גם גברים סובלים מאלימות...
שלום שמי רוני ,בן 30. הייתי נשוי כ-3 שנים.לאחר כחצי שנה הבנתי שזאת לא האישה שארצה להמשיך לחיות איתה אבל בכל זאת נשכתי שפתיים והמשכתי בתקווה שהמצב ישתפר.לאחר כשנתיים אזרתי אומץ ופתחתי תיק ברבנות,המטרה העיקרית שלי הייתה לגרום לה לזעזוע בתקווה לשיפור היחסים.התברר שטעיתי בגדול.לאחר מספר ימים היא משכה אלפי שקלים מחשבוננו המשותף.יום אחד חזרתי מהמילואים פרץ ביננו ויכוח והיא הזמינה משטרה בטענה שהכתי אותה.זאת הייתה ההשפלה הגדולה ביותר שעברתי בחיים.כמובן שבחקירה אפילו לא אפשרו לי להוכיח את חפותי והורחקתי מהבית.יום לאחר מכן היא ביטלה את התלונה ואז התברר שאמא שלה עמדה מאחורי כל זה.היא ניסתה לשבור אותי נפשית כדי לזכות ברכוש.למען האמת היא כמעט הצליחה.החלטנו לפתוח דף חדש ,היא בקשה סליחה והחלטנו להמשיך כי למרות הכל היא הייתה אישה טובה אך הושפעה מעצות אחיתופל.בכל זאת משהו אצלי נשבר,התביישתי לצאת מהבית במשך כמה חודשים,הדימוי שלי בעיני הסביבה היה כגבר מכה.חצי שנה לאחר מכן היא נתנה את הסכמתה לגירושין.כמובן שגם תהליך הגירושין עצמו עבר עליי בייסורים.בשנה האחרונה נזהרתי מיחסי מין איתה כי ידעתי שהיא רוצה ילד היא ניסתה אפילו בכח .הייתי נאמן לה לאורך כל תקופת הנישואין לעולם לא האמנתי שאתגרש,ואסע לטיול ארוך במזרח הרחוק.אני מאמין שעוד אפשר לתקן,אך היום אני נזהר מאוד ויסלחו לי הנשים שביניכם. מי יודע מה צופן לנו העתיד? אני רוצה להקים משפחה אך עדיין יש חששות. כשאבי נפטר לפני מספר חודשים הבנתי שהכל הבל הבלים חוץ מאובדן אישי.
שלום שמי רוני ,בן 30. הייתי נשוי כ-3 שנים.לאחר כחצי שנה הבנתי שזאת לא האישה שארצה להמשיך לחיות איתה אבל בכל זאת נשכתי שפתיים והמשכתי בתקווה שהמצב ישתפר.לאחר כשנתיים אזרתי אומץ ופתחתי תיק ברבנות,המטרה העיקרית שלי הייתה לגרום לה לזעזוע בתקווה לשיפור היחסים.התברר שטעיתי בגדול.לאחר מספר ימים היא משכה אלפי שקלים מחשבוננו המשותף.יום אחד חזרתי מהמילואים פרץ ביננו ויכוח והיא הזמינה משטרה בטענה שהכתי אותה.זאת הייתה ההשפלה הגדולה ביותר שעברתי בחיים.כמובן שבחקירה אפילו לא אפשרו לי להוכיח את חפותי והורחקתי מהבית.יום לאחר מכן היא ביטלה את התלונה ואז התברר שאמא שלה עמדה מאחורי כל זה.היא ניסתה לשבור אותי נפשית כדי לזכות ברכוש.למען האמת היא כמעט הצליחה.החלטנו לפתוח דף חדש ,היא בקשה סליחה והחלטנו להמשיך כי למרות הכל היא הייתה אישה טובה אך הושפעה מעצות אחיתופל.בכל זאת משהו אצלי נשבר,התביישתי לצאת מהבית במשך כמה חודשים,הדימוי שלי בעיני הסביבה היה כגבר מכה.חצי שנה לאחר מכן היא נתנה את הסכמתה לגירושין.כמובן שגם תהליך הגירושין עצמו עבר עליי בייסורים.בשנה האחרונה נזהרתי מיחסי מין איתה כי ידעתי שהיא רוצה ילד היא ניסתה אפילו בכח .הייתי נאמן לה לאורך כל תקופת הנישואין לעולם לא האמנתי שאתגרש,ואסע לטיול ארוך במזרח הרחוק.אני מאמין שעוד אפשר לתקן,אך היום אני נזהר מאוד ויסלחו לי הנשים שביניכם. מי יודע מה צופן לנו העתיד? אני רוצה להקים משפחה אך עדיין יש חששות. כשאבי נפטר לפני מספר חודשים הבנתי שהכל הבל הבלים חוץ מאובדן אישי.
