גמילה מטיטולים

[zayatz]

גמילה מטיטולים

שאלתי לכל המנוסות בדבר:בני בן השנה ושמונה. הוא מודיע לי לאחר שעשה קקי או לפעמים אפילו לפני, אך לא מוכן בשום פנים ואופן לשבת על הסיר. האם זה שהוא אומר לי "קאקי" מצביע על המוכנות שלו לגמילה או שעלי להמתין? צריך לנסות ולשכנע אותו לשבת על הסיר? תודה!!!

 

[לאה_מ]

שליטה בסוגרים פירושה יכולת להודיע

לפני מעשה (ולא רק לאחר מעשה). אי מוכנות לשבת על הסיר פירושה שהוא עדיין לא מוכן. הוא גם באמת מאד צעיר, כך שזה לא ממש מפתיע. אני מציעה לך להשאיר את הסיר במקום נגיש ולעזוב את העניין. אל תנסי לשכנע אותו. הוא יודע איפה יש סיר, הוא יודע למה הוא נועד, הוא יודע איך משתמשים בו. כשהוא ירגיש מוכן, את תדעי.

 

[zayatz]

לאה../images/Emo51.gif

ועוד שאלונת:האם תוכלי להמליץ על קלטות וידאו על גמילה?

 

[נעה גל]

קלטת וידאו לא תעזור בגמילה אם הוא

לא מוכן (אולי אפילו תגרום ללחץ לא בריא). בהמשך למה שלאה אמרה, כמה פעמים כאן בפורום הוצע לנסות להוריד לילד את הטיטול מבלי שיש הכרזה רשמית על גמילה. מדובר כמובן, על תקופה קצת יותר חמה (בעוד שלושה-4 חודשים) שאפשר לתת לילדים להסתובב ערומים בבית (ושמים חיתול כרגיל כשיוצאים או כשהולכים לגן), ואז אפשר גם "לראות" איך הם מגיבים כשיוצא להם פיפי וקקי והם בלי טיטול. ילד בשל, ידע לגשת לשירותים/לסיר (צריך כמובן להציג אותם בפניו לפני כן), כבר לאחר ימים מועטים. ילד שלא בשל... ימשיך לעשות איפה שיוצא. היתרון של השיטה הוא - שאין "מחויבות" לגמילה ואז גם אין לחצים ואין אכזבה אם וכאשר מתברר שהילד לא בשל.

 

[mom&shaked]

גמילה מטיטולים

אני בניגוד ללאה ולנעה לא חושבת שיש קשר לגיל או לעונת השנה בנושא גמילה, יש רק עניין אחד והוא מוכנות הילד שלך!!! שקד נגמל בגיל שנה ותשעה חודשים בערך והיה חורף... הגמילה הייתה די קלה ואחרי שבועיים הוא נגמל סופית, חודשיים לאחר מכן הוא נגמל סופית גם בלילה. אם את חושבת שבנך מוכן את צריכה ללכת על זה, תקבעי לעצמך DUE DATE (נניח שבועיים) ואם תראי שהוא לא בכיוון בכלל אז תחזרו לטיטול. אני יכולה להגיד לך מנסיון שבימים הראשונים הם ממש לא יודעים מה רוצים מהם, שקד היה יושב על הישבנון נניח 5 דקות, קם ועושה את צרכיו על הריצפה, את צריכה להיות מוכנה לזה בימים הראשונים, כמובן שאם זה נמשך יותר מידי ימים אז כנראה שהוא באמת לא מוכן... אני ממליצה לך לקנות גם ישבנון וגם סיר כי שקד למשל העדיף את הישבנון ולא היה מוכן לשבת על הסיר בכלל! אני יכולה להמליץ לך על ספר "סיר הסירים" של אלונה פרנקל, אנחנו מאוד אהבנו את הספר הזה וכמעט בכל פעם ששקד ישב על הישבנון הקראתי לו אותו. זה ספר חמוד, פשוט וברור ואפשר להקריא לו אותו בהזדמנויות שונות. שיהיה בהצלחה

והכי חשוב, אם הוא לא מוכן אל תחששי להחזיר לו את הטיטול.

 

[נעה גל]

מי ואיפה נאמר שיש קשר לגיל?

וענין העונות - זה רק ענין של נוחות... זה הכל. מכיוון שבשלות זה לא דבר שבורח (אבל פיפי וקקי כן), לא קורה כלום אם מחכים לעונה שאפשר להתרוצץ בה ערומים...

 

[mom&shaked]

לאה כתבה שהוא צעיר מאוד ואת כתבת

שעדיף לחכות לקיץ... לכן כתבתי שאני לא חושבת שיש קשר לגיל או לעונת השנה, רק למוכנות של הילד. לי לא הפריע בכלל ששקד התרוצץ עם בגדים בזמן הגמילה, פשוט דאגתי למלאי של מכנסיים ותחתונים בהתאם, אבל כנראה שזה עניין שקשור להורים ולא לילדים

 

[ציפי ג]

מסכימה

ישראל נגמל בשנה ושמונה חודשים (צעיר לכל הדעות) משום שנתתי לו ללכת ערום בבית ובחצר, ומהר מאוד הוא הבין מה המקור, הבין כמה נח להיות ללא חיתול, ונגמל לבד. כל אחד נגמל אצלי בגיל מעט אחר, אבל בסביבות השנתיים, ועיקר המטלה היתה עלי,שהייתי מוכנה לסבול פיספוסים, בכל עת ובכל שעה. הרבה פעמים אנשים לא נהנים מזה שילדיהם מפספסים, ומעדיפים להשתמש בחיתול הסופג הכל, ומועף לפח. יש אנשים הנוטים לתת לילד להגמל לבד, בעיקר משום שהם לא מעונינים לחוות את תהליך הכביסה. אני חושבת שילד בשל אשר ממשיכים לחתל אותו, למעשה חושב שמקום לעשיית הצרכים היא בחיתול. ואז הגמילה מהחיתול הופכת להיות קשה פי כמה, שכן הוא הפנים את המסר שהחיתול הוא המקום לעשיית צרכים.

 

[לאה_מ]

אין לנו ויכוח.

מי שבשל בגיל שנה ושמונה חודשים - נפלא. אצלנו, בגיל שנתים הורדתי לעומר את החיתול, לשמחת כולנו, רצתי, ניגבתי, ניקיתי, כיבסתי, תאמיני לי שחוויתי את תהליך הכביסה במלוא הדרו (ולנו אין חצר...), אבל הילד פשוט לא היה מוכן. לא היה לו מושג מה הוא עושה ומתי. הוא נגמל בערך בגיל שלוש, וגם אז הגמילה לא היתה פשוטה. שירה נגמלה בגיל שנתיים בלי בעיות ובלי יותר מדי פספוסים. ההבדל היה תלוי בבשלות. נכון, לא בגיל, אבל הרבה פעמים אני רואה הורים שכבר מאד רוצים שהילדים יהיו בלי טיטול, ו"דוחפים" אותם לגמילה כאשר הילדים עצמם עדיין לא בשלים לכך.

 

[נעה גל]

הוצאת לי את המילים מהפה

 

[כרמית מ.]

לפעמים לא כדאי לחכות...

כמו שכבר כתבתי לפני כמה ימים, אנחנו בשיאו של התהליך עכשיו עם אוריין. אני לא אפרט כרגע את כל הסיפור שלנו, אבל במקרה שלנו, נראה שהמתנה היתה יכולה רק להזיק, והיה חשוב "לקפוץ על הסוס", כשהוא דוהר. זה אמנם אומר שאנחנו מתמודדים עם לא מעט פספוסים אבל גם יש התקדמות (אתמול היה היום היבש הראשון!!!), ואני מעריכה שבעתיד הקרוב נעבור את השלב הראשון הקשה (ואני מאד מקווה לא להתבדות). אני חושבת (בחכמת הדיעבד), שעשינו טעות בנסיון הראשון שלו להגמל, כשהחזרנו לו טיטול, בגלל קושי שלנו (אחרי כמה ימים של גמילה יפה, עם בערך פספוס ביום, הוא הפסיק לגמרי לשתף פעולה, והשילוב עם גמילת אחותו (שהתבצעה ביחד, מתוך יוזמה שלהם ולדעתי לא במקרה) שבאותו שלב הלכה לשירותים בערך כל רבע שעה, כנראה מלחץ - חשבתי שיהיה לי קשה לשמור על שלוות הנפש הראויה), ואולי גם הערכה שהוא עוד לא ממש בשל (סימני הבשלות הראשונים שלו זוהו יומיים קודם).

 

[נעה גל]

אם אני לא טועה... אורין ומיתר כבר

כמעט בני שלוש. אני מסכימה (ואני כנראה אחזור שוב על דברים של לאה) שהבשלות לגמילה מגיעה אצל ילדים שונים בזמנים שונים. אבל רוב רובם של הילדים לא נגמלים בגיל שנה ושמונה וגם לא בגיל שנתיים. רוב הילדים נגמל בסביבות גיל שנתיים וחצי-שלוש ויש רבים אחרים שמושכים אחריהם שאריות גמילה עד גיל 4 ואפילו 5. ואגב (וזו תגובה לציפי), אני לא מסכימה עם ציפי שטוענת שילד בשל (שלא מורידים לו טיטול) מקבל את הרושם ששם עושים את הצרכים. ילדים רואים (ואם הם לא רואים הם אמורים לראות) את הוריהם נכנסים לשרותים ומה הם עושים שם. ילדים רואים שהאחים שלהם וגם ההורים שלהם לא לובשים טיטול, וכמו בכל דבר בחיים לילדים יש שאיפה להיות כמו "הגדולים". אפשר לסמוך עליהם בזה. הבעיה היא, שאנחנו לא סומכים עליהם. ומשום מה, באופן פלאי, למרות שכולם נגמלים נורא מהר ונורא מוקדם עדין יש לנו כאן בפורום המון שאלות על ילדים די גדולים שעדין מפספסים (רוב הבעיות הן עם קקי ולא עם פיפי). אז מעבר לזה שכל אחד צריך לבדוק את הילד האישי שלו ולראות אם הוא בשל או לא (אגב, ברוסיה הילדים בשלים לגמילה בגיל 8-9 חודשים - ראיתי במו עיניי), כדאי גם לבדוק את עצמך, כהורה, ולשאול את עצמך כמה אתה לחוץ שהילד יהיה כבר בשל. ולכל, אחד יש את סיבות הלחץ שלו - לאחד הטיטולים יקרים, לשני נמאס כבר להחליף טיטול לילד גדול, לשלישי יש 4 חברות שהילדים שלהם נגמלו לחלוטין כבר מגיל שנה וחודש, לרביעי יש סבתא שמעקמת את האף ואומרת "אתם כבר הייתם יבשים בגיל הזה..." וכך הלאה

 

[zayatz]

ברוסיה הילדים נגמלים כל כך מהר

כי אין להם בעצם ברירה או שיותר נכון לא היתה להם ברירה בעבר כי הטיטולים הופיעו על המדפים שם ממש לא מזמן. ילד שהתחיל ללכת כבר לא יכל להסתובב בטיטול גזה. אבל הרבה מאוד ילדים כאלה המשיכו לפספס בלילה בגיל די מבוגר, התופעה פחות שכיחה לדעתי בקרב הילדים "המודרניים".מה גם שמבחינה נפשית זה ממש לא בריא לילד. לכן אני מאוד מפחדת להכריח את הילד המקסים שלי לעשות משהו שהוא עדיין לא מוכן לעשות מבחינה נפשית.

 

[נעה גל]

I rest my case