גם אני...

[משרדית]

גם אני...

התייתמתי מאבי לפני כ 3 שבועות הבן אדם חלה בשפעת קלה, וזה הסתבך לברונכיט וכד' קיבל אנטיביוטיקב באישפוז, ואז חטף את החיידק הידוע / או אולי אחר, ולא חזר לעצמו אנחנו בהלם אמנם מבוגר, אבל היה פעיל וכו' מאד קשה. היום בני התגייס לצבא, ולא זכה לפגוש אותו עם מדים. כמובן שגם אימי חסרה לי מאד, היא נפטרה לפני 3.5 שנים מזקנה ובעיות שונות וכל כך מתגעגעים אליה, לאוכל שלה, לחיוך שלה. מאד קשה לי, תמיד הדברים האלו היו אצל אחרים, ואני שמחתי שיש לי עדיין שני הורים פתאום כלום חידלון, אובדן, עצבות, דיבור אליהם כאילו הם קיימים, מחכים לטלפון, לפטפוט, לצחוקים כלום מירי/משרדית

 

[eshkolit32]

ערב טוב, מירי../images/Emo201.gif

אנחנו שמחים שהצטרפת אל הפורום. אני משתתפת בצערך, הנושא מאד טרי אצלך, אני יודעת כמה קשה זה יכול להיות. אני חושבת שהנחמה היחידה שאולי יכולה להיות היא שלא איבדת את הורייך כשהיית צעירה יותר. כלומר, הם זכו לראות אותך מתחתנת, זכו לראות את הנכדים שלהם...זה לא מעט. בכל מקרה זה דבר קשה לאבד הורים, בכל גיל, במיוחד כאשר למרות גילם המבוגר הם עדיין פעילים. אני מקווה שתמצאי בפורום הקשבה ותמיכה, חום והרבה הבנה. אנחנו כאן בשבילך. מקווה שתתחזקי, עד כמה שניתן.

 

[משרדית]

תודה לכם, על תגובתכם...

אכן מאד קשה לי, כאשר חוץ מיתמות זו, גם קרה לי שאיבדתי עובר בסוף ההריון וזה הרי גם מוות בפני עצמו מאד קשה. המקרה קרה לי לפני כ 20 שנה, אבל זה קורע לי את הלב כל פעם מחדש מה לעשות, קשה להתגבר על דברים כאלו תודה לכם שוב על התמיכה בתודה, מירי/משרדית

 

[eshkolit32]

היי משרדית...

החיים כל הזמן מזמנים לנו מבחנים שונים ומשונים... להיות בן אדם זה לא קל. אנחנו צריכים להתמודד עם כל כך הרבה אירועים שמבלגנים אצלנו את הסדר שכל כך טרחנו לעשות בחיים שלנו. נדמה לנו שאנחנו יכולים לקחת את החיים שלנו בידיים ולשלוט בהם אבל לרוב זה פשוט לא נכון. דברים קורים, והרבה מהם לא ניתן למנוע. אני מקווה שמהיום ואילך החיים יחייכו אלייך ויעניקו לך המון רגעים שיאירו אותך...