גנבתי רגע

גנבתי רגע

כבר לא מתלבטת- יודעת, אתחזק ממילים ותפילה, גם לשער העליון להגיע, צריך מ-ז-ל ותיקווה. **************** יצאתי... מתוך ההריסות- מתוך התופת, פני אל הים הרחב. במבט מזוגג אל האופק לחוש את אדוות... הגלים. נספגת... מפליגה למרחק, מטפסת... על דבשת הגלים...אט אט. שוכחת... נרגעת... מתנחמת... המעגל נסגר חוזרת... אל ההריסות ואל התופת חוזרת... אל היום והמחר. שיהיה בוקר טוב לכולם
 
פנינוששששש ../images/Emo24.gif

שולחת לך חיבוק ענקיייייייייייייי והרבה מיץ צוף עם טעם סודי היי חזקה והתנחמי באהובייך רק טוב!!!
 

גל ים..

New member
הטבעת חותמך בי (מוקדש לך חברה יקרה)

מציצה מידי פעם אל המראה ורואה שם דמות קטנה היא מחייכת קורצת ולפעמים נדמה לוחשת היי ילדה אז מה שלומך היום האם עצובה את או שמחה?? ועושה לי לפעמים פרצוף וכשהולכות אנו לישון מלטפת את דמותה ונדמה שגם מעינה זולגת הדמעה.. כן יושבת היא שם על גבי מקוקעת בתוך נשמתי אותו הקעקוע הקטן שעשינו פעם מזמן כשירדנו אל חוף אילת ונדרנו לעולם שלא נפרד וביחד נזדקן .... ועכשיו מביטה בה ודמעה זולגת מעיני היא שם איתי בתוכי בתוך גבי ואתה מי יודע אולי כבר עם אחרת ואולי לבד אך האם גם אתה לפעמים מביט אל המראה קורץ מחייך אל דמותה ומתגעגע עד כאב בנשמה? גל
 
../images/Emo24.gifהמון תודה לכולכםםם

פתאום חדרה בי ההבנה לגבי חשיבות הפורום. אם פעם חשבתי שהוא מהווה מקום מפגש בין המילים, פתע מבינה שהוא מהווה גם מקור לתמיכה,מקור לשאיבת כוחות מחודשים, ואין צורך להסתתר אחרי חיוך כאשר עצוב, מותר ואפשר גם לבכות, מותר ואפשר להודות על עייפות נפשית ולדעת... שאף אצבע מאשימה לא מופנית נגדי, וכעת מהר מהר לוקחת את הצוף של גחלילית להרוות את צמאוני הולכת להמתין למחר... מחר יום חדש. זוכרים מי אמר את המשפט החכם הזה? לילה טוב לכולכםםם
 
בטח שזוכרים !!!!!!

ובוודאי שמותר להיות עצובים ולנגב דמעה, גם בשביל זה אנחנו כאן. שולחת לך כוכבי חיזוק רק טוב!!!
 

אופה3

New member
הפורום הזה, הוא מקור התמיכה והעידוד

ופה באמת אין צורך להסתיר את הרגשות האמיתיים. ככל, שנדע להקשיב יותר לתינוק שבתוכנו, ככל שנשתדל יותר לא להסתיר את מה שאנחנו מרגישים, להתחבר לרגשות שלנו, לתחושות, וגם לכאב, יהיה לנו יותר קל להתמודד, הגלגל לא ניתן לסובבו אחורה, אך בהחלט ניתן לשנות את העתיד, הכל טמון בתוכנו, ואנו בעלי הכוח להחליט לגבי חיינו, אך מה אסור לנו לשכוח את האדם שבתוכנו, את גופנו, אנו מזניחים את רגשותנו מחשבותנו, ולא נותנים להם דרור, חייבים לתת להם דרור, על מנת שנוכל להגיע לחיים שלווים יותר. כל טוב לכולם האופה
 
בוינה

צריך את רגעי ההפוגה האילו כדי לחזור ולהתמודד עם התופת... פנינת-אני מקווה,שבכל זאת יסתדר.
 
למעלה