גמילה מטיטולים

nivshani

New member
גמילה מטיטולים

יש לי בת שנתים אנחנו מנסים לגמול אותה מטיטולים במשך היום זה מסתדר היא יודעת שהיא צריכה ללכת לישבנון אבל במיטה היא עדין עם טיטול אבל קורה שהיא עושה צואה בטיטול מורידה אותו ומורחת על כל הסביבה שלה ניסינו לדבר להסביר לה וכו שאנחנו שואלים אותה למה היא עשתה את זה היא אומרת ככה מה עושים?
 

kokopeli 1

New member
שנתיים זה נורא מוקדם לדעתי

מעניין מה הביא אותכם להחלטה לנסות ולגמול אותה כבר עכשיו. היא מן הסתם לא יכולה, בגילה הצעיר, להסביר לך למה היא מורידה את הטיטול עם הקקי. באמת "ככה". איזה עוד הסבר את מצפה ממנה לתת לך? זה לא נעים לה, לא נוח לה, היא מסוגלת לעשות את זה לבד, הלכלוך הוא לא משהו שהיא עדיין יכולה להיות ממש מודעת לו. אני לא יודעת מה ליעץ לך כי את התהליך כבר התחלתם. אני לא יודעת אם נכון לסגת. אולי תנחו אותה להוריד את הטיטול רק במקום מסויים, או לקרוא לכם שתעזרו לה...
 

nivshani

New member
העיניין הוא...

שהיא כן מבינה והיא כן מודעת.. כי עובדה שאחרי שהיא עושה את זה היא כן קוראת לנו. איך ניתן להסביר לילדה בת שנתים שהיא צריכה לקרוא לנו לפני המעשה...?
 

אלדורית

New member
לדעתי, שנתיים זה גיל טוב להתחיל

וזה סימן טוב שהיא מודיעה ומוכנה לשתף פעולה. אבל--וזה אבל גדול--לא כדאי לצפות ממנה להתחיל להודיע על פיפי בכל פעם בזמן. היא צריכה ללמוד את העסק החדש הזה: לא רק להיות מסוגלת לשלוט בצרכיה, אלא גם לזכור המון דברים חדשים (להתאפק, להודיע, ללכת לסיר/אסלה וכו'). זה לוקח זמן. הדרך הכי מוצלחת לגמול, מנסיוני הדל אך המוצלח, היא להשאיר סירים בסביבה שבה היא משחקת בבית, להלביש אותה בחולצה בלבד (בלי תחתונים ומכנסיים שצריך להוריד)--ועכשיו גם חם אז אין בעיה, והכי הכי חשוב--ממש לא להתרגש מזה שיהיו פספוסים! יהיו הרבה פספוסים, יהיו הרבה שלוליות לנגב (זה הזמן לגלגל שטיחים), אבל זה חלק מהענין. אין גמילה מחיתולים בלי פספוסים. אז פשוט צריך לקחת את זה בחשבון ולדעת שאם תתייחסו אליהם לגמרי בענייניות, לא תטיפו מוסר ולא תכעסו, סביר מאוד שתוך כמה שבועות היא כבר תשלוט בענין יפה.
 

לאה_מ

New member
השאלה היא עד כמה הילדה בשלה

לגמילה ועד כמה היא משתפת פעולה בתהליך.
 

א י ו ש י

New member
הגמילה צריכה לבוא מהילדה../images/Emo132.gif

כל עוד הילדה לא ביקשה להיגמל סימן שהיא עוד לא בשלה. צריכה להיות לו שליטה על הסוגרים (פיה הטבעת והשתן) ולכן גמילה מלאכותית בטרם עת רק יכולה לתסכל את הילד וליצור אצלו טראמות. את יכולה להראות לה את הקלטת בלי חיתולים או להקריא ספרים על כך כגון סיר הסירים של אלונה פרנקל וכו... ולראות איך מגיבה הילדה כשהיא תרצה היא לבד תגיד לך שהיא רוצה בסיר או להוריד את הטיטול. אצל כל ילד השלב לבשלות בא בגיל אחר ואין יעד מוגדר: הנה הגעת לגיל שנתיים יאללא... לא לחיצת כפתור. חבל שככה את לחוצה עכשיו, זה רק עניין של זמן שהיא תגמל ולדעתי יותר מהר ממה שאת חושבת.
 

לאה_מ

New member
צריכה לבוא מהילדה, אבל לא בהכרח

בצורת בקשה. פעם קראתי כאן דוגמא נחמדה - הרי אנחנו לא מחכים שהילד יבקש כריך כדי להציג בפניו מזון מוצק, נכון? אז אני מסכימה שלילדה יש התפקיד החשוב ביותר בגמילה, אבל לא שהיא בהכרח צריכה לבקש, אלא ההורים צריכים להיות ערים לסימני בשלות ומוכנות לגמילה אצלה, ולדעת בעדינות להציע לעשות את המעבר הזה.
 

טלי12345

New member
דווקא...............

אחד מסימני מוכנות למזון מוצק הוא שהילד מגלה עניין באוכל שעל השולחן.
 

אלדורית

New member
נכון, אבל זה בדיוק דומה לילד שמגלה

מודעות לעשיית הצרכים (גם אם הוא מכריז אחרי שעשה), אבל מה שרוב ההורים מתכוונים אליו כשהם אומרים שגמילה מחיתולים "צריכה לבוא מהילד" זה שהילד יגיע יום אחד ובפיו הבקשה הברורה: "אמא ואבא, אנא אל תחתלו אותי יותר מאחר ואני חפץ להטיל מימיי באסלה מהיום והלאה"--שזה באמת מקביל לתינוק בן חצי שנה שמבקש במילים שיכינו לו מרק בטטה ומגיש לאמא שלו את המתכון.
 

limori

New member
למה אתם רוצים לגמול אותה?

ולגבי המיטה... הבת שלי בת שנתיים וחודש היא גמולה קצת פחות מחודש בצהריים היא ישנה בלי חיתול ובלילה היא מתעוררת לפעמים יבשה ולפעמים רטובה...ומכיון שאנחנו ממש לא מסוגלים להתמודד עם להחליף סדינים באמצע הלילה ולהתעוררויות לפיפי אז כרגע היא ישנה עם טיטול. אבל אני חושבת שגיל שנתיים זה מוקדם מידי. בהצלחה לימור
 

גוגלגית

New member
../images/Emo9.gifאנחנו

גם התחלנו לגמול מטיטול במשך הבוקר (וזאת לאחר שמיה בת השנה ו11 חודשים ביקשה לא טיטול יותר) זה עבד יפה כי עוד כמה ילדים בגן ניגמלו. אבל מה....כשהיה לה קקי היא התחילה להתאפק ולהתאפק 4 ימים....וכשהיא עשתה אז היא הורידה לבד...ו"תפסתי" אותה שניה לפני המריחה... התייעצנו עם רופאת הילדים שלנו (מדהימה) והיא המליצה להפסיק את הגמילה. עשינו זאת וחזרנו לשים טיטול למרות מחאותה של מיה...אנחנו מאוד שמחים על החלטה כי היא לאט לאט נירגעת ובאמת אפשר לראות עכשיו שזה מאוד הלחיץ אותה...והיא כן ידעה להגיד מתי יש לה ואמרה יפה אני צריכה לשירותים....ובכל זאת היא יותר רגועה עכשיו.
 

לאה_מ

New member
מאד חשוב מה שכתבת, תודה!

גמילה דורשת כמובן מוכנות פיזית, אבל גם מוכנות רגשית, ומה שאת מתארת היא ילדה שמוכנה פיזית, אבל עדיין לא מוכנה רגשית לפרידה מהחיתול. ונפלא לקרוא איך כשחזרתם לחיתול היא פתאום נרגעה מהלחץ. הבשלות הפיזית שלה לא תעלם - היא כבר שם. עם הזמן, תבוא גם המוכנות בתחומים האחרים.
לרופאה ולכם.
 

susitas

New member
חומרים רטובים

טוב לתת לעבוד בצבעי אצבעות, קצף גילוח,עיסת נייר,עיסת דבק קורפלור או קמח (חמים) לעבודה עם שאריות בדים, בוץ, חול רטוב. הם מהווים תחליף לצורך לגעת בצואה- שהוא טבעי אבל לא כל ילד מממש אותו. צבעי אצבעות וקצף כדאי לתת על שולחן פורמייקה- אפשר לתת אפילו צבע חום, בדרך כלל כדאי לתת 2 או 3 צבעים. (חום= אדום+ כחול +צהוב). יש גם מתכון ביתי ואז היתרון הוא שאפשר לתת אותם חמים.בקצף גילוח (קונים את הכי זול)אפשר להוסיף לפעמים טיפת צבע כדי ליצור גיוון. לא לעודד התמרחות על כל הגוף אבל מריחת הדרועות היא סבירה. כדאי לתת לה כל יום לפחות חומר אחד, לאפשר לה לעבוד בשקט וכמובן לא להזכיר את ה'דבר האמיתי'. אני חושבת שדוקא בילדים שנוטים לגעת בצואה בשלב הזה- שהוא באמת לא נעים- יש ייצריות חזקה ומבורכת שאפשר לתעל לכיוונים טובים.
 
בהקשר זה... חייבת לקשר הודעה שלי

לגביי שיטת הגמילה של ד"ר פיל (זה מתכנית הצהרים בערוץ 3) שעובדת מצויין ומתאימה מגיל שנתיים. ולגביי מריחת הצואה מהטיטול- בגיל שנתיים כל פתרון זה בדיבור- היא וודאי כבר גדולה ומבינה, וצריך להסביר שהיא לא מורידה טיטול לבד- אלא באה ומבקשת מאמא/ אבא. (לדעתי...). ואני מצרפת תמונה של הבת שלי עושה קקי בפעם הראשונה באסלה.
 
פעם אחרונה ודי.....

שיטה שמבוססת על "השיטה הכי טובה ללמוד היא ללמד". זה מיועד לגיל שנתיים +. הצעד הראשון הוא לקנות בובה שעושה פיפי. יושבים עם הילד ומבקשים ממנו עזרה בללמד את הבובה איך לעשות פיפי בסיר. מורידים לבובה את הטיטול, ושואלים אותה אם יש לה פיפי (כמובן שכן....) ואז ביחד עם הילד מושיבים אותה על הסיר והילד רואה שהבובה עושה פיפי בסיר ובודק שיוצא פיפי מהמקום הנכון (אופק התרשמה מאוד), וכיוון שהבובה הצליחה לעשות פיפי בסיר עושים לה מסיבה- בלונים וכפיים וכו'.... הצעד הבא הוא לשאול את הילד אם גם הוא רוצה לעשות פיפי בסיר כמו הבובה (אופק לא חיכתה לשאלה, אלא מיד רצה והביאה את הסיר...). בשלב זה חשוב שהילד יהיה בלי טיטול- אפשר עם תחתונים או בלי כלום. כל 10 דקות שואלים אם יש פיפי ומכניסים את הזכרון של הסיר דרך הרגליים- כלומר פיסית הולכים לסיר וחזרה. ד"ר פיל המליץ לעשות זאת לפחות 9 פעמים. ברגע שהילד מצליח לעשות פיפי בסיר עושים לו מסיבה כמו לבובה- וטקס שלם של שפיכת הפיפי לשירותים. לילדים יותר גדולים (שנתיים וחצי- שלוש) יש תמריץ נוסף- בו מבקשים מדוד/ חבר לחכו לילד הטלפון ולשחק את הדמות האהובה על הילד (בוב הבנאי/ טלטביז וכו') ואז הילד יכול לטלפן לגיבור שלו ולספר שהוא עשה פיפי בסיר. מה שיפה בשיטה הזו שהיא עובדת תוך 24 שעות!!!! אין שבועות ארוכים של ניסוי וטעיה, זה פשוט ומהיר. ההכנה היחידה היא לקנות את הסיר קצת לפני - שיהיה מוכר לילד, ולקנות בובה מרטיבה ובלונים. זהו!!!! אז ראיתי את השיטה בטלויזיה, קנינו את הדברים, והורדנו את הטיטול (נגמרו לנו הפמפרס, אפילו לא טרחנו לקנות חדשים) וזה עבד כמו קסם. כעקרון אמורים לא לשים טיטול גם בשינה, אבל זה עוד ימתין מכל מיני סיבות. אז עשינו חצי גמילה...... גם זה משהו- לא?
 
למעלה