גמילה +

גמילה +

התהליך הבלתי נגמר של הגמילה של שחר. כבר למעלה מחצי שנה מאז שהחלה לגלות עניין ומאז עשתה לראשונה את צרכיה (גם פיפי וגם קקי) בשירותים, שחר ממשיכה להתמיד בהליכה לשירותים מידי ערב ולפעמים גם בבקרים. בסיטואציות האלו אני רואה שהיא בהחלט שולטת בצרכיה, כי לעיתים לוקח קצת זמן עד שפושטים את הבגדים, מורידים את החיתול ובכל זאת, לא בורח לה בינתיים. כמו כן, לאחרונה היא קמה בחלק מן הבקרים יבשה או כמעט יבשה לגמרי. אבל לא מעבר לכך. בהזדמנויות אחרות, גם אם אנחנו משאירים אותה בלי חיתול, מבררים מפעם לפעם אם היא צריכה, היא בדר"כ אומרת לא ושניה אח"כ מתפשטת השלולית סביבה. אנחנו לא רוצים ללחוץ עליה בקטע של הגמילה (וכאן בעצם יש אבא קצת יותר לחוץ, ואמא שמאמינה בקצב ששחר מכתיבה) אבל השאלה היא אם לחכות ליוזמה שלה או לפעול בכיוון באופן יותר אקטיבי. ועוד משהו חמוד, שחר זורחת כשהיא רואה אותי ללא חולצה. אתמול היא ראתה אותי מתלבשת, עזבה מהר את כל עיסוקיה ומיהרה לנשק את הציצי של אמא. זכרונות טובים מינקות ?
 

רותי&ע

New member
אני בעד לתת להם להכתיב את הקצב

אני צריכה לעמוד בלחץ סביבתי : - מה, הוא עוד לא נגמל? - מה יהיה? - באביב הבא הוא יהיה בן כמעט 3.. אז אני עונה : - אז מה? לא אני מחליטה. עידן מחליט. והוא עדיין לא רוצה. מכל מה ששמעתי ברגע שזה בא מהילד זה הרבה יותר קל ומהיר.
 

שישיר

New member
כן..אבל מצד שני..

לא להיות יותר מידי שאננים.. הרבה פעמים ילד מוכן, יודע, רוצה אבל צריך דחיפה קלה מההורים, שאם מפספסים אותה - יהיה יותר קשה דווקא אח"כ. גלית תארה מצב שבו שחר רוצה, מכירה ויודת את "החומר הנלמד" לכן אני חושבת שדווקא כן צריך לעודד אותה יותר בכיוון ואפילו להוריד חיתול וזהוא..היא תתמודד כי היא יודעת. לגבייך רותי, אני חושבת שאת צריכה לערוך לו ביכרות יותר מעמיקה עם ה"חומר הנלמד"
 

רותי&ע

New member
אז מה לדעתך כדאי לעשות..

הוא משחק הרבה פעמים ב"רוצה להוריד חיתול ולשבת על הסיר". ואז לוקח את הסיר וממלא אותו במכוניות. המקום היחיד בו הוא עושה פיפי חוץ מהחיתול הוא באמבטיה. לדעתך הילד מוכן?
 

שישיר

New member
נתת לו להסתובב בבית בלי חיתול?

הוא ראה מאיפה הוא משתין?
(סליחה על הביטוי..), ניסית להגיד לו שצריך לעשות פיפי בסיר?, ניסית לקנות לו תחתונים ולדבר איתו על זה? ניסית להראות לו ילדים בוגרים שהולכים עם תחתונים?... אם על הכל ענית כן - אז טוב, רק להמשיך ולדבר ולנסות אם על חלק ענית לא - אז תתחילי לעבוד
 

רותי&ע

New member
שאלה רצינית-איפה עובר הגבול בין

להראות לו לבין להלחיץ אותו? רוב הילדים בקבוצה שלו גמולים. הוא רואה אותם כל יום על הסיר ומאוד מתלהב אבל מסרב לעשות בסיר. הוא מבין היטב את התהליך אבל זה לא מתאים לו כרגע.
 

שישיר

New member
תראי, זה גבול מאוד דק..

זה שהוא רואה זה יופי, אבל צריך גם לעודד אותו שיתחיל לזוז בכוון... במצב של עידן עכשיו, לא הייתי אומרת להוריד חיתול ולהציב זאת בתור עובדה, אבל כן הייתי אומרת לתת לו להסתובב בבית בלי חיתול מידי פעם, לעודד אותו יותר לשבת על הסיר/ישבנון, לקנות לו תחתונים ולהוות גורם שימשוך אותו לכיוון.. להסביר לו שילדים גדולים ובוגרים לא הולכים עם חיתול, לתת דוגמאות, לקרוא ספרים בנושא... מצד שני, אם תורידי עכשיו חיתול וזהוא, לכל היום - זה להלחיץ.... לגבי שמחר, היא נראה כבר "מבושלת" מספיק על מנת לתת לה את ה"פוש" האחרון...
 
רותי, לא להלחיץ ולא לנדנד

בגן ואצל חברים הוא כבר יקבל חשק, ויום אחד הוא פשוט יסרב ללבוש חיתול. תהיה תקופה לא קלה של פיספוסים וגם דוקא, וזהו. ככה היה לפחות עם אביב. בגיל שנתיים וארבעה/חמישה חודשים פשוט לא רצה חיתול יותר.
 

שישיר

New member
לא אצל כולם...

יש לי בן דוד שבגיל 3.5 אמא שלו החליטה בשבילו שזהו... הוא היה בכיתה ר-ק עם גמולים...וכלום לא עזר.
 

רותי&ע

New member
אבל הרוב לא ככה..

יש גם כאלו בגיל בית ספר עם בעיות הרטבה אבל הם מיעוט. הילד רק שנתיים ורבע. לא לתת לו להנות מהספק?
 

ניריתי

New member
כמובן לא להלחיץ - ולא לדאוג זה יגיע

מה שכן בהחלט לא מזיק מדי פעם לתת לו להסתובב בבית ללא טיטול- בלי כלום ולראות מה הוא יעשה ברגע שהוא צריך פיפי ואת ההתייחסות שלו למצב.
 

שישיר

New member
או קיי..

לא התכוונתי שמעכשיו תוריד לו חיתול וזהוא.. קצת הקצנתם את דברי.. מה שהתכוונתי שצריך יותר לדבר על זה, לתת לו להסתובב בלי חיתול, לקנות לו תחתונים חדשות...לדרבן אותו כרגע מילולית...לעודד אותו בכיוון... גם הבן שלי לא גמול, והוא בגיל של עידן, אבל מצד שני הוא מסתובב בבית בלי חיתול, מדבר על זה, כששואלים אותו איפה עושים קקי ופיפי הוא עונה - בשירותים... ככה, הסיכוי שהוא ירצה להוריד את החיתול מהר יותר גבוהה מאשר ילד שלא מדברים על זה בככל, לא יודע מאיפה יוצא הפיפי, לא ניסה ולא דיברו איתו על זה... דחילק, לא התכוונתי שמהיום זורקים את החיתולים לפח!
 

רותי&ע

New member
עכשיו הבנתי ../images/Emo13.gif

אם כך זה בסדר. מדברים על זה והוא יודע את התהליך. הוא גם מסתובב בלי לפעמים. רק תחתונים חסר..
 

yondy

New member
היי שקטה... ../images/Emo13.gif

ילדי הצעיר בן 3 בדיוק. קשרנו את הגמילה ליום ההולדת בגן, זה התרחש לפני שבוע בדיוק. פשוט הורדנו את הטיטול בבוקר, הודענו לו שהוא בוגר, ויצאנו לדרך. הבוקר, לאחר שבוע, נהייתה לי נחת: הגננת אמרה לי: "כאילו התחלנו לפני חצי שנה". האמת? לילד זה קצת יותר קשה מאשר לי: הוא חוזר ואמר לי שהוא "קטן מידי לתחתונים", "מתגעגע לטיטול", "אני צעיר מידי" ועוד מיני געגועים. פה ושם מפספס, בלילה עדיין עם טיטול, אבל סה"כ ממש בזמן, כך שאין טעם להתחיל בנימה שלילית, וכל גיל הוא טוב לעניין, אם זה מצליח!!!
מן חוכמת חיים מוזרה של אמא שגומלת ילד שלישי, וזה כל פעם מרגיש כמו הראשון.
 
הפיתרון שלנו לשלב ה"עצירה"

היה שלוות נפש וחוסר התייחסות (גם אצלנו אבא של דניאל גילה פחות סבלנות והבנה לעניין). פשוט גיליתי יום אחד שכל אנחנו מתעסקים סביב קקי/פיפי. הורדתי הילוך... ורק שיבחתי על הצלחות, אבל מעבר לזה בכלל לא דיברתי על העניין וחיכיתי שהכל יבוא מדניאל. וזה, עבד ובגדול, נגמרו הפיספוסים כמעט לגמרי כשהוא ראה שזה כבר לא כזה אישיו בבית שלנו... שיהיה בהצלחה לשחר המתוקונת
 

noa_f

New member
עוד ספר נחמד: הסירסיר של תותי

הבן שלי כל הזמן רצה לשירותים כדי לעשות "מים זורמים ברעש גדול" (מי שיקרא יבין)
 
למעלה