גמגום

גמגום

שני היקרה, את מתארת תכונות קלאסיות של גמגום. כן, גמגום לרב מתחיל בשנות הילדות. כן, גמגום הוא תנודתי. יש תקופות שהוא מאוד קל וכמעט לא מורגש ויש תקופות שהוא מחמיר כן, גמגום מלווה בתופעות של פחד והמנעות ממצבים בהם צריך לדבר. למרות כל השנים שאת חיה עם גמגום את עדיין "מפחדת לעשות כל דבר ונמנעת". כל אלה הם שם, והם אצל מגמגמים רבים. הצעתי, 1. קודם כל "לטפל" בנושא ההרצאה. את מתארת מצב קשה של ממש חוסר תפקוד. אם את מכירה ומנוסה בכלים להרפייה והפגת מתחים השתמשי בכלים אלה ותוסיפי הדמיות חיוביות (ממש דמייני את עצמך עומדת מול הקהל ומרצה, את יכולה לדמיין עצמך נתקעת, ומהר מאוד משתחררת וממשיכה הלאה). תוך כדי דמיון והרפייה, הניחי את קצות כל אצבעות הידיים על המצח. אם ההרצאה ממש קרובה (מתי היא?), אם את לא מכירה כלי הרפייה ושחרור, הייתי פונה למרצה, מסבירה את המצב ומבקשת להמיר את ההרצאה בעבודה או כל מטלה אחרת. אחת הדרכים המועילות ביותר להורדת מתח במצב של עמידה מול קהל היא פשוט לפתוח את ההרצאה כך: "שלום לכולם, שמי שני. אני מאוד נרגשת לעמוד ולדבר כאן היום, גם כי זו היא לי הפעם הראשונה שאני מדברת מול קהל, וגם כי אני מגמגמת. נושא ההרצאה שלי הוא.......". 2. אני ממש רוצה לעודד אותך לגשת לטיפול במיוחד לאור המשפט שכתבת "אבל אני עדיין נלחמת מבפנים ובשקט". מטרת הטיפול היא לא להכחיד את הגמגום. מטרת הטיפול היא לקבל את הגמגום ולהבין שהוא חלק ממך, חלק מחייך. במקביל, ללמוד טכניקות להפחתת מתחים, לחצים. טכניקות לריכוך הגמגום, ואימון על מצבי תקשורת שבהם את נדרשת לדבר. אין שום סיבה שבעולם שבחורה צעירה, אינטלגנטית, בריאה תחייה חיים מלאי פחד, המנעות, חוסר שינה, חוסר יכולת לאכול ובעצם, חוסר יכולת להנות מהחיים! בהצלחה.
 

אסתי 6

New member
אפרופו גמגום

שלום שני, אפרופו גימגום, גם אנשים לא מגמגמים ושאין להם נסיון בלשאת הרצאות נכנסים ללחץ, לפני ההרצאות. טבעי ביותר ולאחר כמה הרצאות הלחץ עובר, וזה לא נורא עם נתקעים , מה שכן אם נתקעת במילה כל שהיא אף פעם אל תנסי לחזור לתקנה תמיד תמשיכי למילה הבא, זה עובד וכך לא נתקעים. מה שחשוב להיות בפוקוס הנושא, ולא לחשוב על הגמגום. בהצלחה ואת תצלחי משום שאת מודעת וכותבת על כך , זה נותן לך שחרור בהצלחה מכל הלב אסתי
 

kali406

New member
סיפור הגמגום שלי

אני אשה כמעט בת 40. אני מכירה את המקום הזה עוד מהיותו קומונה. בעקבות חשיפה לעולם הקינסיולוגיה באמצעות הפורום נפגשתי עם מדריכה קינסיולוגית. הגעתי בגישה של אם זה לא יועיל בטח גם לא יזיק. הודרכתי במשך שלושה חודשים בהם למדתי על עצמי דברים שחשבתי שאני יודעת, הרבה מאוד אמונות שלי לגבי עצמי השתנו בעקבות הדרכה זאת. באשר לגמגום ניתנו לי מספר תרגילים הנקראים תרגילי מוח יש להם שמות משונים אך מאוד פשוטים לעשייה חלקם כעבודה רציפה וחלקם לשעת חירום. אני נפגשת עם המדריכה שלי פעם בשבוע וכאחת שפחדה כל חייה לפתוח את הפה ולהוציא ממנו מילים שלא נדבר על משפטים ארוכים ורצופים רואה שיפור. השיפור הגדול ביותר שאני חווה זה הידיעה שהדברים שיש לי להגיד לאט לאט מוצאים את מקומם מחוץ לראשי ופי. כאחת שהגיעה עם ספקות גדולות ונסיונות אין ספור עם שיטות שונות יכולה להגיד שיש משהו אחר בדרך הזאת.
 

דגנית

New member
שני ../images/Emo13.gif

בתור מי שנלחצת מאוד מכל הרצאה מול כיתה, כל פרזנטציה בעבר גרמה לי ללילות ללא שינה.. מציעה לך למצוא דרך אחרת להעביר את ההרצאה. את יכולה להיעזר במצגת, לחלק דפים.. לעבוד עם כרטיסיות.. לרשום משפטים על כרטיסיות, לשים על הריצפה ושכל אחד יקח כרטיס וידבר עליו.. את יכולה להכין לעצמך כרטיסים להתייחסות.. ועוד הצעה.. להפוך את ההרצאה למשהו חוויתי, כלומר, תמצאי דרך להעביר את ההרצאה בדרך של חוויה, משחק, סדנה.. דרך שבעזרתה לא תצטרכי ממש לשנן חומר, אלא יותר להפעיל את הכיתה, ואז את יכולה להכין לעצמך דף מאורגן של מה את רוצה להכין. את הפרזנטציה האחרונה שהייתי צריכה להעביר העברתי כך, בדרך של הפעלות.. כדי להעביר רעיון מסוים נכון שזה לא בדיוק מה שציפו.. אבל הכיתה חוותה חוויה ואני .. לא נכנסתי לבלאק בגלל הצורך לדבר מול קהל. ו.. גם היה יותר שיתוף פעולה מצד הכיתה, כי כולנו מעבירים פרזנטציות ובאיזה שהוא שלב זה פשוט משעמם.. מקווה שנתתי לך כמה רעיונות שיהיה בהצלחה!
 

זכריה35

New member
טיפול קסיסולוגי

הטיפול יפגיש אותך עם הזמן, והסיבה הראשונית לתחילת הגמגום שלך. מומלץ מאוד. כבר בטיפ]ול הראשוני את צריכה לחוות משהו ישדבר אליך, שיגע באישיות שלך. לא יהיה שיוני פיזי מידי אבל תחושי שיש קשר בין העבר הרגשי שלך לבין הבעיה המעשית של הגמגום בהצלחה
 
למעלה