גישה כלפי הספר

עדיא

New member
גישה כלפי הספר

אמנם הפורום הזה מוכר לי זה זמן רב, אך לא כל כך התערבתי בשיחות. בתחילה, אני מודה, קצת עיצבן אותי שקבוצה (לא רעה בכלל) של אנשים מדסקסים על הספר ואני בעצם מחוץ לתמונה. למה התכוונתי? קראתי אתמול, במקרה, ראיון של הסופרת באתר של סקולסטיק, והיא אמרה שאחת מהמחמאות הגדולות שהיא קיבלה היתה מילדה בת 12 שהמתינה בתור ארוך לקבל את חתימת הסופרת על הספר, וכשסוף כל סוף היא הגיעה אליה, היא אמרה לה שהיא לא רצתה שיגיעו כל כך הרבה אנשים כי זה הספר שלה. והסופרת אמרה שכך בדיוק היא הרגישה כלפי ספרים שהיא אהבה. לא זכור לי ספר נוסף שהרגשתי כל כלפיו. מוזר. לא?
 

יפעת28

New member
מסכימה

עדיין לא פיצחתי את הסיבה המדוייקת מדוע ספרי הארי פוטר מעוררים בי רגשות כל כך עזים ומדוע חלק מסויים מהמוח שלי כל הזמן חושב עליו. מאד מצא חן בעיני לקרוא בתעתיק הצ`אט את הקטע שציינת, כי זה ממש ככה. מצד אחד - היי, זה הספר שלי! מצד שני - כמה טוב שיש עוד שמבינים על מה אני מדברת, ואני יכולה להחליף עמם דעות, מחשבות, תהיות ושאר ירקות וגם לעלות על נקודות שאני עצמי פיספסתי בקריאה (לא האמנתי שיש כאלו), מה שנקרא ``הפרייה הדדית``. זה היופי בפורום, ובכלל באינטרנט. נראה לך שהארי פוטר היה כל כך מצליח לולא האינטרנט? (עוד הוכחה, אגב, ששני המדיומים מתקיימים זה בצד זה ועוזרים זה לזה...)
 

js42

New member
דוקא לי היה

ספר כזה. אולי אפילו שניים. העיקרי - ``מר אל, כאן אנה``. קיבלתי אותו פעם ליום הולדת, וכמעט הופתעתי לגלות שהוא זמין לכולם בחנויות. ספר נוסף, אבל פחות - אילן גדל בברוקלין. גם הוא ספר, שהיתה לי תחושה שאיש מלבדי לא קרא, ואז גיליתי שהוא דוקא פופולארי למדי. אותו רעיון, של ``הספר שלך`` עומד מאחורי הסיפור שאיננו נגמר.
 
למעלה