גמר חתימה טובה

[גמדים]

גמר חתימה טובה

שיהיה צום מועיל

 

[רואי עולם חדש]

גמר חתימה טובה../images/Emo197.gif

ששערי שמיים יפתחו לפנינו והקב"ה יקבל את תפליתנו ברצון. צום קל לכולם. .

 

[מקסימית2]

גמר חתימה טובה

 

[שבלולית U4]

משהו קטן על חתימה טובה

לפני ראש-השנה אנו מאחלים זה לזה: "כתיבה וחתימה טובה". בין ראש-השנה ליום-הכיפורים אנו מברכים: "חתימה טובה". לאחר יום-הכיפורים, עד היום השביעי של חג-הסוכות, שנקרא 'הושענה רבה', אנו מתפללים ל"גמר חתימה טובה", כי זהו היום שבו נגמר סופית דין העולם. וכל זה למה? כדי לתת עוד אפשרות לתשובה ולתיקון. לכן אין הקדוש-ברוך-הוא גומר את החתימה ביום-הכיפורים אלא ממתין עד 'הושענה רבה', ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל "גמר חתימה טובה". שיהיה לכולנו חתימה טובה, בשורות טובות וישועה קרובה לבוא

 

[ח אלפשה]

ועוד משהו קטנטן....

וכל זאת מנין??? חתימה טובה ישועות ונחמות

 

[שבלולית U4]

קראתי את זה היכנשהו..

אם יש לך השגות אשמח לשמוע ולהחכים

 

[ח אלפשה]

היי שבלולית U4

לא חשבתי שתתייחסי ועוד כל כך מהר אז ככה ראשית- אני מסיר את הכובע לנוכח עמידתך האיתנה מול כל הקשיים שאת נאלצת להתמודד מולם ביום יום. הלוואי שהשנה הבאה תאיר לך פנים ותזדקקי פחות לשאוב עידוד מקפה וסיגריות שהתועלת שבצידם (אם בכלל) היא רגעית ואילו המחיר - שלא נדע (לא בריאותית ואף לא חינוכית וזה מבלי להתיימר לשפוט חלילה). מקווה גם שבתך הקטנה (כמה קטנה?) חשה בטוב, והרע כבר מאחוריה. לגופה של השגה: המקורות הנחשבים שבידינו אלו הם הכתובים של דבר האלוהים ועל פיהם אין ביום הכיפורים לא כתיבה ולא חתימה. ביום זה שהוא היחיד בשנה שבו הדבר קורה, נכנס הכהן הגדול עם קטורת ודם של שה תמים אל תוך קדש הקדשים, (לא בטרם טיהר את גופו והתלבש בקפידה על פי הכתוב ואף לא בטרם הקריב מבעוד יום פר כדי לכפר קודם כל על עצמו ועל ביתו ואף לא בטרם שלח למדבר את השה השני שעלה בגורל מבין השנים שנבחרו לצורך זה)- ושם הוא מזה את הדם על הכפורת (בנוכחות כבוד האלוהים שמילא את ההיכל) ומכפר בזאת באופן זמני על חטאי העם שנעשו בשגגה. אמנון ממגנצא היה פייטן גדול ועל פי המסופר (לא בדקתי ולא אימתתי) עבר נסיון קשה מאד שעל הרקע שלו כתב את ונתנה תוקף. עם כל הכבוד לו ולשכמותו, אנשים גדולים וחכמים ככל שיהיו, שאמרו מה שאמרו או כתבו מה שכתבו היכנשהו, אין הסמכות נתונה בידם לשנות את הכתובים. לא שאין קשיים בעניין שכן אין יותר מקדש וגם כאשר היה - אלוהים עזב אותו בגלל התנהגות העם והאשליה שעצם נוכחות המקדש בתוכם היא זו שתגן בעדם מפני כל רע (כמו שירמיהו מתאר בפסוק -"אל תבטחו לכם אל-דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה"). אותה התנהגות של העם מתוארת בצורה חזקה ביותר בפרק א' של ישעיהו בין השאר ועזיבת כבוד ה' את ההיכל מתוארת יפה ביחזקאל ט',י'. מה שקראת היכנשהו - כדברייך מושרש בדברי חכמי המשנה והתלמוד שניסו לתת תשובות כלשהן לנוכח השוקת השבורה שהעם ניצב מולה ועינייך הרואות עד כמה אותן תשובות אכן עונות על הבעיות שהן מתיימרות לפתור. אלוהים נאמן והבטחותיו לעם ישראל עומדות אבל אלוהים הוא גם ריבון והוא יחליט מתי ישלים את קיום הבטחותיו ומי בישראל יחיה ויזכה לראות זאת. לפי שעה- פתרונות הלכתיים עם היותם לעתים תרגילים לוגיים מבריקים- לא תמיד עולים בקנה אחד עם דרישת אלוהים מבניו לחיות בהתאם לצדקתו ואינם יכולים להוות תחליף להתהלכות שכזו. עקרונית הרבה יותר פשוט להצמד למקורות מאשר להתברבר וללכת לאיבוד בתוך המבוך של כל דברי החכמים גם אם למראית עין לעתים נוח שיש מי שפוסק ומשחרר אותנו כביכול, מהצורך להתעמת עם שאלות קשות צום קל

 

[touti]

אתה קראי?

לא מאמין בתושבע"פ?

 

[ח אלפשה]

לא קראי ועם זאת לא מקבל את הנאמר בתחילת מסכת

אבות שעל פיו משתמע שגם התורה שבע"פ ניתנה בידי אלוהים למשה על הר סיני. יותר מכך אם בוחנים את הדברים מקרוב מגלים שלא זו בלבד שהם אינם עולים בקנה אחד במקרים רבים- אלא שהקביעה ההיא עומדת בסתירה מפורשת למה שכתוב בתורה. שאלתי לא מעט "בעלי תורה" איך הם מיישבים זאת וכל מה שקיבלתי בתמורה היה משהו שבין התחמקות ובין מלמול על כך שתלוי כיצד דורשים את הפסוק ההוא כאשר על פניו ברור שאין כאן שום מקום לפרשנות כלשהי. מעניין- לא? בכל מקרה -חומר למחשבה (ולאו דווקא מחשבת כפירה)

 

[touti]

ז.א שאתה צריך הגיון מאחורי כל דבר?

 

[ח אלפשה]

???

כשאת כותבת ז.א. למה בדבריי את מקשרת את המסקנה שלך? אמונה בכוח בלתי נראה, עם זאת שאין בה שום דבר מופרך על פניו, עדיין אין בה הגיון צרוף ובכל זאת בגלל שאי אפשר להפריך אותה היא מקובלת גם על מי שאינו מאמין בעצמו. אלא שזה לא כל דבר. מכאן ועד לאמונה פותה בכל מה שמישהו אומר, אך ורק כי הוא נחשב לבעל סמכות, מבלי לברר קודם לכן מהו מקורה של אותה סמכות כביכול- רב מאד המרחק. היגיון איננו מילה גסה. גם על פי חכמי התושב"ע- קל וחומר, למשל, שהוא כלל לוגי במהותו, מהווה את אחד העקרונות של פרשנות הכתובים. אני מומחה קטן מאד הן בתורה שבכתב ועוד פחות מכך בתושב"ע אבל אין בכך שום לגיטימציה לאיש לפסוק עבורי ולצפות לכך שאקבל את דבריו ללא עוררין כאילו היו דבר אלוהים רק בזכות מעמדו בהירארכיה של בני אדם ותו לא (במיוחד אם קיימת סתירה בין השניים). הייתי ממליץ לכל אחד לבדוק במה ובמי הוא מאמין וזאת כדי שלא להמצא במקומם של אותם חכמים באגדה של אנדרסן שענו אמן אחר מה שנחשב מקובל להתנהגות חכמה רק כדי לא להחשב לטיפש ולא לחרוג ממה שמוסכם על כולם, וסופם שהושמו ללעג ככלים ריקים ע"י ילד שלא שמע על אותן מוסכמות. שלא נדע אבל היו דברים מעולם גם בתולדות עמנו (לאורך ההסטוריה כולה) שנסתיימו באסונות בקנה מידה לאומי ולא נראה שמישהו לומד לקח אבל זה כנראה כבר סיפור אחר

 

[שבלולית U4]

ונתנה תוקף קדושת היום

שיר שמטלטל אותי כל שנה מחדש מילים: רבי אמנון ממגנצא לחן: יאיר רוזנבלום ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום. ובו תנשא מלכותך, ויכון בחסד כסאך, ותשב עליו באמת. אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה, ותזכור כל הנשכחות ותפתח את ספר הזכרונות, ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בו. ובשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו: "הנה יום הדין לפקוד על צבא-מרום בדין" - כי לא יזכו בעיניך בדין. וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי, ותחתוך קצבה לכל בריה, ותכתוב את גזר דינם. בראש השנה יכתבון ובצום יום כיפור יחתמון: כמה יעברון וכמה יבראון מי יחיה ומי ימות מי בקצו ומי לא בקצו מי במים ומי באש מי בחרב ומי בחיה מי ברעש ומי במגיפה מי ינוח ומי ינוע מי יישקט ומי ייטרף מי ישלו ומי יתייסר מי ירום ומי יישפל מי ייעשר ומי יעני: ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה! (...) אמת כי אתה יוצרם ויודע יצרם כי הם בשר ודם: אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר כחציר יבש וכציץ נובל כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף! ואתה הוא מלך, אל חי וקיים.