גלילאו - נוע תנוע

[lexigali]

גלילאו - נוע תנוע

המקור באיטלקית הוא !Eppur si muove באנגלית זה "Nonetheless, it still moves". ראיתי גם "Nevertheless, it does move". למה "נוע תנוע"? זה עתיד? אם כך, למה נקבה? זה ציווי? אם כן, מדוע ציווי?

 

[אטיוד5]

למה נקבה?

האדמה - היא נוע תנוע. ומדוע בעתיד? משום שבעבר חשבו שהיא לא נעה, שהיא מרכז היקום. היפוכו של עבר - עתיד. כמובן שהוא ידע שהיא נעה בעבר, נעה בהווה, וגם תנוע בעתיד. אבל ברגע שהוא אמר את זה - הוא דיבר על העתיד. רק דרך אגב - הוא כנראה לא אמר את המילים האלה עצמן האלה מעולם.

 

[חוכא האִטלולי]

למה עתיד?

לדעתי, אין מדובר כאן כלל בעתיד, אלא, כפי שחשה השואלת בצדק שצריך להיות, בהווה (ואפילו למעלה מכך - הסבר בהמשך). וההסבר לסתירה לכאורה הוא, שמי שתרגם את אמירתו (האמיתית או המיתולוגית) של גלילאו נקט בלשון גבוהה, כיאה לחשיבותה של האמירה, והוא השתמש לשם כך בלשון המקרא. ברובד זה של הלשון הצורה מקור+פועל בעתיד אינה מציינת עתיד אלא על-זמן (לפחות בדוגמה שלהלן): הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע: בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו. מתוארת בפסוק זה דרך ההתנהגות הרגילה, השגורה, המתרחשת מעל לזמן (חוצה ממנו), לשון אחר, בכל זמן שהוא: בעבר בהווה ובעתיד. והוא הדין במשמעות הצירוף נוע תנוע: תנועת הארץ היא מעל (מחוץ) לזמן, היא הייתה קיימת בעבר, היא קיימת בהווה והיא תתקיים בעתיד.

 

[lexigali]

מעניין!

תודה. לא ידעתי שיש שימוש כזה לצורת מקור + עתיד. אטיוד - תודה גם לך. איכשהו ההסבר של חוכא נראה לי יותר. שאלתי למה נקבה, כי בעברית המילה "אדמה" פחות משמשת במובן של כדור הארץ, שלא כמו באנגלית (earth).

 

[אטיוד5]

אני תמה ...

דווקא בפסוק אותו הבאת מתואר מצב שבו נושא הזרעים ההולך בתלמים שחרש הולך ובוכה בהווה, אך ישמח בעתיד, עת ישא אלומותיו. יותר מכל, נשמע לאוזני ש "בֹּא-יָבֹא " איננו אלא צורת הדגשה, ולאו דווקא צורה שנוסכת נופך של זמן או אל-זמן או על-זמן. ושים לב לפסוק הקודם לפסוק המדובר - "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו " - שוב - הווה אל עתיד.

 

[אטיוד5]

שתי דוגמאות נוספות

ויקרא יד מח - ואם בא יבא הכהן, וראה והנה לא-פשה הנגע בבית, אחרי, הטח את-הבית--וטהר הכהן את-הבית, כי נרפא הנגע. חבקוק ב ג - כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב; אם יתמהמה, חכה לו כי בא יבא, לא יאחר. שתי הדוגמאות, בבירור בעתיד. ולשון ה"בא-יבא" - לשם הדגשה. כלומר, יבוא, באבוה יבוא.

 

[lexigali]

ואגב,

בין אם מיתוס ובין אם לאו, זה בדיוק העניין - הוא לא אמר את זה בעתיד! בגלל זה הבאתי את המקור באיטלקית.

 

[אטיוד5]

נכון, במקור בהווה, אם כי ...

כמו שציין חוכא, אמירה נטולת זמן למעשה. אמירה של 'כך נוהג עולם', שמן הסתם, כמו באנגלית, ניטֵית בהווה. כלומר, זאת הצורה לומר דברים, ולא שנתכוון בדחילו ורחימו להווה. לעומת זאת לגבי התירגום העברי - אינני משוכנע עדיין ש'נוע תנוע' הוא אכן אמירה נטולת זמן. לפחות לגבי הדוגמא של 'בא-יבֹא' אני די השתכנעתי מכל הדוגמאות שזה בעתיד, וטיבה של הצורה הזאת צורת הדגשה ולא צורה שבאה להעיד על מֵטה-זמן. אבל מי יודע, כבר שמתי לב שאני מרבה לטעות בשעות הקטנות האלה.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

מענין איך זה אצל ברטולד ברכט ../images/Emo20.gif

המחזה "גלילאו גליליי" של ברטולד ברכט משתמש במיתוס כדי לדבר על הקונפליקט בין המדען והממסד הדתי. מעניין אם המשפט הידוע מופיע שם. אגב, למיטב ידיעתי הממסד הכנסייתי היה דווקא סובלני כלפי גליליי (ולפני כן כלפי קופרניקוס) כל עוד עסקו במדע בלבד, ונענד על הרגליים האחוריות רק כאשר גליליי נכנס לטריטוריה שלהם, כלומר ניסה להשתמש בגילוייו כדי לומר אמירה גורפת על זכות הכנסייה לעצב את תמונת העולם של מאמיניה.

 

[דער_רוסישער]

הנה,

המונולוג של גלילאו בביצועו של ו. ויסוצקי (שהיה גם שחקן תיאטרון וקולנוע). ואם בנוסף לכֹּל אתם עוד מבינים רוסית - אז בכלל...

 

[דער_רוסישער]

זה משהו מהנביאים,

"נוע תנוע הארץ כשִכור והתנודדה כמלונה, כי כבד עליה פשעהּ ונפלה. ולא תוסיף קום". מקוֶּה שהצִּטוט מדֻיּק.

 

[אטיוד5]

ובקונטקסט המלא בבירור בזמן עתיד ...

דכליי ,תחפה ךותמ הלועהו ,תחפה לא לופיי ,דחפה לוקמ סנה היהו חי,דכ והיעשי .ץרא ידסומ ושעריו ,וחתפנ םורממ תובורא יכ :חפב .ץרא הטטומתה טומ ,ץרא הררופתה רופ ;ץראה ,העעורתה העור טי,דכ והיעשי ,העשפ ,הילע דבכו ;הנולמכ הדדונתהו ,רוכישכ ץרא עונת עונ כ,דכ והיעשי {ס} .םוק ףיסות אלו ,הלפנו יכלמ לעו ;םורמב ,םורמה אבצ לע הוהי דוקפי ,אוהה םויב ,היהו אכ,דכ והיעשי .המדאה לע ,המדאה​

(מקווה שלא יצא הפוך - השתמשתי ב הקוד-סקוד.)

 

[אטיוד5]

אוף, אז נעשה את זה ...

ככה. ישעיה, פרק כ"ד

 

[lexigali]

כן... שכחתי מהאפשרות של "ארץ".

אכן נקבה.