גימגום וצבא

a e q u i t a s

New member
גימגום וצבא

אמממ, תהיתי אם כדי לי לרשום כאן חלק ניכר מהבעיות שלי או לא, למי שזוכר, אני רשמתי פה מספר הודעות על המצוקות שאני עובר בגלל היותי מגמגם. רשמתי פה חוויות שלי מהטירונות והכמה שבועות הראשונים שלי בצבא. מאז לא יכולתי יותר לרשום בפורום, כי אני פגיע מאוד, להיות חלק מהפורום זה כמו הודאה באשמה, כן כן, אתה מגמגם ואתה לא כמו כולם. תמיד ניסתי להכחיש את זה, אבל אי אפשר, זה חלק ממך, אם תרצה או לא, את תמיד תקוטלג כמגמגם ואם לא, אז לאחד שלא מדבר הרבה, למרות שאני דעתן, דעתן על כתב בלבד. בתקופה האחרונה, עברתי כמה משברים בצבא, הם לא בדיוק קשורים להיותי מגמגם, אבל בגלל היותי מגמגם, סבלתי יותר, כי לא בדיוק נלחמתי על זכותיו שמגיעות לי כחייל. גם בפגישה לאחרונה עם מפקד הבסיס, בקושי דיברתי, רק הגשתי את המסמכים המעידים על בעיות כאלה ואחרות. אני מרגיש נורא מנוצל, ואף הייתי בטיפול קב"ן, יותר נכון לציין טיפול של קבנ"ים. תמיד נראה שאני מנסה להוריד חומות, אז פתאום משהו קורה, ואתה נאלץ להרים מחדש את חומת המגן, את טבעת הגנה מפני אנשים, שלא מכירים בעובדה שאתה קצת שונה. עוד בעיה, שקשורה ישירות לגימגום, היא חוסר הביטחון, אני מניח שרבים מרגישים את זה. לאחרונה חוסר הביטחון נגרם גם קב"נית שלא בדיוק תומכת, אני יכול להבין שמפקדים מסביבי אינם עוזרים או תומכים ובטח לא חיילים, אבל קב"ן שאומר לתת עזרה רגשית וייעוצית. כרגע, אני לא מעוניין לחשוף את עצמי יותר, לפחות לא עכשיו...
 

avi9

New member
מבין אותך ואיני יכול להציע פתרון

רק דרך. מהפורום למדת,שכל תחושותיך, אף הקשות ביותר והמבישות ביותר הם נחלתם של המשתתפים בפורום שהם קצה הקרחון לעשות אלפי המגמגמים בארץ. כך שאינך עוף יחיד במינו,אלא חלק מקבוצה שסובלת מבעיה,בעיה קשה,שניתנת להתמודדות ושליטה.תוכל להשיג את רוב שאיפותיך אם תתמודד עם הבעיה.תדחק לשולי החברה אם תברח מהתמודדות. לעצם הענין,היית בראיון אצל מפקד הבסיס וחששת להתבטא מאחר וחששת מהתבזות,של גמגום קשה והרגשת השפלה.מה השגת?אמנם לא גמגמת אבל הרגשת בתיסכול עמוק על כי אינך עומד על שלך! בוא נבדוק אפשרות שניה.היית פותח את הפה ומתחיל לגמגם קשות.היית עוצר שניה ואומר למפקד, גם בגמגום, כי הסיטואציה המלחיצה בנוסף לגימגום מקשה עליך את הדיבור ואת היכולת להביע את עצמך,אולם הנושא חשו מאד ואתה חייב לומר אותו בכל מחיר! יש לצפות שהמפקד היה מנסה להרגיע אותך ולהאזין לדבריך גם אם יקח זמן רב. העובדה שהצגת את עצמך כמגמגם,הייתה משחררת אותך ומשפרת את השטף. יש להניח שהמפקד,שהוא בן אנוש(יש להניח) היה מושפע מרצונך העז להביע את עצמך למרות הקשיים. אתה היית חש הקלה רבה מאחר ולמרות הגימגום,לא ויתרת והוצאת את כל מה שהציק לך.אז נכון שאתה מגמגמם,אבל הבעת את דעתך עד הסוף ושמרת על זכויותיך!אם המפקד היה טיפוס שלילי והיה מנסה לקטוע אותך,היית אומר"זכותי להביע את דעתי עד הסוף גם אם זה יקח שעות ואם אין לך זמן אני רוצה ראיון עם מפקד בכיר יותר" תבין כי המפקד הוא בשר ודם כמוך עם בעיות לא פחות חמורות משלך.אל תתרגש ממנו ומעל אדם ולכן אין זה הגיוני לא להגיב מתוך בושה ורצון להסתיר את הגימגום!! לסיכום,גימגום הוא בעיה קשה שכולנו הינו משלמים המון להתגבר עליה,אולם ניתן לחיות איתה וגם להגיע להישגים.הכל תלוי בך,בחוזקך הנפשי,באופייך,ביכולתך להלחם. אתה נקרא כבחור חכם.תחשוב על הנושא,תפעל דרך טיפולים אפשריים להקלה ובעיקר תשתדל להשלים עם הגימגום ואז יוקל לך.
 

mico24

New member
לעמוד על שלך.. חלום רטוב בשבילי גם

אני במצב של "גמגום", פחד לדבר, פשוט משותק מכף הרגל ועד השיערות בראש. וזה לא חייב להיות איזה מצב מיוחד, זה יכול להיות סתם, ככה פתאום. אבל חייבים, חייבים ללמוד לעמוד על שלך, לדבר למרות הקושי, לעמוד על זכותך כדובר ולהביע את עצמך, למרות הפחד והאימה, האוחזים בך. אני אשכרה הולך לאנוס את עצמי בנושא הזה..
 

a e q u i t a s

New member
זה נראה כל כך פשוט

זה מוזר, זה נראה כל כך פשוט, אני יכול לכתוב שעות על גבי הפורום מה אני אעשה או מתכנן לעשות, להיות גיבור, אני, במבחן המציאות אפילו לא אעבור את השלב הראשון, פיק ברכיים או חששות תמיד יעמדו בדרכי. אלו מחסומים פיסכולוגים שתמיד עמדו בדרכי, שלא נראה שאני מוכן לעבור אותם. זה אזור הדימדומים בשבילי.
 

shoshyyy

New member
צבא הוא לא בדיוק חממה

למגמגם. כשאני חושבת על זה צבא הוא לא חממה לאף אחד. אני זוכרת היו לי שמירות , שמים את כולם בטורים ומקריאים את השמות וצריכים להגיד "כן, המפקד" ... זה היה פשוט סיוט. aequitas באמת יש לך כמה אפשרויות איך שאבי אמר : האפשרות הקלה והכואבת בסופו של דבר: לוותר, או אפשרות של להתחיל להכיר את עצמך , אולי לנסות להשלים (בסופו של התהליך) ואולי אפילו לאהוב. אבל אתה יודע שזה הכול עניין של זמן. עכשיו אתה מרגיש נורא רע, חרא בגלל שלא מימשת את עצמך , ניתן ללמוד מזה. ללמוד איך אתה מרגיש אחרי שבחרת באפשרות של לא להגיד מה שאתה חושב. תה יכול להתחיל אפילו היום ...אני מדברת לעשות דברים קטנים שאתה רוצה, בצעדים גדולים ... כי מסע גדול מתחילים בצעדים קטנים. ותזכור שאתה לא לבד. ואחרי הרבה שנים של גמגום , לדעתי זה לא כל כך נורא.
 

a e q u i t a s

New member
טירונות...'והקשב'

זה מדהים, אני נזכר עכשיו בטירונות שלי, כל פעם המכ"ית צעקה להסתדר בשלשות, 'כן המפקד' היינו צריכים לשאוג, איכשהו הסתדרתי. אני זוכר שמ"מ רצה, שאני אביא לו 'הקשב', מה זה פחדתי, רעדתי כולי, בסוף תמיד, בצורה כלשהו יצאתי מזה. כל הצבא, זה חוויה שאני לא רוצה לזכור, מקווה להשתחרר בקרוב, 21, 55 או סתם להמשיך לסבול.
 
למעלה