גמגום לילד קטן

[oritav1]

גמגום לילד קטן

שלום, בני בן שנתיים וקצת, ולאחרונה מגלה סימנים של גמגום הולך ומחמיר עם הזמן. השאלה שלי אם ניתן להתחיל לטפל בצורה כלשהי כבר מגיל זה? אם לא, באיזה גיל ניתן לטפל? האם התופעה אמורה לעבור (לחלוטין) כאשר ניתן הטיפול המתאים? תודה.

 

[barba]

ילד קטן

אני מזמין אתך ללהכנס לאתר של אמבי שם יש יותר מידע מיקצועי בנושא לדעתי אין אפשרות לטפל בגיל כזה צעיר

 

[stkachov]

אני מצטרף לדעה זו

בגיל שנתיים בלתי אפשרי לטפל בגמגום. אני זוכר שאפילו בגיל מתקדם יותר 7-10 היה לי מאוד קשה לטפל בזה כי אתה לא מודע לזה עדיין. מה שכן אני מציע שתפני באמת לאנשי מקצוע. אני בכלל בספק אם אפשר לדעת בגיל כה צעיר אם מדובר בגמגום או אולי בדבר אחר. ייתכן בהחלט שזה אפילו לא גמגום.

 

[shuky63]

לתשובה מקצועית פני לפורום שפה ודיבו

ודיבור.יש שם קלינאית מקצועית שעונה לשאלות. כמגמגם אני חושב שלא צריך לטפל בגיל כזה והכי חשוב שתרגעי בעצמך.יש תאוריה שהחרדה של הורים מחוסר שטף טבעי אצל ילדים הופכת אותו לגימגום. הם פשוט מחליטים שהילד מגמגם ואין לו ברירה אלא לגמגם

 

[light blue]

את יכולה לנסות גם

בפורום שמיעה ודיבור של ynet http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2304-12736,00.html כאן זה פורום של מגמגמים ופחות של אנשי מקצוע

 

[b e ll]

אורית שלום, קודם כל את חייבת לעבוד

על עצמך לא להפגין שום צורה של לחץ כשהוא מדבר. הלחץ לא יעזור, ילחיץ את בנך ורק יחריף את הבעיה. בגיל כזה השפה עדיין לא מבוססת ויתכן גימגום נורמלי לחלוטין. אני מצרפת לך קישור למאמר מצויין מהאתר של אמב" לגבי צורת ההתנהגות שההורים צריכים לאמץ כדי לעזור לילדם לעבור את השלב הזה לחלוטין. לגבי טיפול בגמגום של בנך, בגיל כזה לא הייתי עושה שום דבר פרט לאיבחון ע"י קלינאי תקשורת האם רמת השפה ואוצר המילים של בנך מתאימה לגילו. אם היא מעט איטית אולי כדאי לטפל רק בבעיות האלה ולא בגימגום, לעיתים הגימגום אצל ילדים רכים נובע מחוסר יכולת "למצוא" את המילה המתאימה ולהתבטא. לא הייתי מתייחסת לגימגום בשלב זה בכלל.

 

[ליאנה סופר]

יש טיפול בילדים

שלום לך. בגיל שנתיים הדיבור עדיין לא מעוצב. קשה להבדיל בין גמגום להתפתחות

דיבור רגילה.אם בנך דיבר שוטף ופתאום החל לגמגם, סביר להניח שמדובר בבעיה חדשה שדורשת התייחסות. יש לשלול זעזוע או טראומה כלשהם שאולי עבר באחרונה... בכל אופן ניתן לטפל בבעיות מסוג זה באמצעות הומיאופתיה קלאסית. החל מגיל 3 ניתן להשתמש בהיפנוזה עם הצלחה די טובה. בהצלחה, ד"ר ליאנה סופר. מרכז אור הנפש -הדרך לבריאות ועוצמה www.lianaMD.com

 

[b e ll]

חבל לעורר תקוות! היפנוזה לא עוזרת

לגימגום. הומיאופתיה קלאסית היא בולשיט ענק בטיפול בגימגום. הראי לי מגמגם אחד שהצלחת לרפא בעזרת היפנוזה או הומאופתיה קלאסית! העבירי לי במסר בבקשה, שם ומספר טלפון של מגמגם אחד שאת טיפלת בו בהצלחה. האמיני לי אוזניי רגישות מאוד לגימגום גם אצל אילו שמדברים בשטף. גימגום פורץ סתם כך ביום בהיר אחד סביר להניח, בגלל טראומה או זעזוע או סתם כך ללא סיבה ברורה, החוליה החלשה הזו שגורמת לפרוץ הגימגום בילד אחד בעוד שאצל חברו לא, הינה תורשתית. אל תבטיחי מה שאינך יכולה לקיים, ד"ר. לא כאן תמצאי לך קליינטים.

 

[ליאנה סופר]

תשובה לBELL

שלום לך. את פסימית ואפשר להבין אותך. כפי שציינתי בספרי "חלומות היפנוטיים",הגמגום שייך לסוגיות הקשות לטיפול.מסובך לטפל בגמגום שנמשך זמן רב,כי בעצם,הוא הופך לחלק מהתנהגות שגרתית.לרוב באמצעות הגמגום אדם שולט בסביבתו הקרובה.מצד אחד אדם מגמגם יוצר רגשי רחמים בקרוביו,ומצד שני מושך את תשומת לבם של סובביו.לפעמים ילדים מגמגמים משתמשים בגמגומם כדי לשלוט בהוריהם,בעקבות התעללות או פגיעה שעברו מצדם.יש כאלה שיוצרים את גמגומם כדי לנקום בהוריהם. פעם טיפלתי בנערה שבעזרת גמגומה למדה לשלוט באביה, שנהג להכות אותה בילדותה.דווקא היא הצליחה להיפתר מהגמגום. מקרה אחר,שנכשל:נער ביישן החל לגמגם כדי להסתיר את חשיבתו האיטית וקשיי למידתו.כפיצוי הוא התקדם בתחום הספורט ורכש לו מוניטין של "אחלה" בחור.כשמדובר במקרים כאלה אין הרבה סיכוי, שאדם יסכים לוותר על סימפטומו (גמגום),כדי לא לחשוף את בעיותו "האמיתית".אבל,כל מקרה לגופו... במקרה של ילד קטן עדיין ניתן לפתור את בעית הגמגום,לפני שהיא הפכה לחלק מהאישיות.בדרך כלל אצל ילדים קטנים גמגום מתחיל כתוצאה מפגיעה, טראומה או אירוע כלשהו.בהיעדר הטיפול,הילד יגדל וימצא רווח משני במחלותו...ואז גמגומו ישתייך לסוגיה הקשה לטיפול. לצערי,לא אוכל להעביר לך פרטים אישיים על מטופליי,עקב שמירה על צנעת הפרט. בקשר לחיפוש קליינטים...אני באה להעביר מסר,ולהביא לידיעת האוכלוסיה מידע שחסר.לכל אדם יש זכות לבחור בין אופציות טיפוליות על פי שיקול דעתו.את יכולה לקבל את המידע ,להשתמש בו או להתעלם ממנו,תעשי מה שנכון לך. טיפול בהיפנוזה דורש התמודדות נפשית לא קלה הן לילד והן להוריו. הוא לא מתאים לכל אחד.טיפול הומיאופתי בנוסף לכנ"ל מחייב שינוי בדיאטה- הימנעות לשתיית קפה,קולה, שוקו,מנטה וכו'. כדי להיעזר בטיפולים מסוג זה דרושה מחוייבות חסרת תקדים. ניתן לפנות גם לטיפול פסיכולוגי,שאמור להיות יעיל, אך ארוך. בברכה,ד"ר ליאנה סופר. מרכז אור הנפש- הדרך לבריאות ועוצמה. www.lianamd.com

 

[charlila]

לא רעיון טוב

להפנט ילד. זה עלול לכופף לו את הרצון - שזה חמור יותר אפילו מגמגום, למרות שאין לזה סימפטומים כל כך נראים לעין. (עדיין לא...) מה שיעזור לילד הזה (המסוים) לא ליפול בפח ולהיעשות מגמגם זו התייחסות מלאה משחק, רוח משובה, הומור וצחוקים להרבה דברים - לא רק בעיות הגייה וניסוח (האם אני רואה נכון? מישהו בסיבתו מתאפק לא לבטא הסתייגות מדברים שהוא אומר? אולי אביו שנבהל מכל מה שמזכיר גמגום? או סבו? או את למשמע איזשהם ניסוחים שלו "מילים גסות"? או משהו אחר?) הכי טוב שיתייחסו כך ההורים - אבל אם אי אפשר, גם דמויות אחרות בחייו יעזרו. ואם את ואביו לא מצליחים - תדאגו שיהיה מישהו שישתעשע איתו על כל הקשיים. אפשר אפילו ילד שישחק איתו לעתים קרובות. זה יותר זול מטיפולים בגמגום, ועשוי לחסוך אותם. ואיך היחסים שלו עם שאר האנשים הקשורים אליו? גננת? סייעת? אם יש השפעה שמעצימה חרדות - אתרו אותה וטפלו בה (לעתים טיפול מספיק הוא מתן גב ותמיכה לילד, לחזקו.) תני לו כבר לצאת מן החיתול - גם אם יהיו פשלות, התייחסי אליהן בהומור, במשובה ובצחוקים. אולי זה קצת קשה או לא מקובל, אבל זה עשוי לחסוך לו תיק כמו גמגום. ובכל ענייני סדר, נקיון והתנהגות - אל תוותרי לו על גבולות, אבל הציבי אותם באווירה של צחוק ושובבות, לא חומרה. תרגיל טוב בשבילכם ההורים: נסו לגמגם קצת בכוונה. מפחיד? כשזה יפסיק להפחיד ויתחיל להצחיק, תדעו שירדתם ממסלול הגמגום. בהצלחה לחמוד הקטן המדבר כל כך יפה!

 

[spidergirl]

תגידי

מה את חולת נפש??