גלובליזציה, מוסלמים וישראל
לדעתי שמתי לב כי העולם המוסלמי הערבי בעיקרו ( ולא המוסלמים מאירופה או ארה"ב) בעל תפיסת עולם גלובלית מובנית בדת. כלומר, מיום הקמת הדת המוסלמית בקרב הערבים מרגע החלטתו של מייסדה ליישם חוקים של תפילה, הקרבת קורבנות ומתן צדקה כחוקי דת, הערבים שנהיו מוסלמים קיבלו תפיסה של תרבות "כלל עולמית", כלומר הם הרגישו עצמם כאזרחי תרבות גלובלית אחידה בלב אחד ובמוח אחד, הסיבה לכך היא לדעתי "קוטביות" של תפיסת המציאות, לכל דת יש קוטביות של תפיסת מציאות: הקוטביות של הדת היהודית: זכר ( האל ) מול נקבה ( השכינה ). הקוטביות של הדת הנוצרית: מלאכים ( משרתי האל ) מול השטן ( המורדים באל ). הקוטביות של הדת המוסלמית: גדול ( קרי: גלובלי="האל הוא גדול" ) מול קטן (קרי: "עובדי אליל קטן כמו "הכסף" "). הגלובליזציה העולמית בה אנחנו נהיים חלק מתאגידים גלובליים ואורך החיים שלנו הוא תוצר של מותגים גלובליים בעולם בו החוקים והאזרחות נהיים גלובליים, תפיסת העולם של הקוטביות האיסלמית מקבלת "אחיזה במציאות החומרית", כלומר המוסלמים מרגישים באופן מוחשי "הגשמה פיזית וחיבור מעשי" של תפיסת העולם שלהם כלומר הקוטביות שלהם בעולם הכלכלי/חוקתי הגלובלי של ימינו. התוצאה של "חיבור עם החומר" הוא חוסר סובלנות לכל מה שלא גלובלי וגדול ואחיד, כלומר הקוטביות של תפיסת מציאות נפרדת כגון "שבט" נפרד מהגלובליות נתפסת כמשהו רע ומזיק. לפיכך, בעידן הגלובלי שלנו אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתפיסת הגלובלית אולם יחד עם זאת לא לאבד את הקוטביות הטבעית שלנו ( היהודית ) כתרבות נפרדת ומבודלת משאר העולם, וזאת על ידי תרבות דו-מימדית: תרבות של אזרחי העולם הגלובלי עם תפיסת מציאות בקוטביות של "גדול ואחיד" מול "נפרד וקטן", יחד עם הקוטביות של זכר מול נקבה ( המייצרת תפיסת עולם שבטית נפרדת ) העתיד הקרוב שלנו כתרבות גלובלית מאתגר אותנו מול תרבויות שאינן סובלניות לקוטביות "אנטי-גלובלית" כלומר אנחנו צריכים לדעת איך לחיות עם שני תרבויות הפוכות ומנוגדות זו לזו ללא מלחמות או חרם כלכלי. יום טוב, סיריוס1
לדעתי שמתי לב כי העולם המוסלמי הערבי בעיקרו ( ולא המוסלמים מאירופה או ארה"ב) בעל תפיסת עולם גלובלית מובנית בדת. כלומר, מיום הקמת הדת המוסלמית בקרב הערבים מרגע החלטתו של מייסדה ליישם חוקים של תפילה, הקרבת קורבנות ומתן צדקה כחוקי דת, הערבים שנהיו מוסלמים קיבלו תפיסה של תרבות "כלל עולמית", כלומר הם הרגישו עצמם כאזרחי תרבות גלובלית אחידה בלב אחד ובמוח אחד, הסיבה לכך היא לדעתי "קוטביות" של תפיסת המציאות, לכל דת יש קוטביות של תפיסת מציאות: הקוטביות של הדת היהודית: זכר ( האל ) מול נקבה ( השכינה ). הקוטביות של הדת הנוצרית: מלאכים ( משרתי האל ) מול השטן ( המורדים באל ). הקוטביות של הדת המוסלמית: גדול ( קרי: גלובלי="האל הוא גדול" ) מול קטן (קרי: "עובדי אליל קטן כמו "הכסף" "). הגלובליזציה העולמית בה אנחנו נהיים חלק מתאגידים גלובליים ואורך החיים שלנו הוא תוצר של מותגים גלובליים בעולם בו החוקים והאזרחות נהיים גלובליים, תפיסת העולם של הקוטביות האיסלמית מקבלת "אחיזה במציאות החומרית", כלומר המוסלמים מרגישים באופן מוחשי "הגשמה פיזית וחיבור מעשי" של תפיסת העולם שלהם כלומר הקוטביות שלהם בעולם הכלכלי/חוקתי הגלובלי של ימינו. התוצאה של "חיבור עם החומר" הוא חוסר סובלנות לכל מה שלא גלובלי וגדול ואחיד, כלומר הקוטביות של תפיסת מציאות נפרדת כגון "שבט" נפרד מהגלובליות נתפסת כמשהו רע ומזיק. לפיכך, בעידן הגלובלי שלנו אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתפיסת הגלובלית אולם יחד עם זאת לא לאבד את הקוטביות הטבעית שלנו ( היהודית ) כתרבות נפרדת ומבודלת משאר העולם, וזאת על ידי תרבות דו-מימדית: תרבות של אזרחי העולם הגלובלי עם תפיסת מציאות בקוטביות של "גדול ואחיד" מול "נפרד וקטן", יחד עם הקוטביות של זכר מול נקבה ( המייצרת תפיסת עולם שבטית נפרדת ) העתיד הקרוב שלנו כתרבות גלובלית מאתגר אותנו מול תרבויות שאינן סובלניות לקוטביות "אנטי-גלובלית" כלומר אנחנו צריכים לדעת איך לחיות עם שני תרבויות הפוכות ומנוגדות זו לזו ללא מלחמות או חרם כלכלי. יום טוב, סיריוס1