גיסות/ גיסים

[sweetdreams]

מסתדרים איתם מעולה, ואפילו יש פייבוריטים

בסה״כ גם אני וגם בנזוגי בקשר מאוד טוב עם האחים והאחיות שלנו, כך שהקשר הזה נשמר גם לבני הזוג של כולם.
ולא נעים להודות, אבל אפילו יש לנו עדיפים

- בנזוגי מת על אחותי הקטנה (שמתה עליו בחזרה), ואני גם הכי אוהבת את אחיו הקטן.

 

[נטאשKה]

שאלה מעניינת

בסופו של דבר הגיסים הם אנשים "זרים" שיש צורך ללמוד להכיר מפני שהם האחר המשמעותי של האח/אחות.
גיסי הראשון, בהחלט השפיע על מרקם היחסים במשפחה. הוא היה אדם גס רוח ואלים עם יכולת להיות צ'ארמר גדול.
היחסים ההם הסתיימו בגירושים וכמעט באלימות.

גיסי השני הוא אדם מקסים שמשתלב בכל מקום ומאוד מקל על אנשים להתקרב אליו.

בהחלט מביא מנטליות שונה ויש לפעמים קונפליקטים על הרקע הזה, אבל איתו - הכל ברוח טובה. גם הוריו מאוד חמים ונעימים וחגים אנחנו מבלים כעת יחד פעמים רבות.

עם משפחתו של גיסי הראשון למשל היו הבדלי מנטאליות רחבים מאוד. לא הצלחנו לגשר עליהם בהצלחה למערכת יחסים פרודוקטיבית והכל נשאר ברמה מאוד עניינית ולדעתי גם מצד האמהות עם הרבה טינה מתחת לפני השטח.

 

[dubit1234]

גיסים/גיסות

אני משתדלת לשמור על קשר חם ורחוק.
נפגשים אחת ל... לעל האש, אירועים משפחתיים, ארוחת חג.

למדתי במשך השנים, לא לצפות, לא להקשיב לרכילות מרושעת, לשמור על מרחק שמאפשר לי לחיות את חיי בשקט .
לא היה פשוט והיו כל מיני "התקלויות" במשך השנים וזאת הדרך שעוזרת לי לשמור על שפיות.
לכל יחיד שמצטרף למשפחה, יש השפעה על הכלל, כל אחד מביא איתו משהו אחר, כל אחד גדל אצל אמא אחרת, לכל אחד מנהגים ומנטליות שונה, אני לא מנסה לשנות אף אחד ולא מאפשרת לאף אחד לנסות לשנות אותי.

 

[frankthe]

אצלינו

יש לי גיס אחד גדול - איש מדהים, מאוד אהוב ומקובל במשפחה שלנו. איש משפחה חם ואוהב למופת. תמיד נכון לעזור, שמר על אבא שלי (אפילו שלא היה מדובר באבא שלו) כאשר אבא שכב בבית חולים. למעשה השיחה האחרונה שאבא שלי דיבר כשעוד היה בהכרה הייתה עם גיסי. מהצד הזה אנחנו סופר מסודרים...
יש לי גיסה קטנה. יש קשר חם מאוד בן המשפחות שלה לשלנו. בפסח בליל הסדר קבוע הם אצלינו. בשבועות קבוע אנחנו אצלהם כך גם במימונה - אנחנו אצלהם (הם יוצאי מרוקו). הקשר התחזק מאוד בתקופות הקשות - כאשר עשינו שיפוצים בבית הם באו אלינו לעזור בנקיון, כאשר אבא נפטר - הם הכינו לנו את האוכל ליום שישי. כאשר הייתה מלחמה - אני ישנתי אצלהם. מן הסתם גם אנחנו תורמים לקשר - כל המחשבים שלהם מטופלים דרכי, אמא תמיד מקפידה לקנות מתנות ולהזמין לכל האירועים השונים...
דווקא עם הגיסה הגדולה - קשה, קשה מאוד!. קשה לה לבוא, תמיד הבן שלה שהוא האחיין שלי חולה, אף פעם לא הזמינה אותנו לביתה, לרוב בחגים לא תבוא ובגללה גם אחי והאחיין לא יבואו. תשתדל לא להסכים להצעות שלנו - רוצים לצאת להצגה? לא, לא כדאי יהיה צפוף שם ויהיה ח, רוצים ללכת למוזיאום? לא אין חניה וכל מיני תירוצים מצחיקים.
גיסתי ה"קטנה" גרה עם אחי בתל-אביב ואני זוכה לראות אותם ולבקר אותם יותר מאשר את אחי שגר בחיפה.
סיכום - יש ויש!