גישור בעסקים

גישור בעסקים

עד אשר החליטו הצדדים על גישור - פרצה ביניהם מחלוקת נוספת - מי יהיה המגשר. מצ"ב הידיעה לבייב מול מאן.
 

שילה1

New member
ממש"צרות של עשירים"....

המחלוקת אינה על גישור,אלא על הרב שיבצע הגישור,על פי הזרם אליו משתייך. חבל שהצדדים לא השכילו לבחור במגשר נטרלי לחלוטין,ואולי בעל ידע בנושא המחלוקת.
 
יש פה בלבול מושגים

בית הדין הרבני ולא משנה איפה הוא לא עושה גישורים אלא בוררות. גישור אפשר לעשות לפני שמגיעים לבית הדין. ברגע שהוחלט לפנות לבית הדין מחוייבים להגיע למצב של הכרעה והדיינים לא יכולים להתחמק מזה בפשרות כאלו ואחרות. המצב הזה נקרא: "יקוב הדין את ההר". ולכן, מדובר כאן בבוררות תורנית. ובאשר לניטראליות, הם הכי ניטראלים. באשר למקצועיות, להגיע למעמד של דיין לוקח שנים(!) של לימודים ומבחנים קשים מאד. אז עם כל הכבוד להיותנו מגשרים (בערך 200 שעות לימוד) לפחות נבין מה זה דיין. ובאשר למחלוקת מי יהיה הדיין, זכותם של הצדדים לבחור להם את המתאים להם לדעתם.
 

שילה1

New member
גדי-למיטב ידיעתי נאסר על בית הדין הרבני לבצע

גישורים ובוררויות,והיה בנושא שיח ציבורי. ואם בית הדין הרבני מבצע בוררויות-זה מאוד מוזר לי. סבורה כי כוונתך לבית דין של העדה החרדית,שבינו לבין בית הדין הרבני-אין כל קשר,ואליו פונים חרדים,ואכן-פסיקתו מחייבת אותם,אלא שללא בסיס חוקי של ממש. בבית הדין של העדה החרדית יושבים רבנים,בעלי השכלה תורנית המתאימה למגזר הפונה אליהם. ביחס לדייני בית הדין הרבני-צר לי,חולקת עליך,אלא ש..."איש באמונתו יחיה",כנאמר..
 
נאסר על בתי הדין של המדינה

יש היום בתי דין לממונות פרטיים שנעשים מקובלים. ובאשר לדיינים, ההשכלה אינה מגזרית (רק לחרדים) ויותר אנשים מכל הזרמים פונים היום אליהם תוך שהם חותמים על הסכמה לבוררות. זה עדיין לא סותר הערכה להשקעתם בלימוד הדיינות ובידע הקיים אצלם. אבל כפי שאמרת אדם באמונתו...
 

שילה1

New member
כעת הבהרת היטב,ואני מניחה כי אתה מתכון

לבתי הדין הרחרדים,שאינם נכלים על מוסדות המדינה הרשמים.קרי:לא בתי דין רבניים,הנחשבים למוסד משפטי של המדינה. לי לאידוע שפונים לרבנם לשם בוררות אנשים מכל המגזרים,ותודה על המידע.
 

חגי סרי

New member
כמה ולמה פונים לבי"ד ואיך זה קשור למאה שעברה

לאור ההסכמה הגורפת שנרשמה כאן סביב עיקרון ה"איש באמונתו יחיה" תרשו לי לקלקל את ה"חגיגה". בתי הדין הרבניים הפרטיים האלה שאינם שייכים למדינה עוסקים בתחומים של דיני ממונות בעיקר. בתי דין אלה עולים ופורחים ומגיעים אליהם דתיים לאומיים חרדים ואפילו מסורתיים. בבתי הדין הללו פוסקים על פי המשפט העברי בדיוק כמו בתי הדין הרבניים מטעם המדינה רק ששם הדבר נעשה בהסכמה של שני הצדדים ובעברית פשוטה- בוררות. הסבה שהרבה אנשים הולכים לבתי הדין הללו היא בעצם 2 סבות. 1. ההליך מהיר וללא עינוי הדין המקובל והמוכר בבתי המשפט בערכאות הנמוכות ובלי האגרות הגבוהות. 2. יש לא מעט אנשים שחשוב להם להשפט על פי המשפט העברי לגבי הזלזול בדיינים שנפוץ במדינת ישראל אומר בקיצור- זה לא שייך לאדם באמונתו יחיה אלא לעובדות מובהקות שאין בעיה להוכיחן. מי שחושב שלהיות דיין זה לגדל זקן ולמלמל משפטים סתומים ביידיש תוך ניגוב הקפוטה משאריות מרק , איננו יודע על מה הוא מדבר נקודה ואין כאן ענין של אמונה. מספיק טלפון אחד לברר. דיינות פירושה הרבה מאד שנות לימוד והיקף חומר אדיר - כמעט בלתי נתפס במושגים הסטודנטיאליים של ימינו.(ואני מתכוון לתארים מתקדמים ולא תואר ראשון) . והתעדכנות אינסופית .(הידע הנדרש הוא לא פחות משופט ובמקרים רבים גם הרבה יותר- תלוי כמובן באיזו ערכאה מדובר) מאידך מי שחושב ששופטי בית משפט עליון הם גאוני עולם ואדירי דעת שפסקי הדין שלהם ניתנו בהר סיני , הגיונם רם ונישא ויושרם מופת לעולם כולו- גם הוא איננו יודע על מה הוא מדבר. זה הכל ענין של תדמיות . לשופטים אזרחיים יש יחסי ציבור מעולים ולדיינים יש יחסי ציבור שלא אחטא לאמת אם אגדיר אותם כיחצנו"ת שבסיסה בעיתון אירופאי מוכר משנות ה-30 במאה הקודמת ושראשי התיבות שלו הם ד"ש.והאמת היא שיש לא מעט פעמים שגם הם עצמם אשמים במצב. אינני אומר שאין דיינים שרמתם נמוכה ואינני אומר שאין שופטים שרמתם גבוהה- יש כאלה ויש כאלה. כסטודנט למשפטים שקורא מדי יום פסקי דין ושומע הרצאות מפי עו"ד בפרקטיקה ומפי מלומדים - אני נחשף לעובדה שהדהימה גם אותי שישנם שופטים רבים שכלל אינם בקיאים בחומר, ישנם שופטים שמפירים את החוק ברגל גסה ואני אחזור על זה שוב- "שופטים שמפירים חוק ברגל גסה" וישנם שופטים שהמתדיינים בפניהם נדמים בעיניהם כחגבים והם משפילים אותם. אין זה אומר שרמת השפיטה בישראל נמוכה ומזעזעת והשכלתם אפסית גם אם מאד מפתה לומר זאת. מאד מאד מפתה. בהחלט יש דיינים שמהווים בושה למקצוע ויחסם למתדיינים הוא מחפיר ובהחלט יש דיינים שמבזים את דת ישראל- אבל בזה הם אשמים לא מקצוע הדיינות ולא התכנים הנלמדים בו. לבוא ולומר איש באמונתו יחיה זה בדיוק כמו שאגיד שפרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת הארווארד שאנס ורצח את בתו קשור לעובדה ששיטת המשפט האמריקנית היא..... נו איך להגיד..... "איש באמונתו יחיה".
 

שילה1

New member
חגי-כווני היתה שמי שחפץ בכףך ומתאים לו-יפנה

לבית דין פרטי שכזה,ומי שלא-לא. ואגב-תודה על השוואה.ממש רלונטית לנושא,בלשון סגי נהור,כמובן זה הכל.ברור לי מהיכן נובעת "ההתקפה",ולעניות דעתי-טוב ותודה שהסברת,אך ההתקפה מיותרת. ובנוסף-לטעמי ,אם מדובר בבוררות לשמה,הרי שאין לקרוא להם בתי דין רבנים,אלא "מוסד רבני לבוררות "או משהו דומה. השימוש במושג "בית דין" יוצר אסוציאציה של שיוך למוסדות המדינה,ולא היא.ובכך יש משום הטעיית הציבור ,שרובו ככולו שאינו מכיר בתי דין אלו,ואנימדברת על ציבור חילוני מובהק. ביחס לדיינים ושופטים-הרי שבכל מקום ,מגזר ומוסד-קיימים כאלו וכאלו.ולצערי כי רב,נתקלתי אישית בדיינים מן הסוג שציינת,ולא רק אני,וחבל שכך.(ורק תחשוב מאיזו עיר אני,ומה קרה כאן בבית הדין הרבני,פרשייה שטרם הסתיימה,וגרמה וגורמת סבל רב לאנשים רבים,שלא בצדק.) ולצערך ולשמחתי-לא קללקלת כל חגיגה. אכן-"איש באמונו יחיה"-ובכך הבעתי את דעתי הפרטית לחלוטין על בתי דין אלו.מקווה שכסטודנט למשפטים,אתה מכיר ומוקיר את עיקרון חופש הביטוי,התופס ללא ספק גם ברחבי הנט.
 
חגי-אני מסכים איתך

מה שכתבת זה גם מה שאני כתבתי 2 הודעות קודם בשירשור אבל למדתי להמשיך הלאה כי אחרת חבל על הזמן. ודי לחכימא...
 
למעלה