גישושים

גישושים

הוא צד אותה בעיניו.
היה לו קשה להוריד את עיניו ממנה. מצד אחד, הוא לא רצה לבהות. מצד שני, הוא רצה לבהות, להפשיט אותה בעיניו, להנות מהקימורים שלה, לבלוע אותה, לטרוף אותה בעיניו. למה רק בעיניו?
היא הרימה אליו מבט מבויש, כנראה קלטה את מבטו.
הוא הישיר אליה מבט.
היא סובבה את הראש, חזרה לדבר עם האנשים שישבו לידה. אבל עכשיו היא הייתה מודעת לחלוטין למבט החוקר שלו ולעיניים שלו שמשוטטות על גופה. זה גרם לה למבוכה, אך גם להתרגשות מסויימת.


הוא היה גבר נאה.
אך מעבר למראהו החיצוני המצודד, הייתה בו גם סמכותיות שהיא אהבה. הוא היה אחד מאותם אנשים שגם מבלי שיוגדרו כאחראיים על תחום מסויים, במהרה היו הופכים כאלה. לא בגלל כוחניות או מרפקנות, אלא כי היה בו משהו שגורם לאנשים ללכת אחריו ולסמוך עליו.


בהמשך הערב הם שוחחו מעט. ענייני עבודה, כמובן. המשימה הזאת, הפרויקט ההוא... גם באירוע שהוגדר כחברתי, הכי קל היה להם להחליק לנושאים המשותפים של העבודה.
היא רצתה, בתוך תוכה, שהוא ייקח את הדברים הלאה. לא היה לה אומץ להיות הראשונה לחצות את הגבול של העמיתים לעבודה.
החיוך שלה הסגיר אותה.


הוא אהב לשמוע אותה מדברת.
עוד יותר הוא אהב לשמוע אותה צוחקת.
הוא רצה לשמוע אותה גונחת. ומבקשת עוד.


החיוך שלה אותת לו שהקרקע מוכנה.
 

giligil55

Member
מקסים ביותר ...אהבתי


והחיוך...כן החיוך...הוא הכובש...
 
למעלה