גמילה כפויה (עליי)

נועהקוש

New member
תודה, אני מקווה

כי לי יש בן ושלוש בנות. עם הבן הייתה לי הנקה טראומטית ממש, עד כדי כך שכשסיימתי החלטתי שזו הייתה החוייה הנוראית ביותר שעברתי בחיי, ועם הבת שנולדה אחריו לא הייתי מסוגלת אפילו לנסות, והיא לא ינקה בכלל, אפילו לא קולסטרום (נורא, נכון? עד היום המצפון נוקף). עם הבת השלישית החלטתי שאני מוכרחה לקחת את עצמי בידיים מבחינה זו, קראתי המון על הנקה רק כדי להפיג את הרתיעה, זה עזר וההנקה הייתה חויה מקסימה ומתקנת, אבל בדיוק כפי שקרה לי עם נועה ,הרביעית, מרגע שהתחלתי להוסיף פירות וירקות היא פשוט הפסיקה לגמרי לעלות במשקל. מדהים ששתיהן היו תינוקות רגועות וחייכניות, ישנו לילה רצוף, כך שלא יכולת לנחש שהן פשוט מורעבות. והנה בשתי הפעמים הלכה ההנקה, למרות שלא תכננתי לסיים כל כך מהר. אני באמת מקווה שבפעם הבאה אצליח להניק יותר. מה שבטוח היא כבר "שכחה אותי" אם עד היום הייתי מושא הערצתה, מהיום היא עוברת לאבא מיד, לא שמה לכיוון שלי, פתאום מגרגרת אבא כל היום, ואמא אין. טוב ככה זה בחיים, לא? (צחוק צחוק, אבל חבל לי על המעבר מהקשר הבלעדי המדהים הזה כל עוד התינוק יונק). בכל אופן תודה, ואיחולי הנאה לכל המניקות והיונקים.
 

נועהקוש

New member
גמילה כפויה (עליי)

שלום רב, לפני כחודש כתבתי לכן, מדרכיות לה לצ'ה המסורות, שהורו לי בטיפת חלב לתת לנועה (בת 10 חודשים) תמ"ל כי היא לא עולה במשקל, אורית המליצה לי לא לתת לה בקבוק, ואם אין ברירה עדיף לתת דיסה בכפית, ואכן כך עשיתי, אבל, אורית, כמה צדקת, הספיקו לנועה יומיים (לפני שהתכתבתי איתך) כדי להבין שמהבקבוק יוצא יותר אוכל, והיא גמלה את עצמה, פשוט סירבה לינוק. בלית ברירה נתתי יותר ויותר בקבוקים ופחות ופחות הנקה עד לסירובה המוחלט. אני לא מניקה כבר שבוע, אפילו לא היה לי גודש, מה שמראה לי שבאמת לא נשאר לי כמעט חלב, אבל - ביום האחרון הופיע לי גוש רציני בשד הימני, התחושה, כמו בהנקה, של חלב שהצטבר והתקשה שם, ניסיתי לסחוט אותו ללא הצלחה, לא יוצא כלום, ונועה לא מוכנה לינוק. האם הגוש יעלם מאליו, עם הזמן? או שמוכרחים להוציא אותו איך שהוא? ושאלה נוספת, אני מנסה לנחם את עצמי שלא נורא, נועה בת עשרה חודשים, וזו תקופת יניקה מכובדת, אבל, פרסמתן כמה פעמים שארגון ההנקה אומר שיש להניק מינימום שנתיים, למה הכוונה? אם שנתיים הם המינימום, מה המקסימום? ואיפה אני בכל זה - היא ינקה רק עשרה חודשים? שבת שלום, שנשמע רק בשורות טובות, מרים.
 
גמילה שלא בתכנון

לגבי הגוש- אפשר לנסות לשתחרר אותו עם קומפרסים חמים, עיסויים ושאיבה/סחיטה. אפשר לנסות להציע לנוע לינוק מתוך שינה, כי לפעמים תינוקות סרבנים בכל זאת מסכימים לינוק כאשר הם ישנוניים. אם לא תצליחי לשחרר את הגוש, וזה לא הופך לדלקת או מכאיב לך, את יכולה לעזוב את זה, וזה אכן יספג בחזרה. אם זה מתחיל להכאיב לך, כדאי לנסות את הקומפרסים/עיסויים/שאיבות באופן אינטנסיבי יותר. לגבי הגמילה- לפעמים יש לנו תכניות שלא מתממשות. יש תכניות ללידה אידיאלית, וגם תוכניות להנקה אידיאלית. אבל, במציאות, החלומות לא תמיד מתגשמים. כאשר תינוק נגמל לפני הזמן שהאימא התכוונה, ולפעמים גם כאשר הגמילה כן בזמן שרצתה, אימא עוברת סוג של תהליך אבל. זה אבל על אובדן צורת האכלה, צורת הורות, ועוד. זה מאוד קשה להיות אימא, וזה חלק מהחבילה. את עוברת לשלב חדש, בו הקשר האינטימי שלך עם תינוקך שהתחילה עם תקופת ההנקה, ממשיכה באלף צורות הורות אחרות. אז מה עושים? קודם כל, את עשיתי כמיטב יכולתייך! הכוונה של ההמלצה של ארגון בריאות העולמי הוא במיוחד עבור אוכלוסיית עובדי הבריאות, בכדי שלא יגידו לאימהות להפסיק להניק , ובמיוחד בגילאים צעירים. 10 חודשים זה באמת הנקה מאוד מכובדת! מגיע לך כל הכבוד!! בהצלחה! אורית מדריכת לה לצ'ה
 
למעלה