גם לי זה קרה...
שלום לכולן, אני משתתפת ב-2 פורומים בתפוז ולפני מספר ימים ראיתי בראש רשימת "הפורומים המומלצים" את הפורום הזה. חשבתי מספר ימים אם להיכנס או לא והיום החלטתי להיכנס לפורום. קראתי חלק מההודעות וראיתי באמת שאתן משתפות את חברות הפורום בסיפור האישי שלכן והחלטתי לנהוג כך. אני בת 16 ואמי נפטרה כאשר הייתי בת 7 מסרטן השד. שנה לאחר מכן אבי הכיר אישה חדשה ולפני 3 שנים הם התחתנו ועברנו לגור איתה ועם בנותיה. הסיפור שלי קצת חריג כי לא הרבה משפחות מתחברות בצורה בה אנחנו התחברנו. היום אני מתייחסת לאמי החורגת כמו אמא לכל דבר. לעיתים רחוקות עולות בי מחשבות על כך שהיא לקחה את מקומה של אמי בלב של אבי ואולי גם בלבי. יש לי תמונה בחדר של אמי אך לעיתים נדירות אני מסתכלת בה. אני מתגעגעת אליה מאוד ואני רוצה לחשוב שהיא יושבת למעלה ורואה את כל מה שעובר עליי כי כל כך עצוב לי שהיא לא כאן כדי לחלוק איתי את כל מה שעובר עליי בגיל ההתבגרות. אני כמעט ולא זוכרת אותה, רק את היום בו נפטרה. אני מפחדת מהעובדה שאני שוכחת אותה ושיש לי אמא חדשה. החלטתי לכתוב פה את הסיפור שלי כי אני יודעת שאתן בטח מבינות מה עובר עליי כי גם עליכן עבר משהו דומה...
שלום לכולן, אני משתתפת ב-2 פורומים בתפוז ולפני מספר ימים ראיתי בראש רשימת "הפורומים המומלצים" את הפורום הזה. חשבתי מספר ימים אם להיכנס או לא והיום החלטתי להיכנס לפורום. קראתי חלק מההודעות וראיתי באמת שאתן משתפות את חברות הפורום בסיפור האישי שלכן והחלטתי לנהוג כך. אני בת 16 ואמי נפטרה כאשר הייתי בת 7 מסרטן השד. שנה לאחר מכן אבי הכיר אישה חדשה ולפני 3 שנים הם התחתנו ועברנו לגור איתה ועם בנותיה. הסיפור שלי קצת חריג כי לא הרבה משפחות מתחברות בצורה בה אנחנו התחברנו. היום אני מתייחסת לאמי החורגת כמו אמא לכל דבר. לעיתים רחוקות עולות בי מחשבות על כך שהיא לקחה את מקומה של אמי בלב של אבי ואולי גם בלבי. יש לי תמונה בחדר של אמי אך לעיתים נדירות אני מסתכלת בה. אני מתגעגעת אליה מאוד ואני רוצה לחשוב שהיא יושבת למעלה ורואה את כל מה שעובר עליי כי כל כך עצוב לי שהיא לא כאן כדי לחלוק איתי את כל מה שעובר עליי בגיל ההתבגרות. אני כמעט ולא זוכרת אותה, רק את היום בו נפטרה. אני מפחדת מהעובדה שאני שוכחת אותה ושיש לי אמא חדשה. החלטתי לכתוב פה את הסיפור שלי כי אני יודעת שאתן בטח מבינות מה עובר עליי כי גם עליכן עבר משהו דומה...
