גיסה חמישית.

[רומי 007]

מיכל יקירתי

בא בחשבון לדבר עם משפחת בעלך ולהסביר את הקשיים והרגישויות? קשה להאמין שאחרי שידעו שיש בעיות מישהו יציק או ידרוך על יבלות. ואם בכל זאת יאמרו משהו - תהיה לך כל הלגיטימציה שבעולם להעלב להיות ברוגז ולצפות שיפייסו אותך.

 

[תוליק]

אוש!!! כואב.

לא יודעת מה לומר כל כך. אבל אולי לומר לו ולא לומר בלב יכול לעזור גם לך וגם לו. מה את אומרת? זה יכול להיות קשה - אבל גם יפתור אי נעימויות כאלו בעתיד

 

[נועם@בת]

מיכלי, לי כבר לא אומרים כאלה דברים

רוצה להתחלף?

קשה לגרום לאנשים להבין עד כמה הם מכאיבים. ולא תמיד יעזור לספר ולהסביר. אבל אם זה לא סוד גדול, אולי בכל זאת תנסו לטפטף כמה מילים, כדי שלא יהרסו לכם את כל ארוחות השבת. ומשהו שמצאתי במקרה בשיטוטי בפורום הישן, שווה להמשיך ולקרוא את כל השרשור (כדי לראות קבצים מצורפים צריך ללחוץ על שם הקובץ המופיע בתחתית ההודעה).

נועם

 

[מיכל25אב]

תודה נועם

איך את יודעת תמיד מה להגיד...שיהיה לנו צום מועיל....

 

[שמחה על התמיכה]

טוב חוץ מגיסות בהריון, יש גם גיסות

שהן כבר סבתא.... כן, אחות של בעלי כבר סבתא לתינוקת מהבן שלה.... אז לפעמים יש יותר מזה... בספרדית יש משפט כזה: דודה סבתא, הכוונה היא לאחות של הסבתא שהיא כבר יותר מדודה (בעברית לא קיים) אבל אני בעצם נקראת דודה סבתא ואמא שלי אפילו לא סבתא.... אז מה תגידו על זה...

 

[שמחה על התמיכה]

כתבתי לא כל כך מובן לא ממנה והבן

מהבן שלה ואשתו, שזה לא ישמע רע מידי...

 

[נועם@בת]

לפני שבועיים שלושה היינו בשבת אצל

אחותו הגדולה של בעלי, ישבה שם הנכדה שלה עם התינוק. כלומר הנכדה והנין

. אבל זאת אחות גדולה מנישואים ראשונים של אביו. גדולה מספיק כדי להיות אמא של בעלי. נועם

 

[מעיןבר]

גם לי יש גיסה בהריון

אני מאוד אוהבת אותה - היא בחורה נהדרת ואני באמת שמחה בשבילם, אבל עדיין זה קשה. הם החליטו שהם רוצים כמה חודשים אחרי שהתחלנו (ואחרי ההריון הכימי הראשון) ומיד הצליחו (גם עם הבן הראשון שלהם זה היה ככה). גיליתי את זה באוחת ערב חגיגית שנערכה ליום ההולדת שלנו (אנחנו חוגגים יחד) וזה די הרס לי את הערב. אז למרות שאני באמת אוהבת אותה עדיין קשה לי לראות אותה תופחת, יותר מאשר חברה טובה שגם כבר הצליחה בינתיים להיכנס להריון. בהתחלה הייתי בטוחה שמשהו איתי לא בסדר, מזל שבעלולי היה שם להשתתף. הם רצו מאוד בת אבל גילו שזה בן ואני כ"כ שמחתי באותו הרגע שלא הכל הולך להם תמיד כמו שהם רוצים. אתן מתארות לעצמיכן את יסורי המצפון לאחר הרגע הראשון? מזל שבזכותכן גיליתי שאני לא לבד בסירת הגיסות...