כשהייתי בחטיבת הביניים
היה לנו יום פעילות של גשר- תנועה שמגשרת בין חילונים לדתיים. המדריך, שהיה איש מרתק ומרשים, תיאר מצב בו עוברים כל בוקר באיזו צומת, ופתאום בוקר אחד מסתכלים לעומק, ורואים את הפלא הזה שכל המכוניות מגיעות מכל הצדדים ועוברות, ובאמת מסתכלים, ופתאום הצומת המוכר נראה אחרת לגמרי. הוא עשה אנלוגיה לשבת- שהיא עצירה של חיי היום יום והתבוננות אחרת, לא שגרתית, על החיים. אהבתי את האנלוגיה, ומאז אני לפעמים מסתכלת ככה בצמתים ונזכרת.