גלולת זמן : להקת Japan

[turrican]

גלולת זמן : להקת Japan

להקת ג´פאן החלה את דרכה כלהקת גלאם-רוק בינונית ולא מקורית, אך השכילה בתחילת שנות השמונים לעצב לה סגנון ייחודי משלה והפכה לאחת מחלוצות סגנון הגל החדש ולמקור חיקוי ללהקות רבות אחריה. ראשיתה של להקת ג´פאן בידידות בין דייויד באט (לימים דייויד סילביאן) ואנטוני מיכאלידיס (לימים מיק קארן), חברים לכיתה בתיכון ומוסיקאים חובבים. השניים החליטו להקים להקה ולאחר זמן קצר צירפו אליהם את אחיו של סילביאן - סטיב באט. ב-1974 החלה הלהקה להופיע בבתי ספר ובמופעי חלטורה דלי תקציב. השם ג´פאן נקבע על ידי סילביאן דקות אחדות לפני עלייתם למופע הבכורה שלהם, במקור כשם זמני אך בסוף נותר והמשיך ללוות את הלהקה עד פירוקה. בין שיריה הבולטים : Ghosts מהאלבום Tin drum ב-1981

 

[Aladdin Sane newnic]

אני אוהב גלולות

ג´אפאן שווקה בהתחלה כלהקה של יפיופים סטייל דוראן דוראן, והלהיטים הראשונים הלכו בדרך זו: Quiet Life ו- gentlemen take polaroid. אבל לאט לאט התחילו לחדור השפעות אוריינטאליות מחד, ושירים אפלוליים וליליים מאידך (ghosts, night porter - שניהם מופלאים. בסוף של night porter ממש אפשר לדמיין את דיוויד סילביאן רוקד ואלס עם רוח רפאים יפהפיה בטירה עתיקה ונטושה, פרט לאור הנברשת שמאיר במעומעם את חדר הריקודים. החדר מלא במראות, אבל הרוח של הבחורה לא משתקפת בהן - רק דיוויד מסתובב ורוקד עם עצמו). לאחר הפירוק מיק קארן ופיטר מרפי (פליט באוהאוס) הקימו הרכב כושל בשם daly´s car (שם ההרכב הוא הדבר הכי טוב בו). דיוויד סילביאן לעומת זאת פתח בקרירת סולו מרשימה אומנותית, אך לא מסחרית. המוסיקה שלו הפכה להיות יותר ויותר מופנמת ונסיונית. אהובים עלי במיוחד שני אלבומי הסולו הראשונים שלו: brilliant trees (עם red guitar המופלא) ו secrets of the behive. מומלץ גם האוסף הכפול שיצא לפני כשנתיים (כולל גם מספר שירים מתקופת ג´אפאן שהוקלטו מחדש) - שלמרבית הפלא נשמע כאלבום שלם ולא כאוסף שירים. ואסור לשכוח את forbidden colours המופלא, ששר סילביאן (הלחין ריוג´י סאקאמוטו) מתוך פסקול הסרט המרגש "חג מולד שמח מר לורנס" של נאגיסה אושימה (עם דיוויד בואי, טום קונטי וסאקאמוטו עצמו). סילביאן, שבתחילה נשמע כמו חקיין של בריאן פרי, התפתח כזמר באופן מרשים למגיש שירים אינטימי ומרגש. מלאך עם לב שבור.