גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים

(אני יודעת שהשאלה מתאימה יותר לחינוך לגיל הרך, אבל ברשותכן מעדיפה לשאול כאן
). הטוען לכתר בן רגע לפני 3 (עוד חודש בדיוק). לא גמול מחיתולים למרות שמוכן לדעתם של כולם. עבר לא מעט שינויים בשנה האחרונה (גירושין של ההורים, מעבר גן, מעבר דירה). הוחלט להתחיל לגמול אותו מחיתולים קצת אחרי שהוא יתרגל לדירה החדשה. היום הורדנו חיתול. בגן הוא לא פספס אפילו לא פעם אחת. בבית הוא מסרב ללכת לשירותים. אם הוא כבר מסכים, אז הוא יושב שניה, מודיע "סיימתי" וקם רק כדי לעשות בתחתונים
(וגם זה במידה והוא מוכן בכלל ללכת). אני שואלת כל כמה דקות אם הוא רוצה ללכת לשירותים, הוא עונה שלא. ברור לי שגם כאן זו בדיקת גבולות שלי
מה שמתקשר לנושא השני שלי - הצרחות. הוא צורח המון. מקבל התקף זעם ופשוט צורח את נשמתו. מרביץ המון (לא קיבלתי תלונות בגן אבל בבית מרביץ גם לי וגם לאחיו). אני מאוד החלטתית איתו. לא מרביצים לאמא. אם יש צורך הוא נכנס לחדר לכמה דקות כדי להרגע. הוא עושה המון המון דווקא. אני משתדלת לא לכעוס או להתעצבן אבל בסופו של יום, אני רק בן אדם
לא כל כך יודעת מה לעשות ואיך להתמודד איתו. לא יודעת מה לעשות עם הגמילה בבית. ברור לי שחיתול לא חוזר אליו, אבל הדווקא שלו מוציא אותי מדעתי
 
נשמע לי כמו זמן מצוין להחזיר חיתול

גם ילד שרק עבר גן, וא עברו עליו עוד כמה מאורעות קשים, נראה לי לא פני לגמילה נשמע שגם את עוד לא פנויה לזה. למה ללחוץ? הרי בסופו של דבר זה אינטרס שלו להגמל. תני לרצון לו להוביל. תעני לצורך שלו לגדול ולהתבגר. אל תכפי עליו מה שהוא לא מסוגל לו עדיין, ומה שאת בעצם לא יכולה לכפות.
 
הוא רוצה להגמל../images/Emo4.gif

למען האמת הוא מוכן לא מעט זמן רק שאני דחיתי את זה כי לא רציתי להעמיס עליו יותר מידי שינויים. אני חושבת שהוא פשוט מנסה אותי. בגן הוא מסתובב בלי חיתול ולא מפספס אפילו לא פעם אחת. בבית הוא פשוט עושה לי דווקא. יש לי המון סבלנות אליו, אבל אני מרגישה קצת חסרת אונים מול ההתנהגות שלו
 
אז אין לך ברירה

את חייבת להבליג. נושא השליטה על הסוגרים הוא אחד מאלה שמעמיד אותנו חסרות שליטה לחלוטין. רק הוא יכול להחליט איפה ומה הוא עושה. את יכולה לשלוט רק על התגובה שלך. ואם את מבינה שזה מבחן לסבלנות שלך- תוכיחי לו שיש לך סבלנות אין קץ ותחכי שימצמץ ראשון. בהצלחה. זה כל כך קשה!
 
רוצה זה אומר שהוא מבקש ללכת לשירותים

לפני שהוא עושה פיפי/קקי. הוא מבקש ללכת עם תחתונים. מספר לי כל הזמן איך בגן של הגדולים הוא עושה פיפי בשירותים וכו'.
 

פלגיה

New member
אולי צריך קצת לשוחח

לא סמוך לפספוס, אלא בזמן רגוע, ולהסביר שאת יודעת שהוא כבר יכול ורוצה להיות גמול, אבל שאין לך בכלל סבלנות לפספוסים שלו ובגלל זה את רוצה שהחיתול יחזור. אפשרות נוספת היא שיטת הטבלה ומדבקות - לתת "חיוך" בכל פעם שהלך לשירותים בבית. לא בטוח שצריך פרסים מעבר למדבקות, אבל אולי כן.
 
מדבקה כשהוא הולך לשירותים

או מדבקה כשהוא עושה משהו בשירותים? כי ללכת הוא הולך כל הזמן אבל ישר מכריז "סיימתי" או "לא יוצא"
 

פלגיה

New member
תלוי במה שאת רוצה להשיג

זה נשמע שאתם צריכים מדבקה כשהוא עושה משהו בשירותים, כי זה השלב שלו כרגע.
 
באת לי בזמן עם התובנה הזו!

החוזליטה, בת שנתיים + 8, אחות בכורה מזה שלושה שבועות תמימים, עושה דווקות בלי סוף עם הפיפי והקקי. בסוף, שלשום, אחרי איזה עשרה פיפים שניגבתי וקקי אחד, שאלתי אותה אם היא יכולה להיות אחראית על זה או שהיא רוצה שנחזיר את החיתול. ביקשה חיתול. קיבלה. אני כמעט בכיתי כל היום אבל מאז כבר יומיים נשאלת בבוקר אם רוצה חיתול או תחתונים, מעדיפה חיתול. תודה לך על התובנה שהיא לא פנויה לזה (היתה חצי גמולה קודם לכן. לא לחלוטין) ושיש לתת לרצון שלה להוביל ולצורך שלה לגדול ולהתבגר בקצב המתאים לה.
 

noa_f

New member
זה לא רק ענין של אי מוכנות, זה גם הרצון להיות

"כמו" האחות החדשה - זו הקטנה שמקבלת המון תשומת לב.
 
למעלה