איזה עצבים שלפעמים אתה יכול לדבר די נורמלי או לפחות להרגיש שאתה מדבר כך, וישנם תקופות שאתה בקושי מוציא מילה מהפה .. והכל כרוך בלחץ אדיר שמלווה אותך בלהגות מילה פשוטה. אני נמצא בתקופה כזאת עכשיו לא כייף .. לא כייף בכלל.
שבמשך הזמן כל מגמגם שם לב פחות לגמגום שלו.לא חושב עליו כל פעם שהוא פותח את הפה ואז הגמגום פוחת עד שקורה משהו שמחזיר את התשומת לב. זה יכול להיות מקרה שאתה מאד עיף ולכן קשה לך לדבר ואתה פתאום שוב מתחיל לשים לב לגמגום.או מצב מאד מלחיץ שגורם לך להתקע יותר ולחזור לשים לב.בדרך כלל כשעובר זמן תשומת הלב יורדת שוב והשטף הממוצע שלך חוזר.
