גמילה...

ninii

New member
גמילה...

2 שאלות

הפושטק בן שנה וחצי (כמעט). התחיל להודיע על קקי לפני 4 חודשים.
כבר בשלב ההוא התחלתי להושיב אותו על הסיר בשעות קבועות של קקי אבל הוא לא היה בעיניין ואפילו נכנס לסוג של חרדת קקי.
העניין הוא שהוא רגיל לעשות קקי בעמידה- אם הוא יושב הוא לא עושה. יש לזה איזה פיתרון? יש דרך לשכנע אותו כן לעשות בישיבה? למישהי יש איזה רעיון?
יש לציין שהוא מסוגל להתאפק יום שלם אם הוא נכנס ללחץ.
את הסיפור של נפתלי כבר זוכר בעל פה וממש אוהב. הוא יודע שאמורים לשבת לקקי ואפילו פעם אחת ביקש לשבת על הסיר כי יש לו קקי- חיכה חיכה ואז כשהרגיש שהולך לצאת נעמד והתחיל לבכות בלחץ. לא הסכים אפילו טיטול והתאפק עד למחרת בבוקר (כמעט 24 שעות...)

שאלה שנייה:
פיפי... עד לפני כמה ימים לא הייתה לו שום תחושה או קישור לפיפי שעשה- פתאום באמצע ששטפתי לו את הטוסיק הוא נעמד- הודיע פיפי ועשה- מאז הוא עושה פיפי אם אני מציעה לו- אבל רק בתוך האמבטיה שלו ובנוכחות זרם מים.
והשאלה...
עד כמה לעודד את זה? להפסיק להציע? אולי להתחיל להציע בתוך האמבטיה שלו אבל מחוץ לגדולה (הוא בעצמו לוקח את הקטנה ומכניס לגדולה...)?
(תאמת שכואב לי הלב על המים שמתבזבזים ומצד שני אם היה מוריד מים בשירותים גם היו מתבזבזים מי, לא?)

הוא ילד רגיש ואני מנסה לכבד את זה, להתחשב בו ולא להעמיס עליו לחצים שלא לצורך אבל יש לי תחושה שהוא מוכן לפחות לגמילה ביום והלחץ שלו מגביל אותו...
 
יש לי כמה רעיונות

אבל צריכה לכתוב בקיצור ולעוף מהמחשב.

1. קקי - זה שהוא לא יושב זה מצוין! תחשבי על זה שלעשות קקי בישיבה איננו מומלץ משום בחינה בריאותית שהיא. אני הייתי נותנת לו בשלב ראשון לעמוד, ובודקת כל מיני אפשרויות איסוף-קקי, סיר או גיגית קטנה וכדומה. אחר כך הייתי מנצלת את ההזדמנות ומתחילה לכרוע בשירותים בעצמי, כדי להדגים לו כריעה, ולדבר על זה שגם את "עומדת" בשביל קקי, אבל ברגליים מקופלות כדי להצליח לקלוע את הקקי לאסלה.

במקביל תעקבי אחריו ותראי תי מתפתחת היכולת לכרוע. אני חושבת שזה מאוד משתנה מילד לילד, אבל הבן שלי בוודאות לא היה מסוגל לכרוע בגיל שנה וחצי. כשאת רואה שהוא מתחיל לכרוע ביומיום (וזה יבוא ספונטני), את יכולה להציע לו להתחיל לכרוע מעל כלי האיסוף, ו/או לטפס ולכרוע על האסלה.
לילד שלי היה נוח לטפס על האסלה ולכרוע עם הפנים למיכל המים, כך היתה לו יותר אחיזה ויציבות, ורק בגיל ארבע בערך, כשהוא גדל והקקי התחיל להימרח על הדפנות, הוא עבר לכריעה עם הפנים קדימה.

אני יודעת שכריעה היא לא אופציה נפוצה חברתית, אבל היא נורא פרקטית. גם לילדים, גם עם אסלות מודרניות. מניסיון
. ותחשבי כמה הוא ירוויח מזה: יציאות קלות יותר, פחות נזק לרצפת האגן, פחות סיכויים לטחורים וכל מיני מחלות של המעי הגס, והרבה פחות מריחה של הקקי - הרבה יותר קל לנגב!
ואם על הדרך גם את מתחילה לכרוע בשירותים, בשביל הדוגמה האישית והלמידה - גם את הרווחת מזה בריאות.

2. פיפי - מה זאת אומרת שהוא עושה "בנוכחות מים"? האם זה אומר שהוא חייב להישטף תוך כדי? או לעשות לתוך מים?
אני הייתי חושבת על להשאיר את זה ככה כרגע, אבל להכין את השטח לשינוי, בעזרת סיפורים עליו ועל התהליך שאת מצפה ממנו לעבור, כתוב בלשון עבר (ולא הווה או עתיד), וכן באמצעות משחק עם בובה / דובי / דינוזאור / משאית או כל צעצוע אחר שהוא אפילו קצת קשור אליו (מה, לא ידעת שגם משאיות צריכות פיפי?
). כאשר הבובה צריכה לעשות פיפי, ואנחנו מציעים לה כמה אופציות, ובסוף היא בוחרת באחת מהן ושמחה מאוד.
ואחרי שהוא מכיר היטב את הסיפור החדש, ושיחק את התסריט מספר פעמים, להציע לו את האופציה.
 

ninii

New member
וואוו תודה


רעיונות מקסימים ומצוינים! וקועים בדיוק לילד
המון המון תודה
 

ninii

New member
בנוכחות מים

הכוונה שיש זרם של מים והוא נוגע במים הזורמים.
 
טוב, אז אולי הוא יסכים לתחליף

במקום מים מהברז, אפשר להשתמש בשפריצר או בקבוק מים עם פיית ספורט? או משהו בסגנון? וכך תחסכי מים
 
למעלה