גן הפרחים הבוכים.
במקום לא רחוק מכאן, מקום יפה ומוקף עצים חיים, שוכן גן הפרחים הבוכים. בגן פורחים פרחים בכל מיני צבעים. הפרחים דומים זה לזה, אך עדיין שונים מאוד. הם צומחים בצפיפות, כמעט אחד על השני. אך להם זה לא אכפת, להפך- כך הם לא מרגישים לבד. וכך הם גדלים, הפרחים. המים, הרוח והאדמה מזינים אותם כמו הורים טובים ומגינים. הפרחים יגדלו עד אותו היום בו יגיע זמנם לנבול. ואז הם יתפוררו ויהפכו להיות חלק מהאדמה. ובגן מסתובב לו ילדון. ילדון קטן ותמים שאינו אחראי למעשיו. הוא אינו חושב ואינו מברר. הוא מסתובב לו בגן ומביט בפרחים היפים. כשהילד מבחין לפתע בפרח יפה במיוחד, הוא עוצר, ומביט. מביט בפרח, מוקף בחבריו הפרחים, בולט ביופיו ובייחודו. והילד חושק בפרח לעצמו. אז בעדינות, בתנועה חרישית, הוא קוטף לו את הפרח ומחזיק אותו קרוב לליבו. מעכשיו הוא שלו. והפרחים האחרים, חשים לפתע בחלל הריק שנפער לצידם. משב רוח קריר מערער את יציבותם ומאיים לעקור אותם מן האדמה. הם מרכינים ראשם, ובוכים חרישית.
במקום לא רחוק מכאן, מקום יפה ומוקף עצים חיים, שוכן גן הפרחים הבוכים. בגן פורחים פרחים בכל מיני צבעים. הפרחים דומים זה לזה, אך עדיין שונים מאוד. הם צומחים בצפיפות, כמעט אחד על השני. אך להם זה לא אכפת, להפך- כך הם לא מרגישים לבד. וכך הם גדלים, הפרחים. המים, הרוח והאדמה מזינים אותם כמו הורים טובים ומגינים. הפרחים יגדלו עד אותו היום בו יגיע זמנם לנבול. ואז הם יתפוררו ויהפכו להיות חלק מהאדמה. ובגן מסתובב לו ילדון. ילדון קטן ותמים שאינו אחראי למעשיו. הוא אינו חושב ואינו מברר. הוא מסתובב לו בגן ומביט בפרחים היפים. כשהילד מבחין לפתע בפרח יפה במיוחד, הוא עוצר, ומביט. מביט בפרח, מוקף בחבריו הפרחים, בולט ביופיו ובייחודו. והילד חושק בפרח לעצמו. אז בעדינות, בתנועה חרישית, הוא קוטף לו את הפרח ומחזיק אותו קרוב לליבו. מעכשיו הוא שלו. והפרחים האחרים, חשים לפתע בחלל הריק שנפער לצידם. משב רוח קריר מערער את יציבותם ומאיים לעקור אותם מן האדמה. הם מרכינים ראשם, ובוכים חרישית.