גם אצלכם זה ככה?

[תאירU4]

גם אצלכם זה ככה?

לפעמים (אבל את זה לא לגלות בבקשה לבעלי המקסים), כשאני יודעת שהילדים מסודרים בבית או אצל חברים או כל דבר כזה אחר, אני לא ממש ממהרת לצאת מהעבודה ומנצלת את הזמן לסיים עוד כמה דברים קטנים ולא דחופים. או שסתם מסתובבת בכל מיני פורומים כאלה שכבר מזמן לא הסתובבית בהם... איזה כיף כשיש ילדים גדולים....

 

[אביבקיץ]

ההיפך, אבל לא פחות מביך

לפעמים, כשאני יודעת שהילדים מסודרים עד הערב, אני ממהרת הביתה כדי ליהנות מזה שהבית רק שלי....

 

[עפרה פלוס 3]

כיוון שכרגע אני בעיקר עובדת מהבית

אני מנצלת את העובדה שהילדים לא בבית כדי להספיק דברים שאני לא מספיקה כשהם בבית ורבים איתי מי יהיה עכשיו על המחשב

 

[shirifd]

התירוץ שלי הוא שאני על שעון

ולא באמת יכולה ללכת מתי שאני רוצה. אז את עשר הדקות האחרונות (למשל הרגע) אני מנצלת במקום לעבודה לשיטוטים באינטרנט.

 

[אירישה]

בעבודה הקודמת דווקא כן מיהרתי הביתה כדי לנצל

לנצל קצת את השקט. עכשיו אני עובדת 4 ימים בשבוע, ומתוך זה יום אחד אני מתחילה ב-13:30 (העבודה הנוכחית שלי 25 דקות ברגל מהבית), כך שיש לי מספיק שעות שקטות לבד בבית, וביום הזה הילדים גם מסודרים אחרה"צ, אז לא צריך להלחץ להכין ארוחת צהרים לפני שאני יוצאת, כך שאני יכולה לפעמים לעשות דברים רק לעצמי. ביתר הימים אני אחראית על הוצאת הילד הצעיר מהבית הספר או להכנסתו (ברוב הפעמים בדרך מ/לעבודה). אבל זה הגיע אחרי שנים ארוכות של ריצות מטורפות. כך שאני חושבת שזה מגיע לי

הבעסה היא שאני לא מצליחה להתרגל לזה ועדיין מרגישה אשמה שיש לי זמן פנוי (שמישהו ינער אותי - התחלתי לגהץ חולצות בית הספר לילדים

), ולא מצליחה ליהנות כמו שצריך.

 

[שירי ל]

מתה להגיע לזה ../images/Emo3.gif

מתה לבוא יום אחד למשרד שלי בנחת לסדר אותו לשנות את איך שהוא מסודר לתייק את הערימה בגודל בית שיושבת לי על השולחן לתלות תמונות לטפל בנחת בכל מה שדורש טיפול אני תמיד מגיעה כמו איזה סופה, מכבה את השריפות הבוערות עונה על מיילים דחופים, נותנת משימות לטיפול ואם יש לי דקה פנויה לפני שאני עפה הביתה תמיד תהיה איזה עובדת שתתפוס אותי לשיחה...