזה ובדרך הזו לשחרור יפו וחיפה וגם צפת ובאר-שבע. צריך להיות עיוור או שיכור כדי שלא להבחין בכתובת שעל הקיר. כל השנים הסברנו לעולם, שאסור לוותר לטרור, שאין להיכנע לתכתיביו, ובסוף אנחנו נכנעים, ובגדול. יש לנו צבא מפואר, ואנחנו נכנעים לתכתיבי הכנופיות. ההסכם עם הפלשתינים רצוף ומשובץ כולו בשגיאות איומות, כמו הכרה באש"ף כנציג העם הפלשתיני; הכרה בזכויות הלגיטימיות והפוליטיות - אצל בגין היו רק הזכויות הלגיטימיות, וזה חמור ממנו; אזכור שלום צודק, שפירושו חייב להיות זכות השיבה לפלשתינים, שרבין החל בו היום עם החזרת מחצית מגורשי ה"חמאס"; התבססות על החלטות 242 ו-338, שמבטלות כל אפשרות לסיפוח שטחים שנכבשו; על הבחירות תשמור המשטרה הפלשתינית, כלומר גדודי הטרור של ערפאת; תחום השיפוט של מועצת הממשל העצמי מדבר על שטחים, ולא עוד על אוטונומיה לאנשים, ובכלל - לא מדובר עוד על אוטונומיה. לכול ברור, שזוהי מדינה בדרך: אין עוד "יהודה ושומרון", שהוחלפו ב"גדה המערבית"; במעמד הקבע ידונו גם על ירושלים; ידונו על הפליטים בכלל ועל פליטי 1967, כלומר על זכות השיבה; ידונו על ההתנחלויות; למועצה הפלשתינית תהיינה סמכויות חקיקה; הם יבנו נמל בעזה, שדרכו יוכלו להכניס לארץ אמצעי לחימה כמו "קטיושות", ויוכלו גם להתחרות בנמל אשדוד ולנוונו; הם ישלטו בקרקעות המדינה ויוכלו לייבש את ההתנחלויות שלנו; הם יקימו כוח משטרה חזק שיהיה הצבא של ממלכת ערפאת, והוא יעסוק לא רק בטיפול בסדר הציבורי אלא גם בביטחון פנימי; תושבי מזרח-ירושלים ישתתפו בבחירות, ובעתיד - מותר לנו לנחש - יהיו זכאים גם להיבחר; תהיינה להם תחנות רדיו וטלוויזיה; תהיה נוכחות בין-לאומית בין יציאת צה"ל עד להתבססות הפלשתינים, כלומר עוד סד על ישראל, שימנע "לקחת רברס" בשל הפרות או התפרעות פלשתינית; הם ייסעו חופשי בין עזה ליריחו, וערפאת יודע לספר שהם ישלטו גם במעברים הבין-לאומיים; הם ימשיכו לקבל תקציבים מהמינהל האזרחי הישראלי, נוסף על מסים שיגבו מהאוכלוסייה. כל זה ניתן להם עוד בטרם ביטלו את האמנה שלהם, השואפת להשמיד את ישראל וטוענת כי היהודים אינם עם, ובטרם הפסיקו את הטרור והאינתיפאדה. אכן, מרקחת נאה רקחו לנו פרס וביילין, בתמיכתם של "חובבי ציון" ממד"ע, חד"ש ומרצ. לא שלום הם מביאים עלינו כי אם מלחמה בתנאי פתיחה אומללים. השלום מושג בניצחון ולא בפשרה, אמר קיקרו, ושלום רע גרוע אף ממלחמה, אמר טקיטוס. אנחנו רוצים שלום לא פחות מכם, אבל שלום אמת יושג רק על נהר הירדן. כל מתכון אחר מזמין את המלחמה הבאה. לא יהיה שלום, אם יהיו כוחות זרים ממערב לנהר הירדן. מי שעבר היום על-יד משרד ראש הממשלה היה יכול לחוש שהוא עובר ליד קסרקטין ששורצים בו מאחורי הגדרות שוטרי מג"ב רבים ושוטרים כחולים. עוד מעט יעשו להם רוטציה שוטריו של חוסייני, רמטכ"ל האינתיפאדה. יהיו אלה אנשי הטרור וחיילי צבא השחרור הפלשתיני, בעלי הברית החדשים של רבין. ...נחשו נא, חברי הכנסת, מי אמר את הדברים הנכוחים הבאים: "הקמת מדינה פלשתינית, פירושה נהירת כוח פלשתיני לוחם - יותר מ-25,000 לוחמים על נשקם – אל תוך יהודה ושומרון; כוח זה בצירוף צעירי המקום, יכפיל את עצמו בתוך זמן קצר, נשק וציוד לא יחסרו לו; בתוך זמן לא רב תקום ביהודה ובשומרון וברצועת-עזה תשתית למלחמה, יהיו לישראל בעיות של ביטחון שוטף, והן עלולות לדרדר את ישראל למלחמה או לערער את המורל של אזרחיה, ובזמן מלחמה יהיו גבולות המדינה הפלשתינית קו זינוק מצוין לכוחות ניידים, כדי לפרוץ מייד לעבר התשתית החיונית לקיום ישראל, לפגוע מייד בחופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי מעל שמי ישראל, ולהקיז את דם האוכלוסין על-ידי מסות של ארטילריה בסמיכות מקום לקו הגבול". את הדברים האלה אמר שמעון פרס בספרו "כעת - מחר", בעמ'232 . ומי אמר את הדברים האלה: "אם תקום מדינה פלשתינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל עד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות המחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא כל מטוס ומסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התנועה העיקריים בשפלת החוף. יש אומנם ספק, אם גם מרחב טריטוריאלי יש בו משום הרתעה מוחלטת, אבל העדר מרחב טריטוריאלי מינימלי מעמיד מדינה במצב של אי-הרתעה מוחלטת. דבר זה, כשהוא לעצמו, יש בו משום פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים במאמץ יבשתי, ימי ואווירי מתואם. גם פירוז הגדה נראה כתרופה מפוקפקת. הבעיה העיקרית איננה הסכם על פירוז, אלא קיומו של הסכם שכזה, הלכה למעשה. מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו". גם את הדברים האלה אמר שמעון פרס בספרו הנ"ל, עמ'255 . ומה הוא אומר היום? מה השתנה? - הרצון להישרדות של פרס ורבין, הדינוזאורים של "העבודה". ואנחנו זוכרים מה אמר פרס, בשם צעירי מפא"י, כנגד גולדה ואשכול שרוצים להישרד בכל מחיר. עם יצחק רבין אין טעם להתווכח היום, וזאת משני טעמים: הראשון - לא הוא הוביל את המהלך הזה, הוא נגרר ונסחף אחרי יוזמתו של פרס; והטעם השני - רבין מגונן על עמדות שהוא איננו מאמין בהן, הוא יודע כי שגה וטעה והוא רק מכסה ומחפה על השגיאות. ההוכחה לכך היא סגנון דיבורו כעת: "קשקושים", "זה לא מזיז לי". כך מדבר האיש הזה בכל עת שהוא בפלונטר. רבין הסתבך וסיבך את ישראל. הוא ייזכר בדברי הימים של עמנו כמי שהחל בחיסול מדינת היהודים, ויפה יעשה אם יעצור את הדהירה לתהום וישאל את פי העם. תודה, גברתי.
ראוי לזכור מי הזהיר ומי צדק - לזכר המנהיג שלא פחד מאף אחד ועמד שנים רבות על צדקתו] מליאת הכנסת, 09/09/1993 ח"כ רחבעם (גנדי) זאבי גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנוכחים, הטרור הערבי ניצח והיהודים מתקפלים. ממשלת ישראל הרופסת והמפוחדת נכנעה לאבנים ולבקבוקי תבערה. רבין, שר הצבא, נפל ברוחו מפני פרחחי האינתיפאדה והוא מוותר על יהודה, שומרון ועזה, ומחר הוא יוותר על הגולן, ומחרתיים על ירושלים, כי מי שהתחיל לתת ממשיך לתת. הלקח הגדול ביותר שלמדנו מהעימות הממושך עם הערבים הוא, ששיטת פעולה שהצליחה בידם - הם יחזרו עליה. מודוס אופרנדי שהוכיח את עצמו פעם - הם יתמידו בו. מאחר שבנשק הטרור הם הצליחו לקבל את יריחו את עזה, וגם את שכם וחברון - הם ימשיכו לאחוז בנשק הזה ובדרך הזו לשחרור יפו וחיפה וגם צפת ובאר-שבע. צריך להיות עיוור או שיכור כדי שלא להבחין בכתובת שעל הקיר. כל השנים הסברנו לעולם, שאסור לוותר לטרור, שאין להיכנע לתכתיביו, ובסוף אנחנו נכנעים, ובגדול. יש לנו צבא מפואר, ואנחנו נכנעים לתכתיבי הכנופיות. ההסכם עם הפלשתינים רצוף ומשובץ כולו בשגיאות איומות, כמו הכרה באש"ף כנציג העם הפלשתיני; הכרה בזכויות הלגיטימיות והפוליטיות - אצל בגין היו רק הזכויות הלגיטימיות, וזה חמור ממנו; אזכור שלום צודק, שפירושו חייב להיות זכות השיבה לפלשתינים, שרבין החל בו היום עם החזרת מחצית מגורשי ה"חמאס"; התבססות על החלטות 242 ו-338, שמבטלות כל אפשרות לסיפוח שטחים שנכבשו; על הבחירות תשמור המשטרה הפלשתינית, כלומר גדודי הטרור של ערפאת; תחום השיפוט של מועצת הממשל העצמי מדבר על שטחים, ולא עוד על אוטונומיה לאנשים, ובכלל - לא מדובר עוד על אוטונומיה. לכול ברור, שזוהי מדינה בדרך: אין עוד "יהודה ושומרון", שהוחלפו ב"גדה המערבית"; במעמד הקבע ידונו גם על ירושלים; ידונו על הפליטים בכלל ועל פליטי 1967, כלומר על זכות השיבה; ידונו על ההתנחלויות; למועצה הפלשתינית תהיינה סמכויות חקיקה; הם יבנו נמל בעזה, שדרכו יוכלו להכניס לארץ אמצעי לחימה כמו "קטיושות", ויוכלו גם להתחרות בנמל אשדוד ולנוונו; הם ישלטו בקרקעות המדינה ויוכלו לייבש את ההתנחלויות שלנו; הם יקימו כוח משטרה חזק שיהיה הצבא של ממלכת ערפאת, והוא יעסוק לא רק בטיפול בסדר הציבורי אלא גם בביטחון פנימי; תושבי מזרח-ירושלים ישתתפו בבחירות, ובעתיד - מותר לנו לנחש - יהיו זכאים גם להיבחר; תהיינה להם תחנות רדיו וטלוויזיה; תהיה נוכחות בין-לאומית בין יציאת צה"ל עד להתבססות הפלשתינים, כלומר עוד סד על ישראל, שימנע "לקחת רברס" בשל הפרות או התפרעות פלשתינית; הם ייסעו חופשי בין עזה ליריחו, וערפאת יודע לספר שהם ישלטו גם במעברים הבין-לאומיים; הם ימשיכו לקבל תקציבים מהמינהל האזרחי הישראלי, נוסף על מסים שיגבו מהאוכלוסייה. כל זה ניתן להם עוד בטרם ביטלו את האמנה שלהם, השואפת להשמיד את ישראל וטוענת כי היהודים אינם עם, ובטרם הפסיקו את הטרור והאינתיפאדה. אכן, מרקחת נאה רקחו לנו פרס וביילין, בתמיכתם של "חובבי ציון" ממד"ע, חד"ש ומרצ. לא שלום הם מביאים עלינו כי אם מלחמה בתנאי פתיחה אומללים. השלום מושג בניצחון ולא בפשרה, אמר קיקרו, ושלום רע גרוע אף ממלחמה, אמר טקיטוס. אנחנו רוצים שלום לא פחות מכם, אבל שלום אמת יושג רק על נהר הירדן. כל מתכון אחר מזמין את המלחמה הבאה. לא יהיה שלום, אם יהיו כוחות זרים ממערב לנהר הירדן. מי שעבר היום על-יד משרד ראש הממשלה היה יכול לחוש שהוא עובר ליד קסרקטין ששורצים בו מאחורי הגדרות שוטרי מג"ב רבים ושוטרים כחולים. עוד מעט יעשו להם רוטציה שוטריו של חוסייני, רמטכ"ל האינתיפאדה. יהיו אלה אנשי הטרור וחיילי צבא השחרור הפלשתיני, בעלי הברית החדשים של רבין. ...נחשו נא, חברי הכנסת, מי אמר את הדברים הנכוחים הבאים: "הקמת מדינה פלשתינית, פירושה נהירת כוח פלשתיני לוחם - יותר מ-25,000 לוחמים על נשקם – אל תוך יהודה ושומרון; כוח זה בצירוף צעירי המקום, יכפיל את עצמו בתוך זמן קצר, נשק וציוד לא יחסרו לו; בתוך זמן לא רב תקום ביהודה ובשומרון וברצועת-עזה תשתית למלחמה, יהיו לישראל בעיות של ביטחון שוטף, והן עלולות לדרדר את ישראל למלחמה או לערער את המורל של אזרחיה, ובזמן מלחמה יהיו גבולות המדינה הפלשתינית קו זינוק מצוין לכוחות ניידים, כדי לפרוץ מייד לעבר התשתית החיונית לקיום ישראל, לפגוע מייד בחופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי מעל שמי ישראל, ולהקיז את דם האוכלוסין על-ידי מסות של ארטילריה בסמיכות מקום לקו הגבול". את הדברים האלה אמר שמעון פרס בספרו "כעת - מחר", בעמ'232 . ומי אמר את הדברים האלה: "אם תקום מדינה פלשתינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל עד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות המחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא כל מטוס ומסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התנועה העיקריים בשפלת החוף. יש אומנם ספק, אם גם מרחב טריטוריאלי יש בו משום הרתעה מוחלטת, אבל העדר מרחב טריטוריאלי מינימלי מעמיד מדינה במצב של אי-הרתעה מוחלטת. דבר זה, כשהוא לעצמו, יש בו משום פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים במאמץ יבשתי, ימי ואווירי מתואם. גם פירוז הגדה נראה כתרופה מפוקפקת. הבעיה העיקרית איננה הסכם על פירוז, אלא קיומו של הסכם שכזה, הלכה למעשה. מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו". גם את הדברים האלה אמר שמעון פרס בספרו הנ"ל, עמ'255 . ומה הוא אומר היום? מה השתנה? - הרצון להישרדות של פרס ורבין, הדינוזאורים של "העבודה". ואנחנו זוכרים מה אמר פרס, בשם צעירי מפא"י, כנגד גולדה ואשכול שרוצים להישרד בכל מחיר. עם יצחק רבין אין טעם להתווכח היום, וזאת משני טעמים: הראשון - לא הוא הוביל את המהלך הזה, הוא נגרר ונסחף אחרי יוזמתו של פרס; והטעם השני - רבין מגונן על עמדות שהוא איננו מאמין בהן, הוא יודע כי שגה וטעה והוא רק מכסה ומחפה על השגיאות. ההוכחה לכך היא סגנון דיבורו כעת: "קשקושים", "זה לא מזיז לי". כך מדבר האיש הזה בכל עת שהוא בפלונטר. רבין הסתבך וסיבך את ישראל. הוא ייזכר בדברי הימים של עמנו כמי שהחל בחיסול מדינת היהודים, ויפה יעשה אם יעצור את הדהירה לתהום וישאל את פי העם. תודה, גברתי.