גירושין...

[coffee4]

גירושין...

אנחנו ביחד 9 שנים מתוכם 7 נשואים ויש לנו ילד מקסים בן שנתיים. כבר ממהתחלה היינו בטוחים שזה גורל משותף - הקשר היה מדהים וההתאמה- כמו יד לכפפה. טיילנו , עשינו המון ביחד ונחשבנו כזוג מאוד מיוחד ומושא להערצה ולקנאה. הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו. בדבר אחד היינו שונים- אני רוצה ילדים ומשפחה. הוא פחות. מה שמעניין אותו- טיולים אתגריים כגון אפריקה, דרום אמריקה , צלילות באינדונזיה, להקים להקה. אני יותר סולידית. חול מערבי מקסימום (גם אוסטרליה זה בסדר) . בסופו של דבר בהחלטה משותפת לאחר 5 שנות נשואין נולד בנינו. בעלי עבר חבלי לידה קשים. לא נקשר לילד , לא אהב אותו והרגיש מצוקה . לאט לאט הדברים השתנו והוא ממש קשור ואוהב אותו וזה די הדדי. המשך חלום- אני עוד ילדים הוא- יותר טיולים , ריגושים הופעות.וגם חסר לו פרפרים בבטן. רוצה להתאהב בסערה , רוצה לחיות את החיים עד תום בלי חיתולים ומשפחה. הוא נמצא בטיפול ששם המטפל הביע דעה חד משמעית שהוא צריך לעזוב אותי גם ע"י מניפולציות , קורא לו "מר פשרני" , צרף אותו לסדנה טיפולית ששם כולם משכנעים אותו לעזוב. אותו מטפל מתנגד שניגש לטיפול זוגי ולכן הוא הסתיים לאחר 2 פגישות בלבד. העניין הוא שהוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד ולא יכול לעזוב אותי אבל מרגיש חנוק ולא יודע מה לעשות. באותו משפט הוא עוזב את הבית ונוסע איתי לסופשבוע בפראג ואני לא מסוגלת לחיות עם הנדנדת הזאת. הוא עדיין מתלבט וטוען שהוא עוד לא עזב . רוצה לציין שבמסגרת הנישואין הוא קבל המון חופש והשתדלתי ל להגביל אותו . הוא טוען שזה לא אישי , הוא פשוט לא בשל למשפחה ורוצה לטעום את העולם. אני אוהבת אותו ולא הייתי עוזבת אבל לא רוצה לחיות איתו במצב כזה ומעדיפה שיעזוב. טוב, מה הלאה? איך מתחילים , איך קמים? לאחר בכי של 24 כמעט רצופות.

 

[adam33]

ראשית קומי

אזרי אומץ ואת כל השברים של הרגשות שנתנפצו עם כל יום שאת בלבטים תרימי את הראש יש לך ילד מקסים ובעצם אם אני רואה את זה יש לך בעצם שני ילדים האחד ילד בן שנתיים בוגר והשני מבוגר שהוא ילד כשבע שנים מתוכן שנתיים שהדבר מורגש בפועל אבל לא היתי מציע לך להתיאש ... יש אנשים שמפנימים שהם נשואים עם החתונה ויש עם הולדת בנם..יש כאלה שעוברים משברים וזה קורה להם לא היתי מרים ידיים כי הוא כבר הפנים את הולדת בנכם ואט ואט משתנה לעומתו .. היתי יותר מטיל עליו אחריות..נותן לו את ההרגשה שהוא שותף..שולח אותו לרופא עם הילד..מתיעץ איתו גם בתרופות או בהתקדמות של הילד לא משחרר אותו ואומר לאדם הזה אין תקנה כי לפי דעתי יש אמנם דבר לא טוב במבוגר שהוא ילד אבל יש גם דבר טוב וזה שהוא פוחד לשנות מסגרת או להשאר לבד ובכך תנצלי זאת..ברגע שתתני לו יותר אחריות ברגע שתשתפי אותו בחיי היום יום.. אוליי יהיה סיכוי שהוא גם ירגיש מחויבות ויתנהג בהתאם.. יש אנשים שמחפשים את הריגושים אבל באיזשהו מקום הם לא ירגישו שלמים לבד כי הם צריכים את הגושפנקה לעשות זאת עם הבת זוג.. אז לנסות תמיד אפשר ולבסוף..תגשרי על הפערים בניך לבינו במצב שבו גם הוא ירגיש מרוצה וגם את..דבר זה נוצר כאשר כל צד מכיר בצרכים של השני ומוכן לותר ובאותו זמן להגשים את רצונו.. בהצלחה

 

[איש המערות]

קל להאשים את המטפל

אינני יודע מה קורה בחדרי חדריו של המטפל הספציפי עליו את מדברת אבל אינני חושב שהמטפל מסית את בעלך נגדך. אני מניח שהוא מאפשר לו לבטא בחופשיות את מה שאיתך יותר קשה לו לבטא - ועדיין הוא מבטא - את רצונו לחיות חיים סוערים ופראיים (אינני מתכוון לחיים "פרועים" אלא לחיים חפשיים ולא "מבוייתים"). בהחלט ייתכן שבעלך הוא טיפוס הרפתקן מטבעו, יש הטוענים שהנטיה להרפתקנות (כמו גם תכונות אופי אחרות ואפילו מחלות נפש) הינה בכלל גנטית. בעלך מתנהג לאורך השנים בצורה זו וממשיך לרצות את הסערה והריגוש כל הזמן. אני מניח שההרפתקנות שלו היא זו שמשכה אותך אליו כי למרות שאת מתונה בהרבה עדיין היו לך איתו חוויות רבות, חוויות שעבורו הינן מינוריות. אני מאמין למה שהוא אומר, שהוא לא בשל למשפחה וכאן הקונפליקט הגדול - הברירה שלו בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא "צריך". אני מניח שזה מה ששוקף לו אצל המטפל ובסדנה שעבר, והוא נוטה להחליט וללכת אחר שאיפות ליבו. יהיו מי שיכנו זאת "אגואיזם" אבל זו בחירתו, לפחות ככל הנראה כעת וכל עוד לא בחר אחרת. אני רוצה לשאול אותך שאלה היפותטית חריפה במקצת, כדי להראות לך זווית אחרת. מה היית עושה אם בעלך, במסגרת הרפתקאותיו או אולי סתם ברחוב, היה נפגע בתאונה ואת היית נשארת לבדך לצמיתות כתוצאה מכוח עליון שכזה? אני מניח שעם כל הכאב המלוה אירוע שכזה ועם כל התדהמה מקרות הבלתי צפוי, היית מתעשתת וחוזרת לחיות חיים מלאים. על פי מה שכתבת בהודעתך, אני מניח שעל אף הידיעה שבהרפתקנות קיים סיכון שכזה לא היית מונעת אותו מלעסוק בעיסוקיו המרגשים (הקונפליקט הינו כנראה רק על חלוקת המשאבים בין ההרפתקנות ל"ביתיות"). כאמור, מדובר באירוע היפותטי אבל בעל סבירות אמיתית. כעת את מתמודדת עם שאלה אחרת - האם לבחור ולאפשר לעצמך להיפרד ממנו מבלי שיהיה מעורב בכך כח עליון. בעלך מתנדנד בין רצונו לחיות על פי דרכו הפנימית לבין רצונו שלא לפגוע בך ולפרק את משפחתו וייתכן שהוא מחכה שאת תחליטי בשבילו. למעשה נתת את התשובה: "אני אוהבת אותו ולא הייתי עוזבת אבל לא רוצה לחיות איתו במצב כזה ומעדיפה שיעזוב". אני מניח שאת נמצאת כעת לאחר בכי של 24 שעות בגלל שאת מעכלת ומתאבלת על כך שאין לך דרך אחרת לגשר על הפער ביניכם וכי את מוכנה לשלם מחיר בפרידה מאשר מחיר של נישואין מתוסכלים לאורך זמן של שניכם - בייחוד שלך. אני לא רוצה להשלות אותך שמא ניתן לפעול כך או אחרת במסגרת ייעוץ זוגי כדי ליצור זוגיות בה לא יהיה ביניכם קונפליקט זה (אולי ניתן אבל השאלה באיזה מחיר ואיזה קונפליקט יחליף את זה הקיים). בסופו של דבר הקונפליקט ביניכם נובע מפער ולא מאבדן האהבה ואולי דווקא שחרורכם זה מזו יפתור אותו מבלי ליצור משקעי מרירות, שאחרת אולי יצטברו ויתפרצו בעתיד בצורה כואבת יותר. אני מאחל לך שתמשיכי להיות חזקה ואוהבת, כדי לתת לעצמך את החיים שאת רוצה מבלי לגזול מאחר את אלו שהוא רוצה. בהצלחה

 

[seeyou]

איך קמים?../images/Emo11.gif-לא קל

אבל תחשבי שיש מצבים שהאדם חולה ללא סיכוי לריפוי. אז מה הוא מחליט לעבור ניתוח עם סיכוי לחיים אחרים טובים יותר או לא לעבור את הניתוח ולהמתין למלאך... עם בעלך במצב כול כך חמור אני חושב שאין מנוס מלהיפרד כדי להציל את החיים שלך,לפחות.

 

[מיקי בת המקורית]

coffee4 ../images/Emo140.gif

שחררי עצמך ממנו, עם כל הכאב, והאהבה שיש לך אליו, תשתחררי ממנו... תעשי את החיים שלך, תבני לך חיים חדשים עם הילד המקסים שלך והוא יחזור להרפתקאות שלו ויתכן שיום אחד יתבגר ויבין את מה שהפסיד וירצה לחזור.. אולי את עוד תרצי לקבל אותו חזרה או או אולי כבר יהיו לך חיים אחרים, מי יודע? בהצלחה

 

[מיקי בת המקורית]

פרח חודש מאי

היא פורחת בחודש מאי לכן נקראת פרח מאי (FLOR DE MAYO) הפרח היפה הזה, המיוחד, כבר כתבתי עליו כל כך הרבה עכשיו מצאתי שיר לכבודו, חבל שהמילים בנפרד והמנגינה בנפרד אולי עוד אמצע את השיר כולו, אני עדיין בחיפושים אחרי אתר עם שירים בספרדית, גייסתי מספר חברים שיעזרו לי לאתר אך עם יש מישהו שמכיר ויודע, אנא שלח לי במסר את הכתובת.

 

[מיקי בת המקורית]

פרח חודש מאי

היא פורחת בחודש מאי לכן נקראת פרח מאי (Flor de Mayo) הפרח היפה הזה, המיוחד, כבר כתבתי עליו כל כך הרבה עכשיו מצאתי שיר לכבודו, חבל שהמילים בנפרד והמנגינה בנפרד אולי עוד אמצע את השיר כולו, אני עדיין בחיפושים אחרי אתר עם שירים בספרדית, גייסתי מספר חברים שיעזרו לי לאתר עם יש מישהו שמכיר ויודע, אנא שלח לי במסר את הכתובת. Flor de Mayo Mañana que vas llegando rayito de sol que siento llévame por la sabana llévame sabana adentro mañana que vas llegando rayito de sol que siento Flor de mayo, flor de mayo, flor de mayo no eres tan brava como mariposa flor de mayo, flor de mayo Agüita de hojitas verdes perlitas madrugadoras decidme adiós que voy lejos cantando al morir la aurora agüita de hojitas verdes perlitas madrugadoras Cabalgando en mi rucio paraulato brota mi copla y responde el llano mariposa, flor de mayo Fantasma de sombra y luna espantos y aparecidos (Bis) el gallo de mi totumo ahuyenta con su cantío fantasma de sombra y luna espantos y aparecidos Azabache, pintaita, blanca espuma canta la lluvia, se acabo el verano blanca espuma, flor de mayo

 

[הרה48]

מגיע לו את החופש שלו

אם את באמת אוהבת אותו? תני לו את החופש שלו. רק משם הוא יוכל לחזור אלייך ולהיות באמת איתך, רק אחרי שניסה את החופש שהוא כל כך זקוק לו, הוא עצמו ידע אם זה מה שהוא רוצה. אין מנוס אחרי שניסיתם גם יעוץ... אני במקומך, הייתי "נפרדת" ממנו כחברה טובה. לתחושתי ( אני מזדהה עם הרצון שלו, אני בהליכים...) כמה שתלחצי, כך תרחיקי אותו ממך. בהצלחה.

 

[המשכינה שלום]

ההחלטה שלך בלבד

חברה יקרה!! ברצוני לומר לך כמה דברים שאולי ינחו אותך בבעייתך: א. אין לנו שום סמכות לשנות את בן זוגנו. אנו יכולות להחליט לחיות אתו תוך השלמה עם המצב, או לעזוב אותו. אך ההחלטה היא בהחלט שלך! אנחנו יכולים לייעץ, לומר מה אנחנו היינו עושים במקרה ונתקלנו באותה מציאות אך לא יותר. ב. אם את שואלת אותי מה קורה ביניכם, אוכל רק לומר: פגשת אדם שריגש אותך ביצר ההרפתקנות שלו אך במשך הזמן שבעת מזה ועכשיו את רוצה להתיישב. אך הוא לא יכול להשתנות ולכן את זו שצריכה לקחת יוזמה לפי מה שמתאים לך. ג. יתכן שהוא לא כל כך בשל לחיי משפחה אך לי נראה שיצר ההרפתקנות גובר עליו ואינו יכול לראות את היפה שבחיי משפחה. לכן, אם עד היום קשה לו להשתנות, תוכלי רק לשאול אותו האם הוא מוכן לבוא לקראתך,ולא - החליטי את מה שמתאים לך וקחי יוזמה. בכל מה שתחליטי אני מאחלת לך הצלחה, רק זכרי: עלייך להיות שלמה עם החלטתך בכל דרך שתבחרי.

 

[s h o o s h a]

ניגודים

הניגודים שביניכם הם אלו שכל כך קרבו ביניכם, יצרו קשר נפלא, עמוק ואמיתי שליווה אתכם בשנים בהן אתם יחד, שהאפיל על כל הפערים שביניכם. הניגודים שביניכם הם אלו אשר עם הזמן הלכו והעמיקו פערים שהיו ביניכם כל הזמן אבל העדפתם לא לראות, אולי "לדחות את הקץ" ואולי אפילו לקוות שבבוא היום הניגודים והפערים האלו יעלמו או יטשטשו דיים כדי שתוכלו ליצור בבן הזוג את השינוי הרצוי. והיום הזה הגיע. את רוצה את הביתיות והמשפחה, אולי כי "שבעת" מהרפתקאות בן זוגך רוצה עוד. הוא רק "טעם" והטעם נשא ונושא חן בעיניו והוא רוצה עוד.כי את הרעב שלו ל"חיים" (כהגדרתו) אין להשביע. לא כרגע. והוא ניסה, הקים משפחה, ילד אהבה, אשה אהובה. אלא שה"מחיר" אותו הוא מרגיש שהוא נדרש לשלם הוא גבוה מידי. גם המחיר שאת נדרשת לשלם הוא גבוה מידי. הניגודים והפערים גברו על כל השאר. ואני לא מחדשת לך דבר. אני רק מתרגמת בלשוני את שאני מבינה מתוך דברייך. ואני לא אומרת לך מה לעשות, כי אסור לי. כי מה שאני הייתי עושה במצבך אינו בהכרח מה שמתאים לך. כי את אדם בזכות עצמו. ואת רואה דברים באופן ברור ובהיר. את מודעת לכל היתרונות ולכל החסרונות שיש בלהישאר נשואה לאדם שאת כה אוהבת. ואת ההחלטה באם להישאר או ללכת עליך לקבל בעצמך. ואת קבלת ההחלטה עליך לקבל מתוך השלמה ושלימות ואמונה בעצמך. ועושה רושם שאת יודעת מה הדבר הנכון לך לעשות. לא קל, לא פשוט, אבל אפשרי. ותוך כדי כתיבת שורות אלו אני מזמזמת את הפזמון הבא ומקדישה אותו לך "לא קלה היא, לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים, וצונני פסגות" מאחלת לך המון הצלחה ואושר בכל ומכל בחירה

 

[נקלעת למטרה]

איך עושים צעד

ראשית עלייך להחליט מה בדיוק את רוצה... נראה מדברייך כי את מבולבלת מאוד. במידה והחלטת לסיים את הנישואין ומצידו מגיעה אותה החלטה הרי שרצוי לנסות ללכת לגישור ולהגיע להסכם שיסדיר את כל העניינים בינכם. במידה ואין החלטה הדדית ואת רוצה לסיים את השותפות הנ"ל את צריכה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה אשר תסדיר את העניינים כגון פירוק השיתןף, מזונות והסדרי ראיה. במקרה כזה מומלץ ורצוי להעזר שברותיו של עו"ד שבקיא בדיני המשפחה. בהצלחה

 

[יעלעל]

זוגיות

כמו חברות זה משהו שצריך לעבוד עליו. כמעט ואין זוגות שאין ביניהם פערים והכל מתנהל על מי מנוחות. על הפער ביניכם צריך לעבוד ולראות אם זה משהו ניתן לגישור או לא. אפשר לגשר על פערים כאלה על ידי חופשות מדי פעם, הופעות, ועם הזמן אולי אפילו טיול משותף עם הילד. צריך ללמוד לחשוב באופן יצירתי. ושוב, אני יוצאת מנקודת הנחה שאתם אוהבים אחד את השני כפי שכתבת. אם אתם רוצים להשאר ביחד אז אפשר לגשר על רוב הפערים. לדעתי, עכשיו, אחרי הבכי, את צריכה לשבת ולחשוב עם עצמך או עם אדם מקצועי ולראות לאן את רוצה ללכת ומה את מוכנה לשלם על הכיוון הזה. אני חושבת שאתם צריכים לשוחח ע כך אחד עם השני ולבדוק את הדברים לעומק. בהצלחה, יעל