גמילה

[אורנה121]

גמילה

בני בן 3 וחצי. אנחנו בארץ 6 חודשים. גמלתי אותו לפני שבועיים, לאחר שהיה יבש ביום ובלילה. בשבועיים האחרונים יש פספוסים- עשה פיפי על הכסא, צואה בתחתונים, פיפי במיטה בלילה. האם להחזירו לחיתול? בד"כ לא אומר שהוא רוצה פיפי אלא אני אומרת לו לגשת לשירותים ולעשות.

 

[דיוידל]

גמילה

שלום אורנה,
האם יש שינויים שהתרחשו בחיי הילד בשבועיים האחרונים? האם יש שינויים אחרים בהתנהגות הילד מלבד הפספוסים? במידה ולא, רצוי לא לחזור להשתמש בחיתול ולקחת בחשבון שלפעמים יש פספוסים. הכי חשוב זה לא לכעוס עליו כאשר מפספס ולא לעשות מזה עניין. ולראות מה קורה בהמשך.
בהצלחה,
דיויד

 

[אבי351]

אף פעם לי אמרו ככה אסור להחזיר לילד חזרה

את הטיטול כי זה יחזירו חזרה וכל מה שהשגתם יירד לטימיון.אז הוא מפספס מעט אז מה...גם זה יעבור מנסיון

 

[יסמין@]

העניין הוא

שלדעתי אי אפשר באמת לגמול מישהו אחר... למה הכוונה שגמלת אותו? זה שאת לא שמה לו חיתול לא אומר שהוא נגמל. ייתכן שהוא לא בשל עדיין להיות בלי חיתול. אפשר גם לשים לו תחתונים מיוחדות שהן כמו חיתול, רק בצורת תחתונים.

 

[אורנה121]

תודה

תודה לכולם

 

[טליה מספרד 1]

גמלת אותו לפני שבועיים

ובשבועיים האחרונים יש פספוסים?
לא הבנתי אם הגמילה התחילה לפני שבועיים או שלפני שבועיים הגעתם למצב בו יבש ביום ובלילה פעם אחת ומאז פספוסים

בכל מקרה אם התחלתם לפני שבועיים- אז זה תהליך קצת יותר ארוך וברור שיהיו פספוסים
אם לפני שבועיים הגעתם ליום ולילה יבשים- אז פה מגיע הפתגם שיום אחד של שמש לא אומר שהגיע הקיץ

ואתם עדיין בתהליך הגמילה, במיוחד אם לא ניגש לבד או מבקש ללכת לשירותים ואת היא זו שאומרת לו.

בכל מקרה, התגובה לדעתי היא זהה-
לא לעשות עניין, לנקות את הפיפיקאקי ולהבהיר בקול מונוטוני ולא כעוס- עשית עכשיו פיפי, פיפי עושים באסלה בשירותים ולא במיטה/סלון.
אגב לגמילת לילה עדיף לדעתי לחכות עד שגמילת היום ממש מתבססת, ולפמפם לפני השינה שאנחנו בלי טיטול ואם יש פיפי צריך לקום לשירותים, אני הייתי מניחה לו את היד על איזור הטיטול כדי להמחיש באמת שאין לו טיטול היות ולא דיבר ורציתי להיות בטוחה שאכן הבין את דברי.

בהצלחה

 

[חייכנית2]

כמה נקודות....

משפט שכתבתי בפורום לא פעם אחת הוא.....שעדיין לא נכתב ספר התפתחות שמתאים למאומצים,ועל כל פנים-לא ממש נכון ולא פייר ,להעמיד לילדים מאומצים את הרף הממוצע הרגיל של ילדים שגדלים אצל הוריהם הביולוגים בקשר לכמה וכמה תיפקודים.אחד מהם הוא הגמילה מטיטולים.לגמילה נחוצה בשלות פיזית וגם רגשית. וקצב הבשלות של הילדים שלנו הוא אינדיבידואלי,לעיתים איטי יותר משל אחרים.
לדעתי האישית לא נכון להסתפק בלהציע לילד ללכת לשירותים.,כמו שתיארת שאת עושה ,משום שודאי היית רוצה שהוא עצמו יהיה ער לצורך שלו.ואם את תקחי זאת על עצמך כל הזמן ,הוא ילמד ש...הנושא ממשיך להיות לא באחריותו.המזל הוא שעכשיו קיץ חם. אם אפשר ,כשאת איתו,נסי למצוא מקומות [כולל הבית שלכם]שבהם בסדר שיסתובב בחצי גוף עירום.ומדי פעם תגידי לו בנועם "שים יד על הבטן. הבטן רוצה פיפי? הבטן רוצה קקי?"-טפחי בו את תודעת הצורך.כשיהיה תלמיד טוב ויכריז "אמא,יש לי ק" או "אמא יש לי פ" -הראי לו שאת ממש שמחה,תני לו חיזוק ואז שאלי אותו "ואיפה תעשה?"-אם זה בפארק -אפשר תחת עצים...ואם זה בבית,הוא ילמד ממך שהצורך מאותת לו ללכת לשירותים.
מהניסיון שלי בבית האישי שלי ועם אחרים,גמילת יום וגמילת לילה -מסלול הזמנים שלהן לפעמים שונה,כשבלילה פחות קל לתמרן ו"ההשגים" לוקחים זמן רב יותר. שוב,לדעתי האישית לא נורא בגיל שלוש וחצי להיות עם תחתוניחיתול בלילה ,למרות ההיסטוריה של השבועיים.אפשר להלביש את התחתונים ובו בזמן לומר משהו דומה לזה שהציעה טליה-"אם תרגיש בלילה שאתה צריך פיפי,הגוף יתעורר ואז תוכל ללכת לשירותים [כדאי להשאיר אור] ,לעשות ולחזור לישון . זה בדיוק מה שאמא [ואבא?] עושה/ים כשהם צריכים פיפי בלילה.
חשוב לא להראות אכזבה מהפיספוסים. כמעט שאין גמילה בלי פיספוס,וכאמור אני עדיין עם סימן שאלה ביחס לגיל. כי כתבת "גמלתי אותו" ולא שהוא עצמו רמז לך באיזו דרך שהוא רוצה להיגמל.
חשובה הרוח הטובה ביניכם,יותר מהאתגר להגיד לגננת בראשית השנה הבאה "עשינו זאת!". חשוב מאד שהילד ירגיש שאין לחץ סביב "המשימה".

גמילה היא נושא שחוזר על עצמו בפורום,מטבע הדברים. הרי זה נושא משותף לכל הילדים....ולכן אני מציעה לך לעשות חיפוש בפורום לפי המילה "גמילה" לאורך השנים-בטוח שתמצאי פוסטים שיעניינו אותך.

 

[אורנה121]

גמילה- הבהרות

תודה לכולכם על התשובות. הורדתי חיתול לפני שבועיים כי כבר הרבה ימים היה יבש ונקי ביום עם החיתול, וגם בלילה- פחות זמן. בגן כל הזמן אמר כי רוצה פיפי או קקי, ונתנו לו סיר, ובבית הודיע על קקי ועשה בישבנון. על פיפי לא הודיע, אך היה יבש. שמח מאוד על התחתונים, והתלהב מהם. הסתכל כל יום על עצמו בראי עם התחתונים וחייך ושמח. אשתמש בכל העצות המועילות שנתתם לי. תודה.

 

[fatfat]

כיוון שכבר התחלת בתהליך

בהתחלה הוא שיתף פעולה ואף הצהיר על הצורך אני לא הייתי מחזירה לו טיטול (אלא אם יבקש) כי זה יסמל לו שאת מאוכזבת מהפיספוסים ובתפיסת ילד בגילו שאת מאוכזבת ממנו.

אז לגבי היום לא הייתי מחזירה כלום, ממשיכה מדי פעם לקחת לשירותים או להושיב על הסיר/ישבנון. כשעושה שם את צרכיו מביעה שביעות רצון וכשמפספס אומרת שלא נורא, בפעם הבא ינסה שוב. ולגבי הלילה כן הייתי שוקלת לשים לו תחתוני גמילה (PULLS UP).

וכדאי במשך היום לספר לו סיפורים שעוסקים בנושא הגמילה. יש את ספרה הנודע של אלונה פרנקל "סיר הסירים". אני באופן אישי העדפתי את ספרה של סמדר שיר "דובי חבובי עושה כמו גדול".

ובקישור הבא תמצאי המלצות על ספרים נוספים

 

[fatfat]

חייכנית לא נראה לי נכון לומר לילד

לשים את היד על הבטן ולראות אם היא רוצה פיפי. הפיפי אינו יוצא מהבטן והצורך אינו מורגש בבטן אלא בשלפוחית. באופן דומה הקקי לעיתים מורגש כאב בטן בעת הצורך, אבל תמיד מורגש לחץ באיזור פי הטבעת.

כמו שאיני מקבלת את המושג שהילד שאומץ בא מהלב, ילדים לא באים מהלב, כך חשוב בעיני לדייק ולא לומר שירגיש בבטן את הצורך.

 

[חייכנית2]

מרגישה בדיוק כמוך בעניין "נולדת מהלב"

אך לא בעניין הבטן. התכוונתי לבטן באיזור הלחצים בבטן התחתונה....המעי...השלפוחית...הרגשה בפי הטבעת ,אצל הילד שלי לפחות ,היא חצי שניה לפני.[ואולי לא מספיקים אז לרוץ לשירותים]
כבר בגיל ארבע-חמש בערך אפשר לחשוף בפני ילד ספר בסיסי על גוף האדם ושם הוא יכול לראות שהבטן היא כתובת להרבה תיפקודים ,וביניהם גם...