צר לי לאכזב אותך
הילדים שלנו יקבלו הרבה אומנות טלפולת - ואם לא יקבלו, ימציאו לעצמם. מה כל כך רע באומנות טפלות? זה מזכיר לי סיפור ששמעתי כשלמדתי ספרות ופסיכולוגיה (תענוג צרוף

אישה אחת גדלה את הילד שלה בלי דמיונות: אין מכשפות - כי אין דבר כזה, אין פיות, אין שדים אין אלוהים וכו' לא היה בבית שום דבר אפל או מפחיד. ויום אחד היא נכנסת לחדר שלו ורואה אותו משחק עם - - - השטיח שהיה מפצלת איומה שהילד נלחם בה מלחמת חורמה. אומנה היא צורך יסוד באדם. אין טעם להתכחש לך. ורע יש בכל מקום, גם בבית ספר וגם בהשכלה. ובכלל אני לגמרי נגד לסבול למען הילדים (העתידיים), או הסביבה, או ההורים, או כל מי שהוא לא עצמי. זה שקשה עכשיו זה
א לא דבר רע.
ב לא אומר שאחר כך יהיה קל יותר. וכאילו שלא חסר דברים שעלולים לקרוא שיהפכו את הכל ללא משתלם בעליל. >ספל חמאה מעדיפה פסימיות<