גן עירייה...
היי.. הקטנים שלי כבר בני 2+9 נכנסו לגן עירייה ( עקבתי כאן הרבה שהיו קטנטנים ועכשיו אני חוזרת). לאלמוג(הבן) הרבה יותר קל בהסתגלות, הוא אוהב לשחק עם חברים, למרות שמזכיר הרבה את השם של הגננת הישנה ורואים שקשה לו. לאגם( הבת). הרבה יותר קשה, כל פעם שאני באה לגן היא אומרת שהיא חולה וצורחת, היא מפספסת הרבה ועדיין בשלבי גמילה, היא מאוד ביישנית וגם לא מדברת ברור.. בקיצור אני לא רגועה שהיא שם.
מה גם שהסייעת כל בוקר אומרת לי שהמסגרת לא מתאימה לקטנטנים. מה אני אמורה להרגיש?..אני מרגישה שאני מתפוצצת..
יש עוד אמהות כמוני שלא שקטות שהילדים שלהם בגן?.. אני אמורה לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום? יש בכלל אלטרנטיבה למשהו אחר?..
שנה שעברה הם היו במעון כל כך טוב, אם גננת מדהימה וההרגשה היא שהוציאו
אותם לחיים ולהישרדות מוקדם מדי.
אשמח לשיתוף מכם אמהות שמרגישות הזדהות ואולי יש מה לעשות..
היי.. הקטנים שלי כבר בני 2+9 נכנסו לגן עירייה ( עקבתי כאן הרבה שהיו קטנטנים ועכשיו אני חוזרת). לאלמוג(הבן) הרבה יותר קל בהסתגלות, הוא אוהב לשחק עם חברים, למרות שמזכיר הרבה את השם של הגננת הישנה ורואים שקשה לו. לאגם( הבת). הרבה יותר קשה, כל פעם שאני באה לגן היא אומרת שהיא חולה וצורחת, היא מפספסת הרבה ועדיין בשלבי גמילה, היא מאוד ביישנית וגם לא מדברת ברור.. בקיצור אני לא רגועה שהיא שם.
מה גם שהסייעת כל בוקר אומרת לי שהמסגרת לא מתאימה לקטנטנים. מה אני אמורה להרגיש?..אני מרגישה שאני מתפוצצת..
יש עוד אמהות כמוני שלא שקטות שהילדים שלהם בגן?.. אני אמורה לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום? יש בכלל אלטרנטיבה למשהו אחר?..
שנה שעברה הם היו במעון כל כך טוב, אם גננת מדהימה וההרגשה היא שהוציאו
אותם לחיים ולהישרדות מוקדם מדי.
אשמח לשיתוף מכם אמהות שמרגישות הזדהות ואולי יש מה לעשות..