גנב מגנב פתור ...

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

גנב מגנב פתור ...

גנבתי משהו שכבר נגנב מפורום אחר והנה לכם הדבר (לדעתי יפה מאוד) ותודה לפושפושית שהביאה את זה לפורום השכן

היה היה ילד קטן עם אופי רתחני. אבא שלו נתן לו שק עם מסמרים ואמר לו שבכל -פעם שהוא מתפרץ וצועק על אנשים הוא חייב לתקוע מסמר בגדר שמשקיפה את ביתם. ביום הראשון, תקע הילד 37 מסמרים בגדר, אך במהלך השבועות הבאים ככל שלמד לשלוט בכעסו ירד מספר המסמרים שהוא תקע בגדר. הוא למד שקל לו יותר לשלוט בכעסו מאשר לתקוע מסמרים בגדר. לבסוף, הגיע היום בו הילד לא התפרץ כלל, הוא סיפר את זה לאבא שלו, ואבא שלו אמר לו שעכשיו, בכל יום שחולף ובוא הוא לא התפרץ ושלט בכעסו הוא צריך לשלוף מסמר אחד מן הגדר. הימים חלפו ולבסוף הגיע הילד לאביו ואמר לו שכל המסמרים נשלפו מן הגדר. האב, אחז בידו של בנו לקח אותו החוצה אל הגדר, ואמר לו: כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך = אבל הסתכל נא אל החורים שבגדר. הגדר כבר לעולם לא תהיה כמו שהיא היתה בהתחלה. כשאתה אומר דברים מתוך כעס, הם משאירים צלקת בדיוק כמו החור שבגדר. אתה יכול לתקוע סכין בגבו של אדם ולמשוך אותה החוצה חזרה, אבל לא משנה כמה פעמים תתנצל, הפצע עדיין ישאר שם. פצע מילולי הוא גרוע בדיוק כמו פצע פיזי ! חברים הם כמו יהלומים יקרים, הם גומרים לך לחייך ומעודדים אותך להצליח, הם קשובים לך, הם תמיד שם בשבילך, אל תשאיר להם צלקות.... אנא סלח לי אם אי פעם השארתי לך חור בגדר @!!!!

 

[ניצת שושן]

מכירה את זה כבר שנים

אבל כל כך נכון ואמיתי... תודה מוצאת

 

[סגול מתעקש]

אי תקעו לי מסמר בתחת...

אוף אני מקווה שאפשר לצבוע את החור. כן,כן קצת מייקאפ והכל כמו חדש. סגול(סתם כי בא לי לדבר).

 

[חופשיה ברוח]

כששמעתי את הסיפור ....קלטתי..

שבעצם כל כך הרבה מסמרים נעצתי במהלך הנישואין שלי.... ושגם אם מוציאים את כווווווווולם, עדיין נשארים החורים....מה שלא מאפשר יותר מדי תיקונים ושיפוצים....

 

[חופשיה ברוח]

אם לא הייתי ברורה

אז את הסיפור שמעתי כבר מזזזזזזזזזמן, והוא סייע לי בהשלמה עם תהליך הפרידה

 

[חופשי כרוח הים]

פצע מילולי גרוע יותר

מפצע פיזי.מילים שיצאו לחלל האוויר. לעולם אינך יכול להחזירם למקום שממנו הם יצאו.הן מרחפות בחלל האוויר. ומעיבות כצל שחור וכבד.הן יכנסו לזכרון באופן לא רצוני. גם אם נאמרו אלף סליחות ואלף התנצלויות. אי אפשר לאסוף את המילים. לא במקרה השוו זאת חכמים למצבים הקצוניים של חיים ומוות. החיים והמוות ביד הלשון.שום דבר לא הושווה למוות. חוץ מהלשון. דוגמא נוספת. המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים. לא נאמר המכה חברו וכו... והמבינים בעניין זה גוזרים על עצמם שתיקה שמה יכשלו בלשונם. כל מי שנפגע מילולית יזכור זאת עד הקבר. גם אם הוא ניסה באמת ובתמים לסלוח. ניתן להגדיר זאת כמצב בלתי הפיך. ולכן ידידיי הזהרו בלשונכם. שבוע טוב מלא אור ואהבה

 

[*יערית]

איך הוא לא הבחין....?

בפרק א שלי נזרקו הרבה מילים קשות באויר, אומנם לא היו קללות או שפת רחוב,אך הוא ידע הגיד את המילים הכי נמוכות שיש לומר לאדם, לבת זוג,ואני לפעמים הרגשתי כמו בקרב קרב לשונאות..מי יאמר יותר יישרד..והתוצאות של הקרב היו הדגל הלבן שהנפתי שחבל על המאמצים שלנו יחד אולי כדאי למצוא "יריב"שלא רוצה מלחמות לשונאות, שלא רוצה תפקיד של מנצח ומופסד.....שרוצה חיים פשוטים...חיים הרמוניים ביחד...ומתוך הביחד להפיק את הויכוחים הקטנים של החיים ולא מלחמות. אז אביו קנה לי פעם את הספר "לשון הרע"זה שמדבר על החיים והמוות ביד הלשון..רק לא הבנתי למה זה רק כוון אלי ולא אל בנו! בכל אופן יש הרבה מילים שמהדהדות לי עדיין בראש ולפעמים אני מוצאת את עצמי שואלת אותו מדוע מצא לנכון לומר לי אותם? והוא אמר...קשה לי מולך....אז ניסיתי לפגוע,קשה לו לעמוד בשיח מולי.. ועל זה נחרבה ירושלים! הרבה הרבה אהבה לכולכם.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

כן היום תקעו לי "מסמר" חזק בלב

בעבודה הכניסו לי כהוגן ולא בגלל עבודתי עצמה חלילה, דוקא בזה תמיד יש מחמאות, הפגיעה והדברים שנאמרו פגעו בי מאוד כי לא הגיע לי וזה הענין וחשבתי על זה שאם אני אצטרך יום אחד לסלוח לאותו אדם לא יודעת אם אסלח כי סלחי פעם אחת ואותו אדם חזר על הטעות שלו, אני אדם סלחן מעל הממוצע אבל גם לי ולכבודי יש גבולות.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

סלחי=סלחתי

 

[ניצת שושן]

מוצאת

יש אנשים שלא חושבים על מה שהם אומרים, יש בוסים שמשתמשים במיניפולציות,אבל יקירה זו עבודה ונסי לעשות הפרדה (זה קשה , אני יודעת). מאחלת לך ימים טובים יותר מתוקה

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

זה הענין ניצת

אני עושה הפרדה רצינית ביותר אינני סוחבת את חיי לעבודה והאדם שאני מדברת עליו כן וחבל עבודה זה עבודה ולא מענין אף אחד למה אתה מתנהג בצורה שאתה מתנהג. תודה ניצת

 

[ניצת שושן]

אתם יודעים מתי מת הקשר

עם בעלי לשעבר? בדיוק באותו יום בו מילותיו נאמרו כדי לפגוע כדי לנצל אותי בחולשתי. כאשר הבנתי שכאשר אני חברה שלו ופותחת בפניו את מלוא נשמתי,הדברים משמשים אחר כך נגדי... הפסקתי להיות חברה שלו, הפסקתי לספר לו מה עובר עלי , אפילו דברים פעוטים. יודעת שזה קיים אצל הרבה זוגות ובעיני אין מכוער מזה.

 

[*יערית]

ניצתי.....

וואו הזכרת לי בדיוק..מדוע אצלינו נפלו חומות ירושלים, זה בדיוק..הוא כבר לא היה חבר שלי ברגע שהפנה אלי את הדברים הכי כמוסים(ובדיאבד יש הרבה שלא סיפרתי)שלי כלפיי.. והוא הפך להיות פתאום אדם מין השורה..לא בעלי,לא החבר שלי.. פשוט אבא של ילדיי ותו לא! והוא עד היום עדיין לא מבין ממש איפה הוא שגה. לצערי חבל....

 

[ניצת שושן]

נו הרי כבר מזמן גילינו

שיש לנו הרבה מהמשותף לא ?

גם אצלי הוא לא מבין עד היום למה...

 

[*יערית]

מעניין מתיי?אולי לעת זיקנה../images/Emo13.gif