גמילה מחיתולים

[זרו]

גמילה מחיתולים

בני בן 3.5 שנים , מסרב להגמל. נמצא בתהליך גמילה למעלה מחצי שנה. הוא אינו מודיע כי צריך לשירותים ואם לא ´תופסים´ אותו בזמן, עושה צרכיו בתחתונים. ניסינו כבר את כל השיטות: ´המקל והגזר´ , התעלמות, כעס, שיחות שכנוע, חיזוקים , חילושים, הכל..אבל זה פשוט לא הולך. גם כשיש תקופה קצרה שעושה בשירותים, אחרי יום יומיים חוזר לסורו. נראה כאילו מסרב להתבגר. מה עושים? הצילו!! המיואשים

 

[יונת ש.]

שליטה בצרכים

לפי הפרוידיאנים, שליטה בצרכים קשורה לשליטה בחיים בכלל. למשל, ילדים שמרגישים שאין להם שליטה בחייהם באיזשהו תחום חשוב (כמו מעבר דירה, או אח חדש) הרבה פעמים חוזרים להרטיב - זה תחום שבו אף אחד אחר לא יכול להחליט עבורם. או ילדים שמרגישים באופן כללי שאין להם מספיק שליטה בחייהם (כי הם צריכים לעמוד במשמעת קפדנית) יכולים לנצל את התחום הזה בשביל להשיג קצת שליטה במשהו. הפתרון הוא בדרך כלל למצוא דרכים לתת לילד שליטה בדברים אחרים בחייו, או לפחות דרכי ביטוי אחרות לתסכול שלו. כמובן שלא כל הילדים הם פרוידיאניים, לכן יכול להיות שזה לא יתאים למקרה שלכם.

 

[לאה_מ]

מכיוון שניסיתם כבר את כל השיטות

מה דעתכם להפסיק לנסות. אני יודעת שקל להגיד וקשה לעשות, אבל יתכן מאד שחלק מיסורי הגמילה אצלכם הם פרי של תחושת הלחץ, הציפיות והאכזבות שנלוות לתהליך הזה. אז למרות שהמדובר בילד גדול לכאורה, אני מציעה "לרדת ממנו" לתקופה מסויימת. להשלים עם זה שהוא יהיה עוד זמן מה עם חיתול ולעזוב את כל העניין. את התקופה הזו תוכלו לנצל כדי לקרוא חומר על גמילה (כולל בנוגע לבשלות פיזיולוגית לגמילה), להתייעץ ולקבל החלטה. אני אישית לא בעד השיטות שהזכרתם. ילד מוכן לגמילה לא זקוק למקל ולא לגזר, הוא לא צריך שיתעלמו ממנו ולא שיעודדו אותו, לא זקוק לשכנועים ולא לכעס, לא לחיזוקים ולא לחילושים... הוא רק צריך שיאפשרו לו לעשות את צרכיו בסיר או באסלה בעזרת ישבנון. זה הכל. כשאתם חוזרים לתהליך הגמילה, לאחר שהשתכנעתם שהילד מסוגל לכך פזיולוגית, אני מציעה להנמיך ציפיות, פשוט להראות לו את הסיר, את הישבנון, ולתת לזמן לעשות את שלו. ברגיעה גדולה יותר, הסיכוי גדול יותר להצליח.

 

[כרמית מ.]

לאה, אני חושבת שהכוונה היא להתעלמות

מפספוסים, ולאו דווקא מהילד... וגם ילד שמוכן לגמילה מפספס לפעמים, ובהתחלה זה אפילו יכול לקרות הרבה... התגובה קשורה גם לאופי הילד. למשל אצלנו (אנחנו עכשיו גם סביב הנושא הזה עם אוריין, מיתר גמולה כבר כמה חודשים): מיתר, ככל הנראה היתה כבר בהחלט מוכנה, אבל כנראה שהיא פחדה מהפספוסים (ילדת "בסדר") (גם בגמילת יום, ושוב בגמילת לילה). היה צריך להרגיע אותה שזה בסדר שבורח לפעמים, ושלא קורה כלום אם נרטבים. ברגע שהיא התגברה על החשש מפספוסים, היא נגמלה ממש ביום אחד וכמעט ללא פנצ´רים... אוריין לעומת זאת, למרות שהוא יזם את הורדת הטיטול (מה שכבר קרה בעבר והוא חזר לטיטול - גם מיוזמתו. הפעם, בהמלצת מטפלת העבר המהוללת, אנחנו מתעקשים שבשעות הערות הוא עם תחתונים, למרות שלפעמים הוא רוצה לחזור לטיטול), לפעמים ממש מסרב לשתף פעולה - אני רואה שהוא צריך, אבל כשאני מציעה לו הוא מסרב - וכמובן שרגע אחר כך, בורח לו. (זה התחיל אחרי מספר ימים כמעט יבשים, עם פספוסים מעטים וסבירים להתחלת גמילה, כך שזה לא עניין של בשלות). מנוסים מנסיון העבר (זה דפוס שחוזר על עצמו. בפעמים קודמות בשלב זה הוא חזר לטיטול), אנחנו פשוט מתעלמים מהפספוס (מחליפים לו כמובן בגדים), ומחכים שהוא יעבור את השלב הזה - כי נראה שהוא בודק את התגובה שלנו (יש גם הבדל בין המצב בגן ובבית). זה אמנם זמן קצר מדי למסקנות, אבל נדמה לי שיש שיפור. עוד לא היה לנו יום יבש לחלוטין, אבל כבר לא 5 הרטבות באחה"צ אחד (כשכל הבוקר הוא היה יבש...), אלא פעם או פעמיים ביום.

 

[נעה גל]

לפחות את לומדת מה זה

"מבט של פיפי בעיניים"

 

[כרמית מ.]

לאו דווקא מבט..

וחוץ מזה, הייתי מעדיפה לא לזהות - כי נראה לי שזה רק מכניס מתח. הוא ממילא לא נעזר בזיהוי שלי... ואני מתקשה להתעלם כשברור לי שעוד מעט ירד פה גשם...

 

[זרו]

אין בעיה פיזיולוגית

יש להבהיר כי הבעיה אינה פיזיולוגית. הייתה תקופה של כשלושה שבועות שלא פיספס כלל. ועשה צרכיו על כל אסלה מזדמנת בלי שום בעיה ופתאום... הילד גדול ומבין אבל יש מעצור.

 

[א י ל ת]

ומה הוא אומר? ומה אומרים בגן?

נולד אח קטן? אמא בהריון? יש משבר בבית/בגן/אצל סבא וסבתא/צעקת אצל השכנים? פיפי הוא כן עושה בבית השימוש/בסיר?

 

[זרו]

פיפי הוא עושהבשירותים

התשובה שלילית לכל השאלות . פיפי עושה בלי בעיה בשירותים. במחשבה שניה היה לנו פיגוע ליד הבית , והוא נורא נבהל, אבל לא נראה לי שזה קשור שכן גם לפני כן הייתה בעיה.